כאילו הסגרים הקודמים לא הספיקו: מאות אתרי בנייה ברחבי הארץ שותקו בעקבות מהלך של משרד הביטחון

הודעות סותרות שהוציא משרד הביטחון בעניין הפועלים הפלסטינים בישראל הביאו להפסקת עבודה כמעט מלאה של ענפי הבנייה והחקלאות ● אז למה בלשכת גנץ מתנערים מאחריות

דני זקן

האם טעות של משרד הביטחון, ושר הביטחון בני גנץ בראשו, הביאה לעצירה של כמעט כל ענף הבנייה בישראל, ושל חלקים ניכרים בענף החקלאות? כך אומרים בכירים במשרדי השיכון והחקלאות, וכך מאשים שר הבינוי והשיכון, יעקב ליצמן.

הסיפור המוזר משתק מאות אתרי בנייה ברחבי הארץ, וחלקים גדולים בחקלאות, בשל יציאתם הביתה של עשרות אלפי פועלים פלסטינים ביום שישי האחרון, ומניעת כניסתם חזרה בשל הסגר.

כ-45 אלף פועלים פלסטינים (מתוך קרוב ל-80 אלף בעלי היתר עבודה) שהו בתחומי הקו הירוק מאז החלת הסגר, כשהקבלנים והחקלאים מספקים להם מגורים ומזון. הרעיון היה למנוע עצירה מלאה של ענפי הבנייה והחקלאות, התלויים בפועלים הפלסטינים, אך התנאי לכניסתם למדינה היה כי הם יישארו בשטח ישראל בזמן הסגר, ולא ייכנסו וייצאו אל בתיהם ברשות הפלסטינית.

אלא שביום שישי, לאחר ישיבת הממשלה לילית הסוערת, נמסרה הודעה לקבלנים ולחקלאים כי בעקבות דיון בלשכת שר הביטחון, הפועלים יכולים לצאת לסוף השבוע לבתיהם ולחזור ביום ראשון. לפי גורם ממשלתי בכיר, ההודעה על כך נמסרה ממשרד מתאם הפעולות בשטחים.

הקבלנים והחקלאים קיבלו את ההודעה, ואפשרו לאלפים רבים מבין הפלסטינים לשוב לבתיהם בשטחים, שלושה שבועות לאחר תחילת הסגר. ההנחה הייתה שביום ראשון שבים לעבוד. אלא שבשישי בערב נשלחה הודעת תיקון, ולפיה הסגר בעינו. משמע: אין כניסה חזרה של פועלים לשטחי הקו הירוק. במקרה של משרד השיכון הודעת הביטול נשלחה לאחר כניסת שבת, ולכן רק במוצאי שבת היא הועברה אל הקבלנים.

ואכן הפועלים שביקשו לשוב לעבודתם ביום ראשון נתקלו בשערים הסגורים במחסומים, והעבודה באלפי אתרי בנייה ברחבי הארץ שבתה כליל, כמו גם עבודות החקלאות במשקים רבים.

"שינוי מדיניות מפתיע"

ליצמן האשים את גנץ באחריות לטעות, ודרש ממנו לחזור בו מההחלטה לא לאפשר לפועלים הפלסטינים לשוב לעבוד. לדברי ליצמן, האשם הוא במה שהגדיר "שינוי המדיניות המפתיע" ביום שישי וההודעות הסותרות, שגרמו לצאתם של הפועלים לביתם ברשות הפלסטינית ולאחר מכן לסגירת הדלתות אחריהם.

לפי ליצמן, סגירת המעברים ומניעת הכניסה היא פגיעה קשה בענף הבנייה, שעלולה להביא להשלכות כלכליות קיצוניות. לדבריו, עצירת הבנייה והצורך בהתנעתה מחדש יביאו לנזק כספי מצטבר של 14 מיליארד שקל. עוד הזהיר השר מפני פגיעה בבנקים, שכן חמישית מכלל האשראי הבנקאי נתון לענף הבנייה, ופגיעה בו עשויה לערער על יציבותם.

"פגיעה ברוכשי דירות"

בכירים במשרד השיכון ובמשרד החקלאות מאשימים ישירות את גנץ בקבלת החלטות שגויות, ודורשים כי יודה בטעותו ויביא להחזרת הפועלים. לדברי נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו, "המצב שנוצר לאחר יציאת העובדים הפלסטינים בחזרה לביתם יביא לעצירת פרויקטים של תשתיות ועשרות אלפי דירות.

"אנחנו גם ככה נמצאים באיחור בחלק לא מבוטל מהפרויקטים, בשל הסגרים לאורך תקופת הקורונה, וכל יום נוסף ללא עובדים משמעותו הפסד ענק למשק - ופגיעה ישירה ברוכשי דירות".

בצד של גנץ דבקים בתשובה כי דבר לא השתנה. בדיקה עם משרד הביטחון ועם לשכת השר גנץ הניבה תשובה חד משמעית כי "אין כל שינוי בהנחיות מאז כניסת הסגר לתוקפו, לפני ארבעה שבועות". עם זאת, לא סיפקו שם הסבר להודעות שנמסרו למשרד השיכון. ○