השופט לפרקליטה: "תגידי, את עושה צחוק? נראה לך שזה עוזר לי באיזושהי צורה?"

הדיונים בבתי המשפט הם לעתים סוערים, וההחלטות שנדרשים לקבל השופטים הן לעתים לא פשוטות, אבל שופט צריך לדעת לשמור על קור-רוח ועל נימוס, והוא ודאי אינו רשאי להתבטא אל הצדדים שמתדיינים לפניו באופן מזלזל או בשפת רחוב.

אבל זה בדיוק מה שעשה לאחרונה שופט בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, שלמה פרידלנדר, ועוד במסגרת החלטה רשמית שבה השיב לבקשה של פרקליטה המייצגת את המדינה.

"תגידי, את עושה צחוק? איזו מין בקשה זו? נראה לך שזה עוזר לי באיזושהי צורה?", כתב השופט פרידלנדר במענה לבקשה לפסיקת שכר-טרחת עורכי דין שהגישה לו עו"ד טל שטיין, המשנה לפרקליט מחוז דרום (אזרחי). השופט המשיך וכתב לפרקליטה: "לו רציתי לפסוק כמה שבא לי, הייתי פוסק זאת במסגרת פסק הדין ולא מזמין בקשה נפרדת! למקרה שזה לא היה ברור. התכוונתי לבקשה קונקרטית לפסוק סכום מסוים".

הבקשה לפסיקת שכר-טרחה הוגשה על-ידי הפרקליטה שטיין במסגרת דיון בסכסוך אזרחי בין משרד האנרגיה, שמיוצג על-ידי הפרקליטות, לבין "גזטיב החברה להפצת גז טבעי". בתחילת החודש דחה השופט פרידלנדר תביעה שהגישה גזטיב נגד משרד האנרגיה/המדינה.

בספטמבר 2018 עתרה גזטיב לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע נגד החלטת משרד האנרגיה להפקיע את מתקני הולכת הגז הטבעי שלה. העתירה הוגשה לאחר ששר האנרגיה באותה תקופה, יובל שטינייץ, הורה לחברת נתיבי הגז הטבעי הממשלתית (נתג"ז) לקחת אחריות על חלוקת גז לתושבי ערד ודימונה, וזאת במקום חברת "נגב גז טבעי". מי שסיפקה את הגז לחלוקה משך שנים רבות הייתה גזטיב.

גזטיב טענה כי המדינה אינה זכאית לקחת מהחברה את המתקנים שבבעלותה, אותם הקימה ותחזקה במשך עשרות שנים, עבור אספקת גז טבעי באזור דימונה וערד, כפי שנעשה.

לאחר דחיית העתירה וקבלת עמדת המדינה, פנתה הפרקליטות באמצעות עו"ד שטיין, כאמור, בבקשה לפסיקת שכר-טרחת עורכי דין, "כמקובל בתיקים אלה, בהתחשב בהיקף התיק, בעבודה המשפטית הרבה שהושקעה ובישיבות העבודה הרבות שהתקיימו בתיק זה" (לשון הבקשה).

כאן הגיעה תגובת השופט פרידלנדר החריגה. "תגידי, את עושה צחוק?", הטיח השופט בפרקליטה והבהיר כי עליה להגיש בקשה קונקרטית לפסוק סכום מסוים, בצירוף הנמקה ואסמכתאות המצדיקות לפסוק את הסכום הזה, לרבות תחשיב לפי התעריף המינימלי המומלץ לפי כללי לשכת עורכי הדין ככל שמבוקש להסתמך עליו וכן קבלות על הוצאות בפועל.

השופט הוסיף ונזף בפרקליטה הבכירה וכתב לה כי "מכיוון שזו לו הפעם הראשונה שאני נתקל בבקש/ה חסרת תועלת כזו מפרקליטות מחוז דרום (אזרחי) - אציע כי המשנה לפרקליט המחוז תנחה את פרקליטיה כיצד מגישים בקשה להוצאות ושכר-טרחת עורכי דין".

הפרקליטה עו"ד שטיין לא נותרה שוות-נפש נוכח תגובתו החריגה של השופט לבקשתה. היא השיבה לו כי הפרקליטות מבקשת "להביע צער על האמור ברישא להלחטה ובסיפא לה". הפרקליטה הוסיפה וכתבה כי "בכל הכבוד הראוי, גם אם טעתה הפרקליטות בהתנהלותה, אין הצדקה להתנסחות כה לא שגרתית".

לגופם של דברים ציינה הפרקליטות כי אין לה יכולת להציג בפני בית המשפט קבלות בגין הוצאותיה או ראיות להיקף שעות העבודה שהושקעו בתיק. הפרקליטה ביקשה מהשופט כי יפסוק לפרקליטות שכר-טרחה שלא יפחת מ-50 אלף שקל.

לאחר שקיבל את תגובת הפרקליטות, החליט השופט להתנצל בפניה על האופן שבו התנסח בהחלטתו. ההסבר שנתן השופט להתנהלותו היה גם הוא מעט מוזר. לדבריו, הוא התנסח באופן שבו התנסח כלפי הפרקליטה, מכיוון שחשב שההחלטה תהיה חסויה לציבור וגלויה רק בפני הצדדים להליך.

"אני מתנצל על ההתנסחות הלא-שגרתית. החלטתי ניתנה בפתקית (החלטה קצרה שהשופט יכול להדביק במעין פתקית על גבי הבקשה שהוא משיב לה. ח',מ'), שסיווגה 'חסוי לציבור, פתוח לצדדים', וכוונה להיות 'תוכחה מוסתרת'", כתב השופט והוסיף: "ההתנסחות הלא-שגרתית נועדה לחדד את המסר. לו ציפיתי שהיא תתגלגל לכדי הלבנת פנים, שעליה צר לי מאוד מאוד - הייתי נמנע מהתנסחות זו". השופט הוסיף וכתב כי "בדיעבד, ראוי היה להימנע ממנה בכל מקרה".