יהיה סגר? המעסיקים במגזר הפרטי ממתינים להנחיות ברורות לגבי עבודה מהבית

אחרי כמה חודשים שבהם היה נראה שהקורונה מאחורינו, והעובדים התחילו לחזור בהדרגה למקומות העבודה - מי במודל עבודה היברידית המשלבת בית ומשרד ומי לשבוע עבודה מלא במשרד - הימים האחרונים הכניסו את שוק העבודה שוב לחוסר ודאות.  ההיערכות של החברות לחוסר הוודאות הזה ולאפשרות של סגר נוסף משתנה בין תעשיות וארגונים.

עורכי הדין המתמחים: הנחיות נוקשות

ועדת ההתמחות הארצית של לשכת עורכי הדין, לדוגמה, החליטה בשבוע שעבר שהיא מעוניינת לשמור על המתמחים במשרדים. לפי ההנחיות שהוציאה, המתמחים בכל מקרה לא יעבדו מהבית, למעט במקרים של חובת בידוד עקב חשיפה לחולה מאומת או השגחה על ילד שנדרש לבידוד. חובת בידוד עקב חזרה מחו"ל לא תאפשר עבודה מהבית.

ההנחיות האלה לא התקבלו בהבנה אצל כולם ונתפסות אצל חלק מהמתמחים כדרקוניות. "אני יכולה להגיד שזה מאוד לא לעניין. אני באופן עקרוני עובדת מהבית רק במקרים חריגים, אך ישנם משרדי עורכי דין שמאפשרים פעם בשבוע של עבודה מהבית, גם למתמחים", אומרת מתמחה (שמה שמור במערכת). "עבודת המתמחה היא אינטנסיבית וארוכה הן מהבית והן מהמשרד, וכאשר מאפשרים עבודה מהבית חוסכים למתמחה זמן לא מבוטל של הגעה וחזרה אל המשרד וממנו.

"בנוסף, במצב שבו ההנחיות לגבי הבידוד לשבים מחו"ל משתנה תכופות, יכול להיווצר מצב שבו מתמחה שמיועד לטוס למדינה מסוימת, שבעת הזמנת הטיסה לא נדרש בידוד בחזרה ממנה, נדרש לבידוד באופן מפתיע ונשאר חסר אונים אל מול ההוראה. במצב כזה, המשרד מפסיד את כוח העבודה של המתמחה לשווא, והמתמחה מפסיד ימי עבודה. מדובר בעניין מהותי לאור מכסת ימי החופשה המותרת להתמחות, שעלולה להיגמר במהרה עקב ההנחיה".

מלשכת עורכי הדין נמסר: "ענייני התמחות בלשכה נקבעים על ידי ועדת ההתמחות על פי סמכותה מכוח חוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961. מדובר בוועדה עצמאית, שקיימה דיון מעמיק בנושא ומצאה לנכון בעת הזו שלא לאשר עבודה מהבית למתמחים, למעט המקרים המפורטים בהודעתה. עם זאת, הוועדה קשובה למתרחש סביבה, היא תעקוב אחרי התפתחות המצב וככל שהדבר יידרש היא תשוב ותבחן את הנושא".

הבנקים: חוזרים לקפסולות 

האפשרות לעבודה היברידית עומדת גם היא גם אחד הנושאים העומדים בלבו של סכסוך העבודה שאישרה ההסתדרות בשבוע שעבר בבנק לאומי. העובדים מבקשים לאמץ את המודל הזה ואילו הנהלת הבנק מתנגדת לכך. כעת, עם ההיערכות לאפשרות של סגר חגי תשרי, הרביעי במספר, בבנק אומרים שיאמצו את מודל הקפסולות. 

"בהתאם לנוהל מצבי החירום בבנק, אנו מתאימים את אופי העבודה למצב בשטח", נמסר מבנק לאומי. "מפרוץ המגפה בשנה שעברה, כאשר ישנם סיכונים גבוהים להדבקה המונית, אנו מפעילים 'נוהל קפסולות' - מעבר של חלק מהעובדים והיחידות לעבודה מכמה אתרים או לעבודה חלקית מהבית. זאת, תוך הפרדה קבועה בין קבוצות העובדים השונות מאותה יחידה ארגונית, בניגוד לעבודה היברידית שבה העובדים נפגשים עם כלל העובדים ביחידה".

בבנקים אחרים יש פתיחות רבה יותר למודל ההיברידי, גם כמודל עבודה בימי שגרה. כך, לדוגמה, בנק ירושלים אימץ מודל עבודה היברידית כבר בתחילת תקופת הקורונה והוא נמשך לאחר ההתחסנות והירידה בתחלואה. המודל הזה לא השתנה גם בגל התחלואה הנוכחי. "הבנק מקיים דיאלוג מתמיד עם העובדים כדי שלא תיפגע רווחתם גם במודל ההיברידי", אומרים שם. 

בבנקים אחרים, כמו הפועלים, דיסקונט והבינלאומי, עוקבים אחרי ההתפתחויות ומדברים על חזרה לעבודה בקפסולות. בדיסקונט אומרים שהם חזרו לעבודה בקפסולה ביחידות חיוניות "ולביצוע בדיקות קורונה מהירות בחלק מיחידות אלה, ומפחיתים ככל שניתן אירועים ופגישות רבות משתתפים, תוך היערכות לצורך בהתאמות נוספות".

במזרחי טפחות אמרו כי "העבודה מהבית היא כלי שאנחנו נעזרים בו כדי לתת מענה לצרכים קונקרטיים וכדי לאפשר לעובדים חיוניים שלא יכולים להגיע לעבודה (למשל עקב יציאה לבידוד) לבצע את תפקידם כרגיל. הפתרון הזה מסייע במניעת שיבושים. ברגע שמחברים מהבית עובד שיצא לבידוד, זה מאפשר פעילות סדירה".

ההייטק: מבולבלים ומתריסים  

"יש משהו שונה בסגר הזה", אומרת שחרה חרותי, סמנכ"לית משאבי אנוש בחברת אבטחת המידע סייברינט. "אנחנו כציבור פחות מפוחדים, אנחנו מחוסנים. מצד שני, אנחנו מבולבלים. אני נמצאת בפורומים של מנהלות משאבי אנוש וכולם שואלים מה עושים, קצת מרגישים אבודים. היה יותר קל אם היו הגדרות פורמליות כמו במגזר הציבורי, אבל אין, אז החלטנו להיות פרואקטיביים, להוריד את מספר הנמצאים במשרד ובפגישות פרונטליות ולהקפיד על מסכות. החשש הוא שבגלל שיש פחות חרדה, אנשים פחות ייענו להנחיות, לחבוש מסכות ולשטוף ידיים".

 שירה חרותי, סמנכ''לית משאבי אנוש בסייברינט / צילום: יח''צ

איתן פרדו רוקואס, יזם ומנהל פיתוח עסקי בקבוצת שרונה פרטנרס, מציג גישה אחרת: "מה שמנחה אותנו כרגע זה לא להתרגש לא מכותרות ולא מהצהרות. עד שמתקבלות החלטות יכול לעבור הרבה זמן. אנחנו מלווים סטארט-אפים, לא יכולים להקפיא ולא להתמהמה. אנחנו מתכוונים לעבוד כרגיל ולא להתחשב בהצהרות שלא מועילות לביזנס ישראלי, כל יום בחיים של סטארט-אפ זה קריטי.

"בסגרים הראשונים הייתי מגיב ורגיש, בסבב הזה הרבה יתר מחוספסים ועם הרבה פחות סבלנות. אנשים לא שמים כסף על משהו מרחוק, וחייבים לעשות מפגשים פרונטליים עם משקיעים. אני לא מאמין שסגר יסגור אותנו בבית".

גם בחברת גלואט מנסים לשמור על השגרה, שבה החברה מאפשרת לעובדים לבחור מהיכן לעבוד. לדברי דנה פולימר, מנהלת משאבי אנוש ושותפה עסקית ב-Gloat, "אחד הלקחים הכי גדולים שלקחנו מהסגרים הוא שמירת המשרדים פתוחים והאפשרות ההיברידית. לקח לנו הרבה זמן להחזיר את העובדים למשרד, ואנחנו רוצים לשמר את ההיברידיות. אם יהיה סגר והחוק יחייב אותנו לסגור, נסגור, אבל אם לא תהיה חובה חוקית, המשרדים יישארו פתוחים".

 המשרדים הסגורים של גלואט / צילום: יח''צ

לדברי יעל בן אריה, סמנכ"לית מחקר ופיתוח בחברת הסייבר סייפבריצ', המודל ההיברידי מאפשר לחברות להסתגל בקלות רבה יותר לשינויים במצב הקורונה. "למדנו שזה מצב שיימשך, הקורונה נעצרת ואז שוב יש הידרדרות. אז למדנו להשאיר את הכול אונליין כל הזמן".

ומה עם הגיוסים? הביקוש לעובדים ממשיך לעלות

בשירות המדינה הכריזו בשבוע שעבר על צמצום נוכחות עובדים, מעבר חלקי לעבודה מהבית וצמצום קבלת קהל פרונטלית, אבל במגזר הפרטי העבודה ההיברידית שכבר הוטמעה בשגרה מאפשרת לו להמשיך בעסקיו כרגיל בינתיים. ייתכן שזו גם הסיבה לכך שבחברות ממשיכים לגייס כרגיל.

לפי נתוני ג'וב מאסטר, נראה שהשוק לא מתרגש מסגר רביעי, והביקושים לעובדים נותרו גבוהים. למשל, בתחום המינהל ומזכירות עלה מספר המשרות החדשות בין יולי לתחילת אוגוסט ב-39%, בתחום הקמעונאות ב-70% ובבניין ונדל"ן ביותר מ-60%. במשאבי אנוש ובשירות לקוחות עלה הביקוש לעובדים ביותר מ-40%.

לדברי שי חן, סמנכ"ל מעסיקים ומועמדים ב-JobMaster, "בשונה מהסגרים הקודמים, שוק התעסוקה מגיב הפעם אחרת לגמרי לאפשרות של סגר. בסגרים הקודמים ראינו עצירה מיידית בגיוסים שנבעה בהתחלה מתחושת אי-ודאות גדולה לגבי העתיד, ובהמשך מירידה דרמטית בהיקף הפעילות. בחודשים האחרונים אנחנו רואים מגמה אחרת לגמרי: ישנה עלייה עקבית בהיקפי הביקושים, והיא מתרחשת בכל הענפים.

"העלייה הזאת לא נבלמה גם בחודש האחרון, כשמדדי התחלואה החלו לעלות, ושוב מונחת על השולחן אפשרות של סגר. חשוב להבין שמעסיקים רבים מתמודדים עם חסרים גדולים של עובדים, ולכן כרגע הם מרכזים מאמץ לייצב את מצבת העובדים שלהם באופן כזה שיאפשר להם לתפעל את העסק שלהם ברמה נאותה. העובדה שחלק מהמועמדים עדיין לא ממהרים לחזור לשוק העבודה מגבירה עוד יותר את מאמצי הגיוס של המעסיקים, שכן יש ממש תחרות על כל מועמד".

חן מוסיף כי הניסיון משנת הקורונה לימדה את המשק הישראלי כיצד לשמור על רמת פעילות גם לצד המגפה. "עסקים רבים פיתחו אלטרנטיבות גם במקרה של סגר. חלקם פיתחו מוצרים חדשים וחלקם הקימו פלטפורמת אי-קומרס ומשלוחים".

עוד זווית: לקחי המנהלים מהסגרים הקודמים

■ פרסונליזציה של יום העבודה: "אחד הדברים הכי משמעותיים שהבנו מהרגע הראשון של המשבר הוא שלמרות הריחוק, הקשר האנושי והיומיומי לא יכול להישכח", אומרת לירון פריזנט, Director of People בחברת הבינה העסקית סייסנס. "בסגרים הראשונים הייתה דינמיקה של המון מפגשים צוותיים של חמש דקות, בניסיון לשכפל את מה שרגילים אליו מהמשרד. אז היה אלמנט של פניקה, היום הבנו שלכל ההתנהלות צריך להיכנס אלמנט של פרסונליזציה. לכל אחד יש קונסטלציה משפחתית אחרת. הורים לילדים קטנים צריכים ספייס בשעות היום ומעדיפים לעבוד יותר בערב, רווקים מעדיפים לעבוד באמצע היום. אם בסגר הראשון עשינו בצורה גורפת כמה פגישות ביום שכולם יהיו יחד, ככל שעבר הזמן הבנו שהמינונים צריכים להיות שונים. אם יש צוות מעורב, ההצטרפות לפגישות הפכה להיות אופציונלית. לא לכולם מתאים לשתות קפה יחד בזום.

■ שקיפות: "דבר נוסף שיש להקפיד עליו הוא שקיפות", אומרת פריזנט. "כשאתה עובד מהבית ואתה מוכוון משימות אתה קצת שוכח את המטרה של הארגון ואין שמועות שמתגלגלות במסדרון. אחד הדברים שהבנו שאנחנו צריכים להגביר זה שקיפות. אז פעם בשבוע המנכ"ל שולח סרטון מצולם עם עדכונים מהשבוע האחרון. במשך הזמן זה התייעל".

■ להנמיך ציפיות: לדברי יעל בן אריה, סמנכ"לית מחקר ופיתוח בחברת הסייבר סייפבריץ', "סגר נוסף הוא דבר שנורא מתסכל ברמה האישית. יש לו אפקט על ה-well being. אנחנו חושבים איך איך עוזרים לאנשים להרים את הראש מעל הסיטואציה. מה שהכי למדנו זה להראות לעובדים שרואים אותם ולדבר על הקושי. היו לנו עובדים שהם הורים או שטיפלו בהורים והבנו שלא צריך לצפות מהם לתת את ה-100% הרגילים וזה בסדר לעשות שיחה גם תוך כדי הליכה בחוץ, אין ציפייה שכולם יישבו מול המחשב. זה הלקח שלנו בסגר - להוריד ציפיות.

■ לתת משימות קצרות טווח: "חלק מהקשיים שהרגשנו בסגרים הראשונים היו איך מנהלים פרויקטים מרחוק ואיך שומרים את כולם מעודכנים. הבנו שצריך לעבור למוד של משימות ברורות, קצרות טווח. עובד שיש לו ארבע שעות כאן, ארבע שם ועוד שעתיים בערב יהיה לו קל להתפקס. אם היום משובש ויש לי משימה מוגדרת זה קל יותר להתנהל".

■ לשים לב גם לצעירים: גבי בדור, Global Head of HR בחברת פרימטר X, אומרת שבסגרים הראשונים החברה שמה דגש על הקשיים של ההורים אבל בשנה האחרונה "הבנו שלצעירים, שאת חושבת שהם חזקים, היה שבר וחשוב מאוד לבדוק איך הם מרגישים. זו הסיבה שפתחנו את המשרד כל הזמן אפילו בשביל בנאדם אחד שיגיע".