"אני לא חושב שאנחנו צריכים ללכת לסגר, וגם הממשלה לא מדברת על זה"

בעקבות העלייה בתחלואה בישראל בימים האחרונים והאזהרות לפיהן ישראל נכנסת לגל שני של קורונה, מקיים הערב (א') מנכ"ל משרד הבריאות הנכנס, פרופ' חזי לוי, תדרוך עיתונאים במשרד הבריאות. זאת, לאחר שביממה האחרונה מתקיימים בממשלה ובמשרדי הממשלה השונים דיונים בעניין התפשטות המחלה והיערכות להתמודדות עם עליה בתחלואה.

צפו בתדרוך:

פרופ' לוי פתח את דבריו בהתייחסות לעלייה במספר מקרי הקורונה: "בימים האחרונים אנחנו רואים כ-300 חולים מאומתים ביום, דבר המדאיג אותנו מאוד. אנחנו מבצעים ב-15 אלף בדיקות ביום, ובסופי השבוע מספר הבדיקות יורד. ואמנם, אחוז החיוביים בבדיקות הולך ועולה. אנחנו עוברים את ה-2% של חולים מאומתים בבדיקות. במשך השבוע האחרון, התגלו מעל 1700 מקרים חדשים, ובין 35-40 חולים קשים. זהו שינוי, ללא ספק, במפת התחלואה. קצב ההכפלה הולך וגדל, ושיעור ההדבקה גדל.

יש שינויים בדפוסי התחלואה; יש יותר חולים או מאומתים צעירים, מאשר המספרים שראינו בחודשים הקודמים. המאומתים מפוזרים ביותר מ-50 יישובים, מה שמלמד אותנו על התפשטות קהילתית רחבה. אם בתחלואה בחודשים הקודמים הסיבות היו מחו"ל, כרגע זה לא קיים, והתחלואה היא קהילתית. זה מטיל אתגר גדול על קטיעת שרשרת ההדבקה והתחקירים האפידימיולוגיים".

אני לא חושב שאנחנו צריכים ללכת לסגר, וגם הממשלה לא מדברת על זה. אבל העניין מצוי בידינו. אנחנו יכולים לפעול במשנה זהירות. ההקפדה על מסכה ושמירת ריחוק - היא תשמור עלינו מפני הסגר. אף אחד מאיתנו לא רוצה לחזור לסגר, ולא לסכן את הבריאות והכלכלה. אם נדע להקפיד על התנהגות נכונה ונבין שהמחלה עוד בקרבנו, אנחנו יכולים להשטיח את מספר הנדבקים, נוכל להתקיים בצד הקורונה. עד שיהיה חיסון, אנחנו צריכים לחיות בצד הקורונה".

פרופ' לוי הרחיב גם בנושא החקירות האפידמיולוגיות: "בניגוד לחודשים האחרונים שבהם הוחזרו תשובות באיחור לנבדקים, כיום בממוצע, יש שלושה וחצי ימים בין הפניית הרופא למתן התשובה. בנוסף, נושא המעקבים של השב"כ נידון, כאשר ההשלכות והמשמעויות בעניין חופש הפרט ברורות".

לשאלה האם המדינה מצליחה להשתלט על המצב, פרופ' לוי ציין: "מדינת ישראל נבחרה לאחת משמונה המדינות שטיפלו הכי טוב בקורונה. אנחנו מקיימים למידה דינמית, התייעצות, ועוקבים אחר התחלואה גם בראייה המקצועית, יחד עם ההבנה לפיה צריך לחיות עם הקורונה בצורה הנכונה ביותר. אני לא חושב שאיבדנו שליטה, אנחנו ערים למצב, אך אנחנו לא שבעי רצון. המפתח נמצא בשותפות בין כל הגורמים המקצועיים, וכמובן - בידי האזרחים".

לגבי סוגיית הבדיקות ציין לוי: "הבדיקות הן עניין מאוד חשוב, אבל חשוב להבין שאת הבדיקות צריך לפענח ולעשות נכון. אם נעשה בדיקות לכל האסימפטומטיים לרבות אלו שהיו ללא מגע עם מאומתים, אין לעניין הזה תועלת במניעת המחלה. מצד שני, הגברנו את הבדיקות לאסימפטומטיים שהיו במעגל הראשון עם מאומתים, ולמוסדות הקשישים. נתנו הוראה לבצע שם בדיקות לכולם, וכך הגברנו את הבדיקות בקרב אוכלוסיות מוחלשות ובתי ספר. אנחנו עושים 15 אלף בדיקות ביום, וגם המעבדה של מיי הריטג' נכנסת לשימוש".

פרופ' לוי קרא לציבור, לקראת היערכות נכונה לחורף באין חיסון לקורונה - לגשת להתחסן נגד שפעת. "ככל שננכה את מחלת השפעת ונחלה בה פחות, נוכל להקל את העומס על בתי החולים, ולהבין יותר שחולים המפתחים סימפטומים חשודים בקורונה - מפני שהם מחוסנים נגד שפעת".

באשר לסערה שהתעוררה ביממה האחרונה בנוגע לדוח אמ"ן, אמר המנכ"ל כי "דוח המלל הוא מסמך חשוב ומעניין. אנשי המודיעין יושבים ומנתחים את הנתונים, ומוציאים ניירות עבודה. המסמך הזה הונח על שולחננו עוד טרם פרסומו בעיתונות, התייחסנו אליו, ואנחנו נתייחס אליו ולעוד ניירות עבודה אחרים. זהו מודל. מודל הוא דבר חשוב, אבל הוא מודל. מולו יש עוד מודלים. זה חלק מסך העובדות והשיקולים, כדי להחליט מה הדרך הטובה לטפל בתחלואה. המסמך הזה הוא רק חלק מעוד שיקולים שאנחנו פועלים לפיהם".

עוד באשר לתרחישי הייחוס השונים, הוסיף המנכ"ל כי "תרחיש הקיצון מדבר על 5000 מונשמים, יש אחר שמדבר על 3000. אלו מודלים שאנחנו בודקים אותם. זה לא אומר שהם יקרו, אבל צריך להיערך. עד סוף יולי יהיו לנו מספיק מכונות הנשמה כדי להתמודד עם התרחישים".

באשר לעלייה בתחלואה והתחושה כי מתווה החזרה לשגרה איננו מקויים על ידי הציבור, אמר לוי כי "הציבור כנראה עייף מהסגר הקשה. אך ההקשבה לכללים הצליחה להוריד את התחלואה. הציבור חי כרגע בתחושה שהקורונה ממנו והלאה. אני לא רוצה להלך איימים, אני רוצה לשתף אותו בעובדות שאנחנו רואים יום יום. המחלה עוד כאן. למרות מה שכולנו עברנו, למרות שהיינו בריחוק חברתי מוחלט, גם אני לא ראיתי את נכדתי וזה כאב לי. אבל הציבור צריך להבין: בואו נעשה את זה ביחד. בואו נקשיב להסברה. אם זה לא יעזור, נצטרך לאכוף. במקום שבו נראה שהמתווה לא נשמר, נצטרך לחשוב ואולי ללכת חזרה אחורה מההקלות, ולאסור את אשר התרנו בצורה נקודתית".