המשרוקית

*הטקסט מנוסח בלשון זכר אך פונה ומתייחס לכל המינים והמגדרים

מהי המשרוקית של גלובס?

המשרוקית של גלובס עוסקת בבדיקת התבטאויות פומביות של אישי ציבור במטרה לספק לקהל קוראי וצרכני החדשות כלי חיוני לבחינה מושכלת וביקורתית שלהן. באמצעות בדיקה מהירה, מקיפה, מאוזנת ועניינית בזמן אמת של התבטאויות הנוגעות לענייני היום, המשרוקית מבקשת להוביל בישראל שיח ציבורי ותקשורתי אמין יותר, מדויק יותר ומעוגן בעובדות.

העקרונות המנחים את עבודת המשרוקית הם דיוק, הקפדה על עובדות ופרטים ושימוש במקורות אמינים וגלויים (ללא שימוש במקורות אנונימיים), ללא קשר לזהות הדובר או לעמדה המוצגת באמירה הנבדקת. המשרוקית פועלת בהתאם לתקנון האתיקה של מועצת העיתונות, הקוד האתי של גלובס וקוד העקרונות המנחים של הרשת הבינלאומית של ארגוני בדיקת העובדות, ה- International Fact-Checking Network (ה- IFCN), בה היא חברה משנת 2018.

 

בינואר 2019, לאחר כשנתיים וחצי כארגון עצמאי, הפכה המשרוקית לחלק מבית גלובס ומאז היא מפרסמת את תוצריה על בסיס יומי בעיתון ובאתר גלובס. מערכת גלובס מחויבת לשמירה על ייחודה וחופש פעולתה של המשרוקית, ועל כן המטרות הבסיסיות של המשרוקית, כמו גם כללי האתיקה ומתודות העבודה היסודיות שלה, נותרו כשהיו מיום היווסדה. מערכת גלובס לעולם אינה מכתיבה פרסום תוכן כלשהו במדור המשרוקית, ובחירת האמירות הנבדקות, ביצוע וכתיבת התחקיר ומתן הציון נעשים על ידי מערכת המשרוקית בלבד.

מה עושים במשרוקית של גלובס?

 המשרוקית של גלובס עובדת לפי פרוטוקול עבודה מסודר: 

שלב א' - קשבות

למערכת המשרוקית ישנם מספר קשבים המאזינים לראיונות של אישי ציבור. הכוונה בכך היא לנבחרי ציבור, מועמדים למשרה ציבורית, בכירים בשירות המדינה, ובכירים באיגודי עובדים, במגזר הפרטי ובמגזר השלישי. הקשבים מאזינים לראיונות של אישים אלו ברדיו (גלי צה"ל, כאן ב', 103FM, גלי ישראל ורדיו אזורי), בטלוויזיה (כאן 11, קשת 12, רשת 13, עכשיו 14 וערוץ הכנסת) ולעתים ברשתות החברתיות (פייסבוק וטוויטר) ומחלצים מתוך הראיונות האלו אמירות המבוססות על עובדות אותן ניתן לאמת ושיש להן חשיבות לשיח הציבורי.

שלב ב' - החלטה אם להוציא את הבדיקה לדרך

1. האמירות שאותרו על-ידי הקשבים עולות לדיון של צוות התחקירנים והעורך כדי להחליט אילו מהאמירות ראויות לבדיקה.
2. התחקירן מאזין בעצמו לריאיון, מוודא שהציטוט שהובא על-ידי הקשבים מדויק, ומבין את ההקשר שבו נאמר.
3. התחקירן מבצע תחקיר ראשוני של התחום שאליו מתייחסת האמירה לטובת הבנה כללית של תמונת המצב.
4. מתבצעת פנייה ראשונית לנבדק או לדובר מטעמו, בניסיון להבין למה התכוון בדבריו ועל מה הוא מסתמך. במעמד זה מוצג לנבדק ציטוט מדויק של דבריו.
5. המידע שנאסף בסעיפים 2 ו-3 מוצג לשאר התחקירנים והעורך, ומוחלט אם להמשיך לבדיקה מעמיקה. 

שלב ג' - הכנת הבדיקה

1. התחקירן מבצע תחקיר מעמיק של הנושא הנבדק, תוך הסתמכות ככל הניתן על מקורות רשמיים. אלו יכולים להיות פרסומים כתובים אך גם תגובות מדוברויות. במקרים מסוימים תהיה הסתמכות גם על ידיעות בעיתונות, אך במקרה זה תיעשה הצלבה. המקורות כולם גלויים.
2. התחקירן פונה למומחים רלוונטיים בנושא. המטרה היא לוודא שהבנת את התחקירן את הנתונים סבירה ושלא חסר הקשר חשוב סביב הנתונים. האידיאל הוא שיחה עם שני מומחים מאג'נדות או אסכולות שונות. במקרים חריגים, ורק בהסכמת הצוות כולו, לא תיעשה פנייה למומחים.
3. תיתכן גם פנייה לארגון בעל אג'נדה ברורה, אך כזה שמעצם טיבו צבר ידע רב על התחום.
4. התחקירן כותב את "הבדיקה המלאה" בליווי הפנייה למקורות, ומעבירה לעורך.
התחקירן פונה פעם נוספת למושא הבדיקה לטובת בקשת תגובה. בעת בקשת התגובה יוצגו לנבדק עיקרי הממצאים ובקשת התייחסות אליהם.
5. העורך או תחקירן אחר מבצעים עריכה של המקורות.
6. העורך יוצר גרסה מהודקת יותר של הבדיקה המלאה, שמיועדת לפרסום.
7. הנוסח המיועד לפרסום משותף עם כלל הצוות לשם קבלת הערות, הצעות לשינויים, והכרעה לגבי הציון במידת הצורך (ראו שלב ד').
8. פרסום הבדיקה המלאה, הכוללת הפניה לכל המקורות, באתר המשרוקית, בצמוד לגרסה המקוצרת. 

שלב ד' - קביעת הציון

הצוות קובע באופן משותף את הציון. במקרה שאין הסכמה, הציון נקבע בהצבעה, ובמקרה של תיקו ניתנת עדיפות להצבעת התחקירן שביצע את הבדיקה ולהצבעת העורך. קביעת הציון נעשית לפי המפתח הבא:

נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת.
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק.
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה.
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעייה מהותית לגבי משמעותה.
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה.
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות.
כן, אבל - העובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר.
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלו גם לא נאספים.
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד.

הציון לאמירה שמכילה יותר מטענה אחת נקבע על פי שקלול הציונים שניתנו לכל אחת מהטענות בנפרד.

אמירה שנמצאה נכונה תפורסם במקרים הבאים: כאשר יש מחלוקת פומבית לגבי עובדות העומדות ביסודה; וכאשר הפרטים או העובדות באמירה מאירים נושא כלשהו באור חדש או שונה מהתפיסה הרווחת לגביו.

פעילויות נוספות

בנוסף לבדיקות הרגילות, המשרוקית מפרסמת עוד שני סוגי תכנים:

בדיקות מהעולם - אחת לשבוע המשרוקית מפרסמת מקבץ הפרכות לדיסאינפורמציה מהעולם בנושאים גלובליים שרלוונטיים גם לקוראים הישראליים, בהתבסס על בדיקות של גופים מקבילים ברחבי הגלובוס.
כתבות סופ"ש - מפעם לפעם המשרוקית מפרסמת כתבה בגיליון הסופ"ש של גלובס, שלמרות שנתלית באמירה עובדתית לא כוללת ציון לאמירה הקונקרטית אלא נותנת תמונת מצב רחבה יותר על נושא האמירה. 

ואם נפלה טעות?

אם התגלתה טעות בעובדות אנו נתקן אותה בהקדם האפשרי תוך פרסום מובלט של עובדת התיקון במדור המשרוקית של גלובס (באתר ובעיתון המודפס), ופירוט בגוף הטקסט של הפרטים שתוקנו בפרסום (באתר המשרוקית). אם הטעות שהתגלתה משפיעה על הציון שניתן לאמירה, גם הוא יתוקן בהתאם.

אנו מודעים לכך שאנשים שונים עשויים להגיע למסקנות שונות לגבי אותה האמירה. אם קוראינו חולקים על פרטים כלשהם בבדיקה או על הציון שניתן לה, הם מוזמנים לפנות אלינו ולשלוח את הערותיהם. אם ההערות יתקבלו על ידי המערכת דירוג האמירה ישונה בהתאם, והתיקון יפורסם באתר. ניתן ליצור איתנו קשר במייל: hamashrokit@globes.co.il | או בהודעה פרטית בפייסבוק או בטוויטר.

אודות שיתוף הפעולה של 'המשרוקית של גלובס' עם פייסבוק

מאפריל 2019 ועד ראשית דצמבר 2020 "המשרוקית של גלובס" לקחה חלק בתכנית בדיקת בעובדות של פייסבוק. במסגרת התכנית פעלנו, ביחד עם עשרות ארגוני בדיקת עובדות נוספים בעולם שחברים ברשת ה-IFCN, על מנת לזהות מידע כוזב בפייסבוק ולצמצם את החשיפה אליו. בראשית דצמבר 2020, לאחר קצת יותר משנה וחצי, סיימנו את שיתוף הפעולה עם פייסבוק, והמשרוקית אינה חברה בתכנית יותר. הבדיקות שעשינו במהלך השתתפותנו בתכנית נמצאות כולן במדור ״בדיקות מהרשת״.

ב-1.12.2020 פרסמנו באתר גלובס הודעה מפורטת על נסיבות היציאה מן התכנית אשר מצורפת כאן כלשונה:

לפני קצת יותר משנה וחצי הצטרפה המשרוקית לתוכנית בדיקת העובדות של פייסבוק, זמן קצר אחרי שהפכנו לחלק מעיתון גלובס. חברנו לעשרות ארגוני בדיקת עובדות בעולם שמסייעים לפייסבוק לנטר, לבדוק ולסמן תוכן כוזב שהמשתמשים מפיצים. התנאי להשתתפות בתכנית היה חברות ברשת הבינלאומית של בודקי עובדות (IFCN) שמחייבת עמידה בעקרונות מנחים וכללים אתיים מחמירים לבדיקת עובדות, והמשרוקית הייתה ונשארה הארגון היחיד בישראל שהתקבל לרשת כבר בשנת 2018.

מראשית הדרך הקפדנו על הפרדה מוחלטת בין שיתוף הפעולה עם פייסבוק ובין הפעילות השוטפת של המשרוקית המתפרסמת בפלטפורמות העיתונאיות. הבנו שעיסוק בהגבלת תכנים של מפרסמים אחרים עלול להעמיד את גלובס בניגוד עניינים, לפחות למראית עין. לכן קביעת נושאי הבדיקה והמסקנות הייתה כפופה רק לשיקול הדעת המקצועי של צוות המשרוקית. השתדלנו לצמצם את הזיהוי של התוכנית עם המותג גלובס, ומערכת העיתון מעולם לא התערבה בהחלטותינו ונתנה בנו אמון מלא.

אף על פי כן, ככל שהציבור התרגל לראות במשרוקית חלק בלתי נפרד מגלובס, התחזק גם הזיהוי בין בדיקת העובדות בפייסבוק לבין העיתון. לאחרונה התעורר חשש כי העיסוק בהגבלת תכנים של מפרסמים אחרים עלול להעמיד את גלובס בפני ניגוד עניינים ומעניק לו יתרון תחרותי לא הוגן. קיומו של פוטנציאל ניגוד עניינים כזה עלול לפגוע באמון ובמידה רבה נוגד את הערכים שגלובס הגדיר לעצמו ושואף לקיים. לפיכך, החליטה הנהלת גלובס להפסיק את השתתפות המשרוקית בתוכנית.

ההחלטה התקבלה על דעת יחידת המשרוקית, ולמרות הצער, אנו מגבים אותה. אמנם, כגוף שקם במטרה להיאבק בהפצה של מידע כוזב, הדחף שלנו הוא להשתתף במאמץ של קהילת בודקי העובדות בעולם, לרבות שיתוף פעולה עם חברות הטכנולוגיה הגדולות. אבל כחלק מארגון תחרותי גדול הכפוף לאילוצים נוספים ומחויב לערכים רחבים יותר, ברור לנו שצורכי העיתון קודמים. מובן שפעילות בדיקת העובדות של המשרוקית בעיתון תימשך כרגיל.

אנחנו מודים לפייסבוק ולצוות תכנית בדיקת העובדות שלה על שיתוף הפעולה ומאחלים לכולנו בהצלחה גדולה במשימה החשובה של הפחתת דיסאינפורמציה בשיח הציבורי בישראל ובכלל.