הפיקוח על הבנקים הודיע כי הוא יאפשר לבנקים להעמיד אשראי נוסף למימון פרויקטי תשתיות בשיטת PPP (שיתוף ציבורי-פרטי), בהיקף של 4% מתיקי האשראי שלהם. זאת מעבר לתקרת האשראי המוקצת כיום לתחומי הבינוי והנדל"ן, שמגיעים ל-20% מסך האשראי הבנקאי. הערכת הפיקוח היא כי התוספת תאפשר גידול של כ-25 מיליארד שקל באשראי הבנקאי לתחום התשתיות הלאומיות.
לפי הוראת הפיקוח על הבנקים, המערכת הבנקאית מוגבלת במתן אשראי למימון פרויקטים של נדל"ן לסך של חמישית מכלל תיקי האשראי של הבנקים. האשראי לפרויקטי תשתית נכלל כחלק מהאשראי שניתן לפרויקטי נדל"ן. באחרונה פנה החשב הכללי במשרד האוצר רוני חזקיהו למפקחת על הבנקים חדוה בר וביקש לבחון את האפשרות להקל על הבנקים להשתתף במימון תשתיות, על רקע צבר גדול של פרויקטים תשתיתיים המתוכננים לשנים הקרובות.
בעתיד הקרוב מתוכננים הרבה פרויקטים של תשתית לאומית בסכומים גדולים, כמו פרויקט הרכבת הקלה בתל אביב, הרחבת הרכבת הקלה ירושלים, תחנות כוח פרטיות, מתקני התפלה חדשים, העתקת בסיסי צהל לנגב (כמו קריית התקשוב), בהיקפים של יותר מ-20 מיליארד שקל. כל אלו נלווים למהלך שמוביל החשכ"ל שנועד לקדם שורת פרויקטי תשתיות משמעותיים.
ניתוח שנערך בפיקוח על הבנקים בסיוע חטיבת המחקר של בנק ישראל העלה שהסיכון במתן אשראי לפרויקטים תשתיתיים המתבצעים במסגרת של שותפות בין המגזר הפרטי למגזר הציבורי (PPP) הוא נמוך יותר מאשר בפרויקטים רגילים, לאור השתתפות הממשלה בפרויקט וקיומן של ערבויות ממשלתיות. לאור זאת הוחלט להיעתר לפנייה ולהגדיל את יכולת הבנקים להקצות אשראי לפרויקטים כאלה.
כרגע ההנחיה פורסמה כטיוטה, שתיכנס לתוקף כהוראה סופית לאחר דיון בוועדה המייעצת וקבלת הערות הציבור.
במערכת הבנקאית, ובהתאחדות הקבלנים בוני הארץ בירכו היום על המהלך. שמוליק ארבל, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, מסר כי "אנו מברכים על המהלך של בנק ישראל שיאפשר לארגן ולממן יותר פרויקטי תשתית בשנים הקרובות. לפרויקטים אלו חשיבות לאומית והוצאתם לפועל חיונית להמשך הצמיחה של המשק".
נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו בירך אף הוא על הצעד. "זו החלטה תקדימית ומאוד מאוד גדולה. הרי לבנקים יש מגבלות על האשראי ולפני שנתיים או שלוש בנק הפועלים ובנק לאומי היו ממש על הקצה ולא יכלו להמשיך ללוות פרויקטים. בחו"ל שיטת ה-PPP מקובלת הרבה יותר מאשר אצלנו, ואני מקווה שהחלטת בנק ישראל לאפשר מימוני אשראי נוסף, מראה על כוונה ותובנה, שאם רוצים לפתח את המדינה, צריכים לשנות את הרגולציה".
אולם בהתאחדות ובמערכת הבנקאית גם מזהירים מהשלכות המהלך. "המצב האידאלי הוא לייצר הפרדה מוחלטת בין ענף התשתיות לענף הבנייה. אבל עדיין עדיף המצב החדש של 20% ועוד 4% לפרויקטים של PPP, מאשר המצב של 20% כולל הכל", אמר סרוגו. "בעידן שבו מדברים על הגדלת היצע הדירות ועל הגדלת התשתיות, ברור שבמוקדם או במאוחר נחזור למגבלה הזו שוב.
גורמים במערכת הבנקאית הסבירו בנוסף כי "החיבור שעשו בין נדל"ן לתשתיות בעייתי, כשעליות המחירים בנדל"ן יחד עם היקפי הבנייה והצפי קדימה של פרויקטי תשתית הביאו למצב שהיה פחות אפשרות לתת אשראי".
המהלך שעליו הודיע הבנק המרכזי מצטרף לעוד מהלך לעידוד השקעות בתשתיות שמובילה רשות שוק ההון, שאחראית על השוק המוסדי. לאחרונה התברר כי רשות שוק ההון תשנה את תקנות ההשקעה כך שהגופים המוסדיים בישראל יוכלו להשקיע כ-100 מיליארד שקל בפרויקטי תשתיות מקומיים, כאשר הממונה על רשות שוק ההון משה ברקת אמר לאחרונה בנושא זה כי "נקדם שינוי בתקנות ההשקעה של הגופים המוסדיים כך שיוכלו להחזיק עד 49.9% מפרויקטי תשתיות בישראל, לעומת עד 20% כיום". ○
כתבות
ני"ע
