האם לחולים במחלות אוטואימוניות או עם כשל חיסוני מומלץ להתחסן?

מומחים מסבירים מדוע לשתי קבוצות החולים מומלץ להתחסן, מיהם החריגים שכדאי להם להימנע ומדוע חשוב שמדוכאי חיסון יתחסנו, גם אם לא בטוח שיפתחו נוגדנים

מחכים בתור להתחסן בבית אבות בגני תקווה / צילום: Associated Press, Ariel Schalit
מחכים בתור להתחסן בבית אבות בגני תקווה / צילום: Associated Press, Ariel Schalit

שתי קבוצות חולים מיוחדות שאלו את עצמן השבוע איך להתייחס לחיסון הקורונה: האם הן צריכות לרוץ להתחסן במהירות ובעדיפות, או להימנע עד שייאסף יותר מידע? אלה הם החולים במחלות אוטואימוניות וחולים מדוכאי חיסון. על פניו, הם נמצאים בשני קצוות הסקאלה: אצל האוטואימונים מערכת החיסון פעילה שלא לצורך, ואצל מדוכאי החיסון, היא אינה פועלת טוב מספיק. בפועל, רוב הלוקים במחלות אוטואימוניות מקבלים תרופות לדיכוי מערכת החיסון, ואז פתאום הם עוברים לצד השני של הסקאלה.

בכל מקרה, ההוראה לשתי הקבוצות היא דומה: אפשר ואף מומלץ להתחסן. לדברי פרופ' אורי אלקיים, מומחית לרפואה פנימית וראומטולוגיה ומנהלת המכון הראומטולוגי בבית החולים איכילוב, זוהי הדעה של רוב הראומטולוגים. איגוד הראומטולוגיה הישראלית אף פרסם נייר עמדה בנושא.

"אין נתונים חד משמעיים מחולים שחוסנו בחיסוני ה-RNA לקורונה, אלא דעות של מומחים שונים על בסיס האופן שבו אנחנו מבינים את מנגנון החיסון", אומרת אלקיים. "התוצאה של החיסון הזה לא אמורה להיות שונה מזו של חיסונים אחרים - הוא גורם לייצור נוגדנים. נכון שנוגדנים נוצרים כחלק ממחלות אוטואימוניות, אבל השאלה היא נוגדנים למה.

"החשש הוא שייווצרו נוגדנים נגד משהו שקיים גם בגוף האנושי, אבל אנחנו יודעים שבחיסונים הקיימים שאנחנו מכירים זה לא קורה, והחיסונים החדשים ספציפית מכילים ממש מעט מאוד חומרים בנוסף ל-RNA שמקודד את חלבון הספייק, שהוא עצמו לא דומה למשהו שקיים בגוף. אין בהם אדג'ובנטים, שהם חומרים שנועדו לגרות את מערכת החיסון להגיב חזק יותר לחיסון, ונמצאים בחלק מהחיסונים המוכרים לנו. בשקלול התועלת מול הנזק, אנחנו ממליצים להתחסן, בעיקר אלה מבין החולים שלנו שיש להם גורמי סיכון הקשורים בקורונה, כמו גיל או מצב רפואי אחר".

גם ללא מחלות רקע אחרות, חולים אוטואימונים נמצאים בסיכון גבוה יותר מאחרים לפתח מחלה קשה, משום שחלק מהתחלואה הקשה בקורונה, מקורה בפעילות יתר של מערכת החיסון נגד הווירוס, ולא בווירוס עצמו. זו עוד נקודה לטובת חיסון חולים עם מחלה אוטואימונית נגד קורונה.

יוצאים מן הכלל חולי זאבת עם מחלה פעילה. "הם באמת בקצה של התחלואה האוטואימונית ולהם אתה באמת לא רוצה להכניס שום גורם זר לגוף", אומרת אלקיים. "אבל רוב חולי הזאבת יכולים לקבל את הטיפול, רק לא אלה עם מחלה פעילה חזקה". כמו כן, החיסון אינו מומלץ לחולים המטופלים בתרופה בשם מבטרה, שיכולה לפגוע ביעילות החיסון. ההעדפה היא לסיים את הטיפול במבטרה, ואז להתחסן.

לגבי מדוכאי החיסון, אומרת אלקיים: "החשש הוא שהם לא יצליחו לייצר את הנוגדנים, אבל ישנן עדויות כי החיסון לא מזיק להם, ויכול לתת תועלת כלשהי. דווקא את החיסון החי-מוחלש שיכול להשתכפל בגוף לא נהוג לתת למדוכאי חיסון, אך אפשר לתת להם את חיסון ה-RNA".

פרופ' תומר הרץ מהמחלקה למיקרוביולוגיה, אימונולוגיה וגנטיקה ע"ש שרגא סגל באוניברסיטת בן - גוריון ומהמכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב, אומר שחולים מדוכאי חיסון עלולים גם הם לסבול מקורונה קשה ובעיקר ממושכת יותר. "ישנה השערה כי המוטציות לקורונה, וספציפית המוטציה הבריטית, נוצרו בתוך הגוף של חולים עם כשל חיסוני - שם התאפשר להם להתרבות ולהשתכפל בלי הפרעה". לכן החיסון של מאותגרי החיסון, ככל שיועיל, חשוב לא רק להם אלא לכולם.

החיסון לא יכול להשתכפל בחולים עם כשל חיסוני, משום שאין בו את מנגנון השכפול של הווירוס. ה-RNA שבחיסון עצמו מתפרק ללא צורך בעזרה של מערכת החיסון.

צרו איתנו קשר *5988