האם אין הבדל בין אכילת פרי לבין צריכתו בצורת 100% מיץ טבעי?

מה ההבדל בין לאכול תפוז ללשתות אותו? "מס הסוכר" הוא הזדמנות להסביר • המשרוקית של גלובס

קרן ברק, ליכוד. טוויטר, 7.12.21 / צילום: דוברות הכנסת
קרן ברק, ליכוד. טוויטר, 7.12.21 / צילום: דוברות הכנסת

ועדת הכספים של הכנסת קיימה השבוע דיון שעסק בהטלת מס על משקאות מתוקים, שמסיבות שונות עורר גם לא מעט עניין תקשורתי. במה מדובר? המס הזה, שזכה גם לכינוי "מס סוכר", הוא אחד מהמסים החדשים עליהם החליטה הממשלה החדשה, ובאופן רשמי הוא אמור לעודד התנהגות בריאה יותר של הציבור. יחד עם זאת, על פי תחזיות האוצר הוא גם צפוי להכניס למדינה 380 מיליון שקל ב-2022.

הצו עליו חתם שר האוצר קובע כי מכניסתו לתוקף, לאחר שיאושר על ידי הכנסת, יוטל מס בגובה שקל אחד על כל ליטר משקה מתוק כמו קוקה קולה או מיצים שונים. אם מדובר במשקה דיאטתי או במשקה שהוא 100% מיץ טבעי יוטל עליו מס של 70 אגורות לכל ליטר.

אחת המתנגדות הבולטות לחוק בדיון שנערך בוועדה הייתה ח"כ קרן ברק מהליכוד. היא התעמתה שם עם נציגי משרד הבריאות, ולאחר מכן צייצה בחשבון הטוויטר שלה: "משרד הבריאות נוקט גישה פטרנליסטית, הם יחליטו עבור הציבור באיזו צורה הם יצרכו את מנת הפירות עבורם. לא ייתכן שהמשרד יטען שצריכת פירות חשובה לתזונת האדם ובד בבד יקבע לו כיצד לצרוך אותה. אם היא חשובה, עליהם לעודד אותה גם כשהיא מגיעה בצורת שתיה (100% פרי) ולא לטרפד אותה ע״י מיסוי".

רבים מיהרו ללעוג לח"כ ברק, לא תמיד מהסיבות הנכונות. אחרים דווקא הצביעו באופן מדויק על הבעייתיות בטיעון שלה, אבל אפשר להניח שרבים לא מכירים את ההסבר הזה. מהו בעצם ההבדל בין לאכול תפוז, או כל פרי אחר, לבין לשתות את המיץ שלו ("100% פרי" בלשונה של ברק)?

פרופ' רונית אנדוולט, נציגת משרד הבריאות בדיון בוועדת הכספים, הסבירה לנו כי בעבר "ההנחיות התזונתיות העולמיות אכן נתנו את המיץ כתחליף לפרי, אבל עם השנים ראו שאנשים לא שותים חצי או רבע כוס מיץ - שזה שווה ערך מבחינה קלורית לפרי אחד - אלא הם שותים כוס שלמה, שזה כמו לאכול 3-4 תפוזים או תפוחים. בזמן האכילה ופעולת הלעיסה שלנו, יש הפרשת רוק ואנזימים בחלל הפה ובשאר מערכת העיכול. זה תהליך חשוב ואיטי שיוצר גם תחושת שובע. בשתייה המעבר במערכת הרבה יותר מהיר, לכן גם עליית הסוכר וההשפעה על האינסולין מהירה יותר".

פרופ' אנדוולט נתנה הסברים דומים גם במהלך הדיון עצמו בוועדה, שם היא גם הסבירה כי בזמן אכילת הפרי נכנסים לגוף חומרים נוספים המצויים בו כמו סיבים תזונתיים, ויטמינים ומינרלים, שאינם קיימים במיץ טבעי. במצגת של משרד הבריאות שהוצגה בדיון אף הוסבר כי שתיית מיץ פירות, גם אם הוא סחוט ומכיל 100% פרי, דומה לשתיית משקה ממותק מבחינת כמות הסוכר שנכנס לגוף.

האם ח"כ ברק לא מכירה את ההסברים הללו? היא הפנתה אותנו לדברים שאמרה בוועדה בטענה שהיו מדויקים יותר ובעלי הקשר רחב יותר מאשר הציוץ שלה (שנותר באוויר גם כעת). בדיון מצאנו אותה מתעמתת עם פרופ' אנדוולט כשהיא מתעקשת לקבל תשובה לשאלה ההיפותטית האם עדיף שאדם לא יצרוך פירות כלל או שיצרוך אותם רק בצורת מיץ טבעי, אך לא מעבר לכך (אנדוולט השיבה לבסוף כי ייתכן שעדיף שאותו אדם ישתה מעט מיץ, אך בכל מקרה היא לא תמליץ לצרוך מיץ טבעי כמקור לוויטמינים ומינרלים).

בשורה התחתונה: הציוץ של ח"כ ברק מטעה. יש הבדל משמעותי מבחינה תזונתית בין צריכת פירות כמזון לבין צריכתם "בצורת שתייה של 100% פרי". כפי שעולה מהסברי משרד הבריאות, ההבדלים קשורים גם לכמות הגבוהה של הסוכר שאותה צורך אדם ששותה מיץ טבעי, לכן, לפחות מהבחינה הזאת, יש היגיון בהחלת המס על סוכר עודף גם על משקאות אלו.

תחקיר: אורי כהן

לבדיקה המלאה לחצו כאן

שם: קרן ברק
מפלגה: הליכוד
תאריך: 07.12
ציטוט: "לא ייתכן ש[משרד הבריאות] יטען שצריכת פירות חשובה לתזונת האדם ובד בבד יקבע לו כיצד לצרוך אותה. אם היא חשובה, עליהם לעודד אותה גם כשהיא מגיעה בצורת שתיה (100% פרי) ולא לטרפד אותה ע"י מיסוי".
ציון: מטעה

ועדת הכספים התכנסה ב-7.12 לאשר את הצו עליו חתם שר האוצר אביגדור ליברמן ב-20.10, המטיל מס על משקאות מתוקים ומשקאות דיאט בשקל נוסף לליטר ו-70 אגורות לליטר, בהתאמה. ייקור המשקאות הממותקים גרר בחודשים האחרונים, ושוב בדיון האחרון בכנסת, ביקורת חריפה מצד ח"כים באופוזיציה וכמובן מצד תעשיית המשקאות.

חברת הכנסת קרן ברק מהליכוד צייצה בזמן הדיון ביקורת על המהלך, ותקפה באופן ספציפי את הכוונה לכלול במס גם משקאות המיוצרים באופן מלא מפירות בלבד. "משרד הבריאות נוקט בגישה פטרנליסטית, הם יחליטו עבור הציבור באיזו צורה הם יצרכו את מנת הפירות עבורם. לא ייתכן שהמשרד יטען שצריכת פירות חשובה לתזונת האדם ובד בבד יקבע לו כיצד לצרוך אותה. אם היא חשובה, עליהם לעודד אותה גם כשהיא מגיעה בצורת שתיה (100% פרי) ולא לטרפד אותה ע"י מיסוי".

יש לציין כי לפי מתווה המיסוי הנוכחי, מיצים טבעיים לא ימוסו בשיעור זהה למשקאות ממותקים, אלא כמו משקאות דיאטטים – כלומר 70 אגורות לליטר. זאת בשל הנזק המעט מופחת שבהם לעומת משקאות בעלי ממתיקים מלאכותיים. על פי הצו עליו חתם ליברמן, משקה מתוק המכיל סוכר בשיעור של 5 גרם ל-100 מ"ל ומעלה, ימוסה בשקל לכל ליטר משקה. תרכיז או אבקה להכנת מיץ ממותק, המכילים כמות דומה של סוכר, ימוסו ב-6 שקלים לליטר, וכאלה המכילים פחות מ-5 גרם סוכר ל-100 מ"ל ימוסו ב-4.2 שקלים. כל שאר המשקאות יתייקרו כאמור ב-0.7 שקל לליטר.

מדבריה של ברק ניתן להבין כי "מנת פירות" המתקבלת מאכילה של פרי, וכזאת המתקבלת משתייה של מיץ פירות טבעי, היא זהה. אלא שכפי שהבהירו נציגי משרד הבריאות בתחילת אותו דיון, צריכה של מיץ פירות 100% סחוט טבעי אינה דומה לאכילה של פירות. בזמן האכילה נכנסים לגוף חומרים נוספים מהפרי החיוניים לאדם, כמו סיבים תזונתיים, ויטמינים ומינרלים, שאינם קיימים בבקבוק המיץ הטבעי שכן הם נאבדים עם הזמן ועם החשיפה לאור. אלה, בנוסף לערך התזונתי הרב המגולם בהם, גם יוצרים תחושת שובע ולכן גורמים לנו לאכול פחות, וכך גם לצרוך פחות סוכר הנמצא בפרי. במצגת של משרד הבריאות אף נאמר כי שתיית מיץ פירות, גם אם הוא סחוט ומכיל 100% פרי, דומה לשתיית משקה ממותק מבחינת כמות הסוכר.

"בהתחלה, ההנחיות התזונתיות העולמיות היו נותנות את המיץ כתחליף לפרי, אבל עם השנים ראו שאנשים לא שותים חצי או רבע כוס מיץ - שזה שווה ערך מבחינה קלורית לפרי אחד - אלא הם שותים כוס שלמה, שזה כמו לאכול 3-4 תפוזים או תפוחים", פרופ' רונית אנדוולט, נציגת משרד הבריאות בוועדה, הסבירה ל"למשרוקית".

"בנוסף, בזמן האכילה ופעולת הלעיסה, יש הפרשת רוק ואנזימים בחלל הפה ובשאר מערכת העיכול. זה תהליך חשוב ואיטי שיוצר גם תחושת שובע. בשתייה המעבר במערכת הרבה יותר מהיר, לכן גם עליית הסוכר וההשפעה על האינסולין מהירה יותר".

כשפנינו לברר את העניין עם ברק, היא הפנתה אותנו לדברים שנשאה בוועדת הכספים, בטענה שהיו מדויקים יותר ובעלי הקשר רחב יותר. למרות זאת, הציוץ נותר באוויר ולא נמחק או שוכתב.

ואכן, בדיון עצמו, בניגוד לציוץ שפרסמה, ברק לא השוותה בין שתיית מיץ פירות לבין אכילת פירות, אלא הציגה מקרה היפוטתי בו קיימות שתי אלטרנטיבות בלבד – צריכה של פירות באמצעות מיץ טבעי, או אי-צריכה של פירות בכלל.

בוויכוח שקיימה עם נציגי משרד הבריאות התעקשה ברק לקבל תשובה באשר למהי הבחירה הבריאה יותר בין שתי האופציות. לאחר דין ודברים ארוך, אמרה אנדוולט כי תמליץ לאדם הניצב בפני ברירה שכזאת, "אם הוא לא אוכל בכלל פירות וירקות, שישתה קצת מיץ". מיד לאחר מכן סייגה את דבריה: "יכול להיות [שעדיף לא לצרוך כלום]. אם הצריכה של המיץ תהיה גבוהה, והוא ישתה יותר מחצי כוס או כוס ביום - יכול להיות שאעדיף שישתה מים ויקבל את הוויטמנים והמינרלים שלו ממקורות אחרים. אני לא אמליץ לשתות מיץ כמקור לוויטמינים ומינרלים כי זה לא מקור טוב לוויטמינים ומינרלים".

לסיכום, הציוץ של ח"כ ברק, הנותן רושם כאילו הערך התזונתי המופק מאכילת פרי זהה לערך המופק משתיית מיץ סחוט, אינו מדויק, כפי שהסבירו מומחי הרפואה והתזונאים בדיון. שתיית מיץ גורמת לצריכת כמות סוכר גבוהה יותר, וחסרה חומרים נוספים דוגמת סיבים תזונתיים. לעומת זאת, טענותיה של ברק בוועדה, שעדיף לשתות מיץ טבעי מאשר לא להכניס פירות לגוף בשום צורה אחרת, קיבלו מעין חיזוק מנציגי משרד הבריאות, ובוודאי לא נדחו על הסף, אם כי לא ניתנה על השאלה תשובה חיובית חד משמעית. לכן דבריה של ברק מטעים.