מאבק על איכות מקצוע עריכת הדין נמשך. הסטודנטים שנכשלו בבחינות ההסמכה של לשכת עורכי הדין שנערכו באוגוסט (קיץ) ובדצמבר (חורף) 2020, טוענים שהן היו קשות מדי ומכשילות. זאת, כפי שקורה כמעט אחרי כל בחינת הסמכה בשנים האחרונות.
לטענת הנכשלים, מטרת הבחינות למנוע מרבים מהם כניסה לשערי המקצוע. כמו כן, הם טוענים כי בשני המועדים האחרונים שנערכו בזמן הקורונה, לא התחשבה ועדת הבוחנים המנסחת את הבחינות, בקשיים שהערימה המגפה על יכולתם להתכונן לבחינה.
מנגד, ועדת הבוחנים טוענת כי רמת הקושי של שתי בחינות ההסמכה האחרונות אינה גבוהה יותר מבעבר ו"משקפת את הרף המקצועי הנדרש ממי שמבקש להיות עו"ד בישראל". בתגובה לטענות הנכשלים מסרה הוועדה, כי טענות נגד בחינות הלשכה מועלות כדבר שבשגרה לאחר כל בחינה, ללא קשר לאחוזי המעבר.
ועדת הבוחנים מורכבת משופטים ונציגי הסקטור הפרטי והציבורי, ובראשה יושב שופט בית המשפט המחוזי בדימוס משה יועד הכהן. גורם המעורה בעבודת הוועדה אמר לגלובס כי "הטענה שבחינות ההסמכה יותר קשות לא נכונה. יש אנשים שלא ראויים לעבור את הבחינה, יש נבחנים שניגשים פעם אחר פעם ונכשלים. הדור הולך ופוחת, והסטודנטים היום פחות טובים מבעבר".
במועד דצמבר 2020 עמד אחוז הנכשלים על 47%, ואילו במועד אוגוסט 2020 עמד שיעור הנכשלים על 66%. לאחר שהוגשו השגות לגבי מועד אוגוסט 2020, נפסלו שמונה שאלות שהובילו למעבר 600 נבחנים נוספים, ושיעור הנכשלים ירד ל-45%.
פנייה לגנץ
המתמחים שנכשלו תומכים את טענתם בחוות דעת של עורכי הדין מנשה כהן וחיים שטנגר אודות כשלים בניסוח הבחינות. הם הגישו לוועדה הבוחנת השגות, ואלו יוכרעו בשבוע הבא. בינתיים מפעילים הנכשלים לחץ באמצעות הפגנות מול לשכת עוה"ד ומול ביתו של ראש הלשכה אבי חימי. בנוסף, הם פועלים להביא את ממלא מקום שר המשפטים, בני גנץ, להעביר הצעת חוק ממשלתית להעלאת הציונים.
על מנת לשכנע את גנץ לקדם את החוק, פנו ראשי מועצות במכתבים ליו"ר כחול לבן כדי להביע את תמיכתם במאבק המתמחים. כך, ראש עירייית עכו, שמעון לנקרי, כתב כי "משפחות רבות בגליל המערבי משוועות לפרנסה והן על סף קריסה. זהו צו השעה להושיט להן יד". גם ראש מועצה מקומית סאג'ור ויו"ר פורום ראשי רשויות דרוזיות וצ'רקסיות, ג'אבר חמוד, ציין בפנייתו כי "מאות משפחות מהעדה הדרוזית והצ'רקסית משוועת לפרנסה ועל סף קריסה".
מוועדת הבוחנים נמסר ביחס ליוזמת הצעת החוק, כי הסמכות לתת פקטור לנבחנים נמצאת בידי הוועדה בלבד וכי "כל מהלך אחר (העברת החוק, נ' ש') יש בו משום התערבות ופגיעה בוועדה ובעצמאותה". בוועדה מדגישים כי מהלך של העלאת ציוני הנבחנים לא הוצע עד היום לגבי כל רשות בוחנת אחרת על פי דין האחראית על רישוי מקצועי.
קשיי הקורונה
חלק מטענות הנכשלים לגבי רמת הקושי של הבחינות האחרונות מתייחסות, כאמור, לאי התחשבות ועדת הבוחנים במגבלות שהוטלו בשל התפרצות מגפת הקורונה. לטענת הנכשלים, הסגרים שהוטלו על הציבור בשל המגפה פגעו ביכולתם להתכונן לבחינה כנדרש. לגישתם, הנבחנים נאלצו להתמודד עם צירוף נסיבות שלא התקיימו בבחינות הסמכה קודמות. כך, לדבריהם, הספריות למשפטים נסגרו ולא היו מקומות ציבוריים שבהם יכלו ללמוד, ומתמחים שהם בעלי משפחות התקשו למצוא מקום שקט ללמוד.
לדברי נציגות הנכשלים, "לשכת עוה"ד חייבת להבין שאנחנו האנשים שלה, השקענו חמש שנים מחיינו בכדי להגיע לרגע שבו נוכל להיות חלק ממנה. אנחנו לא מבקשים רחמים מאף אחד, אלא מצפים מהלשכה שתגלה אכפתיות ותפעיל שיקול דעת בהתייחסות להשגות שלנו.
"תקופת הקורונה קשה לכולם ופגעה קשות במרבית האזרחים. לא ייתכן שכל מדינות העולם מוצאות לנכון להיטיב עם הנבחנים בתחומיהן, ורק מדינת ישראל אינה מגלה אכפתיות".
הנכשלים טוענים גם כי הצניחה באחוזי המעבר בשל רמת הקושי של הבחינות האחרונות אינה באה לידי ביטוי רק במוסד אקדמי מסוים, כפי שטוענת הלשכה, אלא היא חוצה שורות ופוגע בבוגרים של כל המוסדות האקדמיים.
אולם בחינת הנתונים מראה כי בשנים האחרונות אין שינויים מהותיים בשיעור הנכשלים הכללי. בנוסף, שיעורי המעבר נמוכים משמעותית בקרב המכללות ביחס לאוניברסיטאות, וכך היה בכל השנים האחרונות. מנתוני הבחינה מקיץ 2020 עולה כי מתוך 433 בוגרי אוניברסיטאות שניגשו לבחינה - 72% מהם עברו; ואילו מתוך 2,457 בוגרי מכללות עברו את הבחינה 28% בלבד. בבחינה האחרונה מחורף 2020 - 92% (316) מבוגרי האוניברסיטאות עברו את הבחינה, לעומת 49% (915) מבוגרי המכללות. בנוסף, מספר המתמחים הנבחנים יותר מפעם אחת עולה בשנים האחרונות, ובאוכלוסייה זו אחוזי המעבר נמוכים.
פערים בין המוסדות
מחקר שנערך בשנת 2019 בדק את השאלה - אם שיעורי הנכשלים הגבוהים יחסית נובע מסיבות הקשורות לדרגת הקושי של הבחינה או משינוי בהרכב הנבחנים. עורכי המחקר - ד"ר חנן גולדשמיט מהמרכז לטכנולוגיה חינוכית שכיהן בעבר כיועץ הפסיכומטרי של הוועדה הבוחנת בעבר, פרופ' אייל גמליאל מהמרכז האקדמי רופין, ופרופ' גילי גולדצוויג ממכללת תל אביב יפו - בדקו את נתוני מעבר הבחינה של 10 מוסדות אקדמיים במהלך 13 שנים - 2005-2018.
מסקנת המחקר היא שהסיבה העיקרית לעלייה בשיעורי הנכשלים בבחינות ההסמכה של הלשכה לא טמונה בעלייה בדרגת הקושי של הבחינה, אלא בירידה ברמת מוכנותם של הנבחנים בה. עוד עלה מהמחקר כי הרפורמה במבנה הבחינה בסתיו 2017 הובילה לשינוי מזערי בשיעורי המעבר במוסדות השונים. לפי המחקר, מרבית הירידה בשיעורי העוברים ניתנת לייחוס לירידה ברמת המוכנות של הנבחנים.
המחקר בדק אם הייתה ירידה בשיעור העוברים בקרב בוגרי כל המוסדות, ונמצא דפוס שונה בקרב בוגרי שלוש קבוצות של מוסדות: בוגרי שלוש אוניברסיטאות (העברית, ת"א ובר אילן) משקפים יציבות בשיעורי המעבר; בוגרי שלושה מוסדות אחרים (אוניברסיטת חיפה, המרכז הבינתחומי והמכללה למנהל) משקפים ירידה קלה בשיעורי המעבר; ואילו בוגרי ארבעה מוסדות נוספים (המרכז האקדמי למשפט ועסקים, הקריה הרקדמית אונו, מכללת נתניהו שערי משפט), ששיעורם היחסי בקרב הנבחנים עלה מאוד בשנים האחרונות, משקפים ירידה משמעותית מאוד.
"ועדה עצמאית"
מלשכת עורכי הדין נמסר בתגובה: "הוועדה הבוחנת, שבה חברים שלושה שופטים בדימוס, שני נציגים מהשירות הציבורי, אנשי אקדמיה ועורכי דין מהשורה הראשונה, ואשר מונתה על ידי שר המשפטים הקודם ובאישורה של נשיאת בית המשפט העליון, הינה ועדה עצמאית ובלתי תלויה".
עוד הוסיפו בלשכה כי "אין לה כל שיח מקצועי או שליטה על תוכן בחינות ההסמכה, והיא אינה לוקחת חלק בחיבור הבחינות. הלשכה תמשיך לפעול לטובת ציבור המתמחים, כפי שעשתה עד היום, ותעניק להם את מירב התנאים הנדרשים להצלחתם".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
