האם בקרוב השימוש בכלים המזהמים יהפוך יקר יותר? לגלובס נודע כי המשרד להגנת הסביבה מקדם צעדים להפחתת השימוש בכלים חד-פעמיים, כבר בחוק ההסדרים הקרוב, כאשר הדברים נבחנים בחיוב על-ידי הדרג המקצועי במשרד האוצר.
בשלב זה מתבצעת בחינה מקדמית של הדברים, כאשר אחת האפשרויות המרכזיות הנידונות היא הטלת מס על כלים חד-פעמיים. המס יוטל לפי משקל הפלסטיק בכלים. מס גבוה, עד כדי הכפלה של המחיר, יוטל על כלים חד-פעמיים שמשקל הפלסטיק בהם גבוה, בעוד שמס נמוך בהרבה יוטל על כלים חד-פעמיים דקים וזולים יותר. זאת, במטרה לצמצם את הפגיעה באוכלוסיות מוחלשות המרבות להשתמש בכלים חד-פעמיים.
האוצר: שוקל בחיוב
הטיפול בזיהום הפלסטיק, הוא נושא דגל עבור השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג שהדגישה כבר בנאום הבכורה שלה, שתפעל כדי לצמצם את השימוש בכלים המזיקים לסביבה.
בתקופה הקרובה, מתכננת השרה להניח חבילת צעדים לטיפול כוללני בפלסטיק החד-פעמי, באופן העומד בהלימה לפעילותן של המדינות המפותחות בתחום. על השולחן, ישנן מספר אופציות שנשקלות. בימים האחרונים, נערכו שיחות בין זנדברג לשר האוצר, אביגדור ליברמן, על צעדים משלימים לטיפול בבעיית הפלסטיק, כאשר בשני המשרדים מבצעים עבודת מטה נרחבת ומחליפים ביניהם טיוטות, כדי להגיע לנוסח מוסכם הכולל צעדים אפקטיביים אפשריים.
תמר זנדברג / צילום: דוברות הכנסת
במשרד להגנת הסביבה ביצעו לפני יותר משנתיים עבודת מטה לקראת תקציב מדינה, בה נכללו כמה אפשרויות להתמודדות עם זיהום הפלסטיק. ואולם, הדברים לא קודמו בסופו של דבר על-ידי הדרג הפוליטי.
כעת, כבר בחודש הקרוב, יקודמו הנושאים הנוגעים לחוק ההסדרים מול משרד האוצר, כאשר נבחנות גם אפשרויות מתקדמות יותר, כמו הוצאה מכלל שימוש של מוצרים מסוימים, בדומה לנעשה באירופה. אך זנדברג מתכננת לקדם לצד חוק ההסדרים גם צעדים שונים הנמצאים תחת סמכותו של המשרד להגנת הסביבה. בין היתר, נבחנת הרחבה של חוק השקיות, וצעדים שונים הנוגעים לשימוש בכלים חד-פעמיים בשמורות טבע וגנים לאומיים.
למיסוי הכלים החד-פעמיים לפי משקלם, אילו זה יהיה הצעד שישולב בסופו של דבר במסגרת חוק ההסדרים, ישנו פוטנציאל להוביל להפחתה מיידית בשימוש בחומרים החד-פעמיים כבר בשלב הייצור. היצרנים עצמם, שיעדיפו להציע מוצרים זולים יותר לצרכנים, יפעלו כדי להקטין את נפח הכלים ובכך לצמצם את עלויות המס שיושת עליהם.
לכן, מדובר באפיק מיסוי שהשפעתו יכולה להיות מהירה יחסית. לצד הצרכנים, גם השוק המוסדי ימוסה, דרך מיסי קניה, אך הדברים עדיין נבחנים בין שני המשרדים. כך או כך, המטרה של המשרד להגנת הסביבה ומשרד האוצר היא לייצר צעדים שיובילו לשינוי התנהגות שיתבטא בעשרות אחוזי צריכה, ויוביל לשינוי מחשבתי אצל הצרכנים, בדומה לחוק השקיות.
הצריכה רק גדלה
צריכת כלי הפלסטיק החד-פעמיים בישראל עומדת על 7.5 קילוגרם לנפש בשנה, פי 5 מממוצע הצריכה באיחוד האירופי. מדוח של "אדם, טבע ודין" משנת 2018 עולה כי כל משק בית ישראלי מוציא בממוצע 776 שקל בשנה על כלים חד-פעמיים, באופן שמוביל את הישראלי הממוצע לככב בטבלת שיאני השימוש בחד"פ בעולם, ביחס לגודלו באוכלוסייה.
בסך-הכול, הציבור בישראל מוציא מדי שנה כ-2 מיליארד שקל על כלים חד-פעמיים, אך הטבע משלם הרבה יותר: 90% מהפסולת בחופי הים של ישראל מקורה בפלסטיק, 38% ממנה הם כלים חד-פעמיים.
לפי המשרד להגנת הסביבה, במהלך שנת 2018 הציבור בישראל השתמש בכ-60,000 טון של כלים חד-פעמיים בשנה, כאשר במשרדי הממשלה רכשו בשנה זו כלים חד-פעמיים בעלות של לפחות 5 מיליון שקל. לפי ההערכות, ב-15 השנים האחרונות השימוש בכלים חד-פעמיים עלה פי 2 ותקופת הקורונה ככל הנראה הובילה לזינוק בצריכה שלהם בשל סגירת המסעדות והנחיות הגיינה נוספות.
לפי ההערכות, בישראל נוצרת מדי שנה כמיליון טון פסולת פלסטיק מסוגים שונים, למעלה מ-100 ק"ג לאדם. בתוך כך, הכלים החד-פעמיים הם כ-7% בלבד, כלומר - חלקם יחסית נמוך. ואומנם, הם מהווים מטרד משמעותי עבור הטבע, כאשר הם נערמים והופכים לפסולת מרכזית בשמורות הטבע, הים והגנים.
בניגוד לבקבוקים ושקיות, אשר השימוש בהם מוסדר דרך חוק השקיות או חוק הפיקדון, עד כה לא ניסה הרגולטור הישראלי להתמודד עם השימוש הגובר משנה לשנה בכלים החד-פעמיים.
בנוסף, בניגוד למשל לפסולת אריזות או בקבוקים - מדובר בכלים שכלל לא ניתנים למיחזור, ונערמים במזבלות. למרות משקלם הנמוך באופן יחסי לכלל פסולת הפלסטיק, לפי אדם טבע ודין, כלי האוכל החד הפעמיים הם כ-10% מנפח הפסולת בישראל.
לכן, הם תופסים נפח אשפה ניכר, דורשים טיפול יקר ומזהם, ומגיעים למזבלות, זאת בניגוד למוצרי פלסטיק דוגמת בקבוקים או אריזות - אשר מגיעים בחלקם למחזור וניתנים להפרדה, ואשר מטופלים כחלק מחוק האריזות. נוסף למטרד האקולוגי, לפי חישובים של ארגון אדם טבע ודין, קילו אחד של פלסטיק - מהייצור, לשינוע ולהתפרקות שלו בסוף התהליך, פולטים 5 ק"ג של פחמן, כמות גזי חממה שפולטת מכונית הנוסעת מכונית מתל אביב לירושלים.
מצטרפים לעולם
ישראל היא אחת המדינות המפותחות היחידות שלא מתמקדת בזיהום הפלסטיק, מלבד חוק השקיות, חוק הפיקדון שיורחב בשנה הבאה, וחוק האריזות שלא מיושם באופן מלא. זאת בעוד שמדינות בעולם מפנימות את הנזקים שבשימוש בכלים החד-פעמיים, ומגבילות את שיווקם.
כך למשל, השבוע נכנסה לתוקף הנחיה אירופית האוסרת על השימוש בעשרה פרטי פלסטיק חד-פעמי אשר להם חלופות בנות-קיימא, ובהם קשיות, צלחות וסכו"ם, מקלות ערבוב ועוד.
האם מיסוי של כלים חד-פעמיים, יגרום להפחתת הצריכה? ד"ר שירי צמח שמיר, מומחית לקיימות וכלכלה מהמרכז הבינתחומי בהרצליה, סבורה שמחירם של הכלים המזיקים לסביבה צריך לעלות באופן משמעותי כדי לשקף את הנזק אותו הם מסבים לסביבה ולהפחית את המוטיבציה להשתמש בהם.
לדבריה, "מחירי המוצרים החד-פעמיים הם כל-כך זולים, כך שיש צורך במיסוי משמעותי שיכאב בכיס של צרכני החד"פ. המיסוי לא צריך להיות חלק ממחיר החד"פ, אלא תשלום נפרד, כך שהצרכן ירגיש אותו באופן אקטיבי וזה יגרום לצמצום ומודעות כמו שראינו שהיה בשנים הראשונות עם חוק השקיות.
"במקרה של חד"פ אין פתרון קסם כמו מס על מוצר או סבסוד מוצרים מתכלים, יש צורך בחישוב של המחיר האמיתי של זיהום הפלסטיק על כל תחום בחיים שלנו - במים, במזון, בקרקע, בים ובכל מקום שאליו הם מגיעים. גם פה, נראה תמיד הערכת חסר לכך שכן השוק עצמו לא יכול לתקן את הכשל שהוא יוצר. צעדים אפקטיביים יכולים להיות הוצאה מהחוק של כלים חד-פעמיים - כפי שעושות מדינות רבות בעולם, או צעדים נוספים דוגמת העלאת מכסים-לייקר כבר בגבול, עידוד ייצור וצריכה מקומית של כלים המבוססים על חומרים מתכלים (עלי בננה, אצות), השקעת כסף במחקר ופיתוח של תחליפים".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
