בשבועות האחרונים הצהירו כמה ממנהלי הנכסים המובילים בעולם שסיכוני האקלים יהוו גורם מרכזי בההחלטות ההשקעה שלהם. רבים מהם אף החלו לדרוש מחברות "מזהמות" לפעול להפחתת הזיהום בפעילותם, כתנאי להשקעה בהן.
זהו אינו שינוי קוסמטי בלבד. אותם מנהלי נכסים מנסים לתת מענה לדרישות רגולטוריות מתהוות, לקלוע לטעמי המשקיעים ולהשיא תשואות עודפות. למגמה זו צפויות להיות השלכות רבות על ניהול תיקי השקעות ב-2021.
החלטות השקעה מבוססות אקלים
בראשית החודש שלושים מנהלי נכסים, המנהלים סכום מצרפי של 9 טריליון דולר, פרסמו יחדיו מטרה חדשה: עד 2050 תיקי ההשקעות בניהולם יקיימו נטו אפס פליטת פחמן דו-חמצני. כלומר, הם ישקיעו רק בחברות שבהן כל פליטת פחמן תאוזן על-ידי ספיגת פחמן בהיקף זהה (למשל, באמצעות נטיעת עצים). חברות שלא תפעלנה להשיג את היעד, יוצאו מחוץ לתיקי ההשקעות - על ההשלכות הכבדות הכרוכות בדבר.
מעט לאחר מכן התחייבה מנהלת הנכסים הגדולת בעולם, בלאקרוק, לתמוך ביותר הצעות בעלי מניות בנושאי אקלים. להחלטה צפויות השלכות משמעותיות, משום שבלאקרוק מחזיקת בנתחים משמעותיים בשורה ארוכה של חברות ציבוריות, וצפויה לעורר מנהלי נכסים נוספים לנקוט פעולות דומות.
במקביל, קרן הפנסיה של מדינת ניו יורק, הקרן השלישית בגודלה בארה"ב, התחייבה להוציא מתיק הנכסים שלה חברות אנרגיה שאינן מתכננות לצמצם פליטות גזי חממה ולחדול משימוש בדלקים מאובנים. בנוסף, הקרן תפרסם סטנדרטים מינימליים לכל סקטור כתנאי להשקעה בחברות בו, והיא הציבה יעד שלפיו עד 2040 תיק הנכסים שלה יהיה עם נטו אפס פליטות פחמן.
להערכתנו, צעדים אלה של מנהלי הנכסים הגדולים צפויים לגרום אפקט שרשרת, שיחייב משקיעים נוספים לפעול בהתאם, לרבות בישראל.
סנונית ראשונה הגיעה החודש מבית ההשקעות הזעיר "כרמים", שהודיע שלא ישקיע בחברות המייצרות דלקים מאובנים. גם חברת הביטוח מגדל הודיעה לפני כחודשיים שתצמצם את השקעותיה שלא עומדות בקריטריונים של ESG (קיצור של Environmental, Sustainability, Governance), שבהם כלולים גם סיכוני האקלים, ב-10% בשנה לפחות, והפכה לגוף המוסדי הגדול הראשון שחרת את הנושא על דגלו. להערכתנו, ב-2021 מנהלי השקעות נוספים בשוק המקומי ילכו בעקבותיה.
הממשלות והרגולטורים מתעוררים
גם רגולטורים וממשלות מתחילים להגביר את הלחץ על חברות להתמודד עם סיכוני האקלים. ב-2021 יחויבו חברות ציבוריות מובילות בבריטניה לחשוף גילויים על אודות חשיפתן לסיכוני האקלים. התכנון הוא להרחיב את הגילויים לכלל החברות הגדולות עד 2025.
במקביל, במהלך 2021 צפוי הבנק המרכזי האירופי (ECB) לבחון האם ראוי להטמיע ברכישות האג"ח שהוא מבצע במסגרת ההקלות הכמותיות גם שיקולים הקשורים לסיכוני אקלים. זאת, לדוגמה, באמצעות צמצום רכישות האג"ח של חברות מזהמות. מחקר מ-2019 מראה שיותר מ-63% מתיק האג"ח הקונצרניות של ה-ECB מוקצים לענפים עתירי פחם, ולדבר השפעות על התשואות הנדרשות מהן.
כבר החודש החליטו מנהיגי האיחוד האירופי לצמצם את פליטת גזי החממה עד 2030 ב-55% לפחות ביחס ל-1990, ועד שנת 2050 להגיע לנטו אפס פליטות פחמן. צעד זה צפוי לגרור רגולציה, כמו מיסוי פליטות פחמן, שתשפיע ישירות על רווחי החברות.
באמצע דצמבר, גם הפדרל ריזרב הודיע לראשונה שהוא תומך בהשגת יעדי האקלים של ועידת פריז. בכך, הוא מצטרף לבנקים מרכזיים נוספים מרחבי העולם שעשו כן. גם הנשיא האמריקאי הנכנס ביידן הודיע שארה"ב תחזור להסכם פריז, ושנושא סיכוני האקלים יתפוס מקום מרכזי בתקופת כהונתו. זהו שינוי דרמטי לעומת מדיניות הממשל היוצא.
בנוסף, נשיא סין הודיע על צמצום פליטות הפחמן ביחס לתמ"ג ביותר מ-65% עד 2030, במקביל להגברת השימוש באנרגיות מתחדשות. להצהרתו משמעות רבה, משום שמפעלי הייצור של חברות רבות ממוקמים בסין.
גם בישראל, רה"מ התבטא בוועידת האקלים שעד 2050 ישראל תפסיק להשתמש בדלקים מאובנים.
חברות נכנעות ללחץ
כתוצאה מכך, חברות רבות מודיעות כי ינקטו צעדים. לדוגמה, בשבוע שעבר הודיעה ענקית המזון יוניליבר שתאפשר למחזיקי המניות להצביע מדי שלוש שנים לגבי תוכניותיה להתמודד עם סיכוני האקלים, ותדווח על התקדמותה בנושא מדי שנה. בכך, הפכה לחברה הציבורית הגדולה ביותר לעשות כן. ההצהרה מצטרפת להודעתה מוקדם יותר השנה שהתפעול שלה ושל ספקיה יגיע לנטו אפס פליטות פחמן עד 2039.
באופן טבעי, סקטור האנרגיה המזהם זוכה לתשומת לב מיוחדת, כשעתיד חברות בתחום תלוי במידה רבה בדרך שבה יחליטו לפעול כיום. כך, חברות אנרגיה אמריקאיות רבות הציבו מטרות לצמצם את פליטות גזי החממה. לדוגמה, ענקית האנרגיה אקסון מוביל התחייבה לצמצם בחמש השנים הקרובות פליטות בהיקף 20% ביחס ל-2016.
מנגד, חברת הנפט של (Shell) חטפה החודש מכה תדמיתית כשמספר מנהלים התפטרו בטענת היעדר פעולות מספקות בנושא סיכוני האקלים והמעבר לאנרגיה ירוקה.
להערכתנו, במהלך 2021 יידרשו חברות ציבוריות רבות בישראל לקבל החלטות דומות, ולהציב יעדים בני-קיימא.
לצד זאת, ראוי לעקוב אחרי מעשי החברות בפועל. בפרט, האם הן נוקטות פעולות אפקטיביות, או שמא מבצעות "Greenwash" - דיווח מופרז על הידידותיות לסביבה של פעולותיהן או פרסום הצהרות עמומות וקשות למדידה.
השלכות למשקיעים
אחת הטענות המרכזיות נגד התחשבות בסיכוני אקלים בניהול ההשקעות היא שהדבר סותר את חובת הנאמנות של מנהלי הנכסים להשיא את התשואות הגבוהות ביותר למשקיעיהם, ולא להיטיב עם הסביבה. גישה נוספת רואה בסיכוני האקלים כאלה שלא ניתן לנהלם בעת הנוכחית עקב חוסר הוודאות הרב.
אולם להערכתנו, טיעונים אלה מאבדים מתוקפם. בין אם מתייחסים לשינויי האקלים בניהול הסיכונים או ככלי לזיהוי הזדמנויות השקעה - הם משפיעים על שווי הנכסים, והבאתם בחשבון מיטיבה עם המשקיעים. כבר כיום ניכרים פערי תשואות בין חברות "מזהמות" ובין חברות ירוקות או כאלה הפועלות לצמצם סיכונים סביבתיים בפעילותן.
להמחשה, בעשור האחרון תשואות מניות האנרגיה היו הנמוכות ביותר במדד S&P 500. בנוסף, בראשית דצמבר הושק בבורסה מדד ת"א 125 ירוק, המשמיט חברות הפועלות בתחום הדלקים המאובנים. בסימולציה היסטורית שנערכה, תשואות המדד הירוק גבוהות ממדד ת"א 125 על פני שנה, שלוש שנים וחמש שנים. גם המדד הירוק של S&P 500 הראה תשואות עודפות ביחס למדד הרגיל.
כמו כן, נוצרות הזדמנויות רבות לחברות בתחום האנרגיה המתחדשת. בפרט, מאחר שמאז 2015 זינק השימוש הגלובלי באנרגיות סולאר ורוח לייצור חשמל ב-182% וב-72% בהתאמה, בעוד שהשימוש בנפט לייצור חשמל ירד ב19% ובפחם עלה רק ב-4%.
לסיכום, הלחץ המסיבי מצד מנהלי הנכסים הגדולים בעולם, הרגולציות המתהוות וההשלכות הצפויות על התשואות, מחייבים משקיעים להתחשב בסיכוני האקלים, ויפה שעה אחת קודם.
רו"ח ועו"ד איתי רושקביץ ומור לוין הם מייסד ושותף, בהתאמה, בחברת הייעוץ הפיננסי CoAF - Complex of Alternative Finance. הגורמים בטור זה עשויים להשקיע בניירות ערך או מכשירים, לרבות אלה המוזכרים בו. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.