הדיון שחשף עד כמה הדרדר מעמדה של הכנסת

דיון שהתקיים השבוע בוועדת הפנים של הכנסת ולא זכה להתייחסות תקשורתית חשף שוב את היחס המזלזל לו זוכה הרשות המחוקקת מצד הרשות המבצעת והרשות השופטת. מדובר בדיון מספר 6 שנולד לאחר החלטת משרד הפנים מ-1999 לשנות את הזכאות לפנסיה תקציבית למי שפרשו לפני גיל 40 (ולא 45). לאחר תיקון החוק, משרד הפנים העניק אז בטעות רטרואקטיבית פנסיה לשישה ראשי ערים וסגנים שפרשו בנובמבר 98' בניגוד לחוק לפני שתוקן.

ב-2005 התגלתה אותה טעות והוגשו עתירות לבית המשפט, אולם ב-2017 ביקש שר הפנים דאז אריה דרעי מוועדת הפנים של הכנסת לאשרר את ההחלטה הזו רטרואקטיבית. חברי הוועדה דנו, התווכחו, ולבסוף הבקשה אושרה. הרכב השופטים בבג"ץ, בראשות השופט חנן מלצר, התבקש לדון בהחלטת חברי הכנסת, שכאמור תפקידם לפקח על הממשלה, וביקש מהכנסת לקיים דיון חוזר. הפעם, כשבראש הוועדה עמדה ח"כ לשעבר מיקי חיימוביץ (בדיון הקודם ח"כ דודי אמסלם עמד בראשות הוועדה). שוב דנו חברי הכנסת והתווכחו ושוב - בקשת שר הפנים לאישור המשך תשלום הפנסיות אושרה.

גם ההחלטה השנייה של הרשות המחוקקת לא הספיקה, למרות גיבוי הייעוץ המשפטי של הכנסת, והפארסה נמשכה. אז התערב היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, שביקש מבג"ץ להורות לכנסת לקיים דיון נוסף (!) באותו נושא ולערוך הצבעה לאחר הבחירות לכנסת ה-24. כלומר: השופטים לא אהבו את החלטת חברי הכנסת - אז הם נשלחו לדיון נוסף. אחר כך היועמ"ש לא אהב - ושלח את חברי הכנסת שוב לדון בתקווה שחברי הכנסת יבינו את המצופה מהם ויקבלו את ההחלטה הנכונה (לשיטת בג"ץ והיועמ"ש) לבטל את הפנסיות.

והנה השבוע ביום רביעי התקיים הדיון המיוחל בוועדת הפנים של הכנסת ה-24 והפעם בראשות ח"כ וואליד טאהא. ספוילר: הפנסיות שניתנו בטעות אושרו בשלישית. בתחילת הדיון הביע היועץ המשפטי של הוועדה את פליאתו מקיום הדיון שוב וציין "היועמ"ש ביקש שזה יובא באופן מוזר מאוד לדיון בכנסת ה-24, למרות שלא חל שינוי בעובדות".

בעוד הפיסלוסוף הצרפתי מונטסקייה שהמציא את תורת הפרדת הרשויות הגה מודל של איזון, הכנסת בישראל סובלת מכרסום מתמשך במעמדה: הן על ידי הרשות השופטת והן על ידי הממשלה. הדיון שהתקיים השבוע בפעם השישית בוועדת הפנים הוא אות ומופת לחולשת הכנסת אל מול שתי הרשויות האחרות שלמעשה דורשות מנבחרי הכנסת לשבת ולדון בנושא אחד שוב ושוב עד שתתקבל ההחלטה הרצויה בעיניהם. הריקון מסמכויות הרשות המחוקקת מעולם לא קיבל הדגמה בועטת יותר.

"כמו לחכות שיתחלפו שופטים"

בכנסת לא עשו הנחות לאנשי משרד המשפטים. ח"כ איתן גינזבורג שניהל את אחד הדיונים בנושא בכנסת הקודמת אמר: "היה דיון מורכב וסבוך שאני ניהלתי בנושא ושמענו את כולם והתקבלה החלטה של הוועדה. לא לרוחי, אבל התקבלה. מדוע היועץ המשפטי לממשלה מגיע לבית המשפט העליון ודורש להחזיר את ההחלטה שוב לכנסת? זה כמו לחכות שיתחלפו שופטים ויתקבל פסק דין חדש".

גם יו"ר הוועדה ח"כ טאהא הקשה על נציג משרד המשפטים: "אתה אומר לנו שאם לא נקבל את ההחלטה לפי רצונכם - אתם תהפכו את ההחלטה? ואם כן למה לבוא אלינו שוב?". ואם נדרשות עוד מילים כדי לתאר את המחזה ח"כ משה ארבל אמר בדיון: "הבקשה שלכם הופכת את הוועדה הזו לאפיזודה חולפת. אם גם עכשיו לא תתקבל 'החלטה טובה' אז תבקשו מהכנסת הבאה דיון נוסף".

קואליציה צרה צרורה

ח"כ שרן השכל הפכה את עצמה השבוע לח"כ ה-61, מי שאצבעה יכולה להפיל את חוקי הקואליציה בלחיצת כפתור. הסיבה: להשכל נמאס לחכות. היא הבטיחה לבוחריה לגליזציה, אבל אי אפשר בגלל רע"ם, אז היא דוחפת לכל הפחות הסדרה של שימוש בקנאביס למטרות רפואיות. הבעיה היא שהשכל רוצה מהר את מה שקורה לאט בממשלה. לעומת חבריה לענייני לגליזציה, רם שפע ובועז טופורובסקי, היא החליטה לצאת למלחמה בממשלה ובעיקר נגד שר הבריאות, ניצן הורוביץ, שפועל לאט מדי לטעמה בנושא ומעוכב על ידי הפקידים במשרדו.

בממשלה לא חילקו לה מחמאות. "היא עובדת בצורה ילדותית", טענו שרים שאף הם תומכי לגליזיציה. בכנסת עוד לא החליטו איך להתמודד מול הצרה החדשה מבית, כאשר בשבוע הבא עשוי להצטרף למורדים גם ח"כ טאהא מרע"ם שדורש לתקן את חוק החשמל בניגוד לדעתה של שרת הפנים שקד.

מי שעוד שבוי בידי הקואליציה הצרה הוא שר הביטחון גנץ. חוקים שמקורם במשרד הביטחון מעוכבים בכוונה תחילה מחשש להתנגדות של רע"ם. הקואליציה, שתלויה עד אימה בארבע אצבעותיהם של חברי מפלגתו של מנסור עבאס, אולי יכולה לבלוע עיכובים כמו בחוקי הקנאביס, אך מה יהיה על חוק הגיוס, מדים ללימודים וחוקים נוספים שנמצאים בצנרת הביטחונית? הקואליציה והממשלה נתונה לחסדי רע"ם, כמו שבשבוע הקרוב היא תהיה נתונה לחסדי השכל שנלחמת לקדם את חוקי הקנאביס.

ההסתייגויות שהפתיעו לטובה

חברי כנסת מהאופוזיציה לא פעם מראים את כוחם בניסוח אלפי הסתייגויות, חלקן מגוחכות במיוחד, במטרה לעכב ככל הניתן חקיקת חוק שאינם מעוניינים בו. בכנסת הקודמת אחד מיועצי חברי הכנסת אף הפליא לעשות ויצר תוכנה שנועדה לייצר רנדומלית אלפי הסתייגויות לכל חוק שנציגו רצה לעכב בוועדות הכנסת. ההליך המתיש נגמר בסופו של דבר בהפעלת סעיף 98 שנועד לקצוב את זמני הדיון במליאה ואגב כך גם להוריד אלפי הסתייגויות מדיון. הפעלתו היא פגיעה משמעותית בפעילות חברי הכנסת ולכן בכנסות עבר הופעל הסעיף במשורה (עד לשתי הכנסות האחרונות).

לקראת ההצבעה על חוקי התקציב וההסדרים שלחה יועמ"שית הכנסת עו"ד שגית אפיק הנחיית הסתייגויות חדשה לחברי הכנסת שנועדה סוף כל סוף לייצר דיון ראוי בהסתייגויות, במקום רק לקנות זמן. למרבה הפלא התברר שכאשר נותנים לחברי הכנסת כלים לעבודה סבירה - הם ישתמשו בהם. במכתב התריעה אפיק מפני שימוש מופרז בהסתייגויות סתמיות ומרובות, ומצד שני ביקשה לאפשר דיון אמיתי בהסתייגויות ענייניות שנועדו לתיקון החקיקה.

מקרה הבוחן היה חוק הסדרים ולהפתעת הקואליציה אכן עשרות אלפי הסתייגויות נגרעו והם לא נדרשו לסעיף 98. לראיה - חוקי התקציב עברו במהירות כה גבוהה שהופתעו גם בספסלי הקואליציה וגם בספסלי האופוזיציה. כך קרה שעל חוקים מהותיים הגיעו למליאה הסתייגויות בודדות עד עשרות לכל היותר. לעומת זאת, בשתי ועדות שהעומדים בראשן לא אימצו את הנוהל החדש "זכו" החוקים למאות הסתייגויות. כמות חסרת פשר.

למרות החיבה הישראלית ללעג לחברי הכנסת, בבחירה בין הטרלה לדיון מעשי למען עקרונותיהם בחרו חברי הכנסת באופציה השנייה ברגע שהאפשרות ניתנה להם.