לראשונה: סולקה תביעת לשון הרע בנימוק שהיא תביעת השתקה

בית משפט השלום קבע כי תביעת לשון הרע בגובה מיליוני שקלים שהגישו מנכ”לים של קבוצת הנדל”ן "אורון אחזקות והשקעות", נגד חבר מועצת להבים נועדה להשתיק ביקורת שמתח נגד החברה בפייסבוק ● בפוסט הועלו טענות לניגוד עניינים בנוגע לפרויקט של החברה

אבישי גרינצייג

לראשונה סילק בית המשפט על הסף תביעת לשון הרע, בעילה כי מדובר בתביעת השתקה. השופט עזריה אלקלעי מבית המשפט השלום בבת ים קבע כי אף אם היה בפרסום משום לשון הרע, דין תביעה זו להידחות על הסף בשל היותה טורדנית וקנטרנית המהווה שימוש לרעה בהליכי משפט.

את התביעה הגישו גילי ויואל עזריה, מנכ”לים משותפים של קבוצת הנדל”ן אורון אחזקות והשקעות, בגובה של 2 מיליון שקל נגד יוסי ניסן, חבר מועצת להבים. זאת, בגין פוסט שכתב בפייסבוק באוקטובר 2017, שבמסגרתו העלה טענות לניגוד עניינים בנוגע לפרויקט של החברה בתחומי המועצה.

לטענת התובעים, הפרסומים הכוזבים פגעו באופן קשה ביותר בשמם הטוב ובמוניטין שלהם, וגרמו להם ולבני משפחתם לעוגמת נפש אדירה ובושה. לדבריהם, מלכתחילה התביעה הוגשה בגובה של 5 מיליון שקל, ולבסוף הם נאותו להפחית את סכום התביעה ל–2 מיליון שקל בלבד.

דמיוני ומופרך

חבר המועצה הנתבע טען בתגובה כי מן הראוי לסלק על סף את תביעת התובעים בשל היותה טרדנית וקנטרנית. לדבריו, כל מטרת התביעה היא הטרדה והפחדה של הנתבע מפרסום דברי ביקורת על עניינים ציבוריים במועצה המקומית להבים. לטענתו, דבריו כלל אינם מהווים כלל לשון הרע, ולחילופין הם חוסים תחת ההגנות הקבועות בחוק.

עוד טען הנתבע כי סכום תביעה דמיוני ומופרך, וכי כל בר דעת מבין כי תביעה בגובה של מיליוני שקלים בעילה של לשון הרע אינה יכולה להיות אמיתית. לדבריו, עיון במאגרי הפסיקה מ למד כי גם במקרים שבהם התקבלו תביעות בלשון הרע, על פרסומים חמורים לאין שיעור מהמקרה דנן, סכומי הפיצוי הסתכמו בכמה עשרות אלפי שקלים.

חבר המועצה ציין כי לפני שהתובעים שלחו לו מכתב התרעה לפני תביעה, הוא הביע התנצלות על אזכור שמם של משפחת עזריה והבטיח כי לא הייתה לו כל כוונה לפגוע בהם. אולם התובעים סירבו לקבל את ההתנצלות. לטענתו, סירובם מעדי כי מדובר בתביעת השתקה, שנועד למנוע פרסום דברי ביקורת על עניינים ציבוריים.

פערים כלכליים

השופט אלקלעי קבע כי בסמכותו של ביהמ”ש לסלק תביעות על הסף במקרים של שימוש לרעה בהליכי משפט או של הגשת תביעה קנטרנית וטורדנית. ביהמ”ש קבע כי במקרה הנידון מתקיימים כל התנאים המלמדים כי מדובר בתביעת השתקה.

“לא יכול להיות ספק כי הגשת תביעה בסכום של 5 מיליון שקל שהועמדה על 2 מיליון שקל, יש בה כדי להרתיע ולהטיל אפקט מצנן על נכונותם של הנתבע, שהינו איש ציבור, או של אחרים להשתתף בדיון ציבורי”, קבע ביהמ”ש, “וזאת עקב החשש כי המשאבים החומריים והנפשיים הנדרשים למי שמתגונן מפני ‘תביעה משתיקה’ ישכנעו רבים שלא ‘להתעסק’ עם התובע או עם גורמים אחרים חזקים כמותו”.

עוד נקבע כי פערי הכוח הכלכלי בין הצדדים אינם מוטלים בספק, וכי סכום התביעה מופרך ובלתי סביר. ○