ד"ר גלעד מלאך, ראש תוכנית חרדים במכון הישראלי לדמוקרטיה, חוק הגיוס עבר ממש באחרונה בכנסת, ולפיו גיל הפטור מגיוס לחרדים יירד מ־24 ל־21, כך שהם יוכלו לצאת לעבוד מוקדם יותר. בשנים האחרונות חזרת ואמרת שמדובר באחד הכלים הקרדינליים בעידוד חרדים לתעסוקה. אתה מרוצה מהבשורה?
"הפטור יוביל אלפים לצאת לשוק העבודה. במצב של היום חרדים שאינם מתגייסים גם לא יכולים לעבוד או ללמוד, וכאשר הם כבר רוצים לצאת לשוק העבודה, בני 24 עם ילדים, זה עלול להיות מאוחר מדי. אם יירד גיל הפטור, זה ישפיע על כל מערך התמריצים. נניח, אברך בן 28 שמקבל כמה אלפי שקלים על הלימודים בכולל, התמריץ שלו לצאת לשוק העבודה בשלב כזה מבלי שישתכר הרבה יותר הוא נמוך. אבל מי שהתחיל את המסלול בגיל 22-21, יצא ללימודים אקדמיים ורכש מקצוע, כבר יכול להרוויח 10,000-8,000 שקל בחודש. זה עולם אחר. זו אסטרטגיה שמתחילה מהענף ויורדת אל השורש. הפטור מהצבא יחלחל גם אל עולם החינוך. הרי למה כיום אין לימודי ליבה במוסדות החרדיים? אין מוטיבציה להכשיר את הגברים, כי ממילא הרוב ילמדו לימודי קודש בבגרותם. אבל אם האופק של לימודי מקצוע ותעסוקה יהיה משתלם יותר, אז גם בתי הספר יצטרכו להתייחס לזה".
המשמעות היא ויתור על גיוס לצה"ל למרבית החרדים.
"זה מחיר כבד, אבל נכון לשלם אותו".
באחרונה פורסם שחסידות בעלז, השנייה בגודלה בחברה החרדית, מתכוונת להטמיע לימודי ליבה בבתי הספר שלה. התהליך שאתה מתאר כבר החל?
"אפשר לומר. החסידות מנסה לתת מענה ריאלי לצרכים הקיימים. זה לא שיש נהירה החוצה מן החסידות, אבל ההנהגה חוששת שהמצוקה הכלכלית ברחוב החרדי תיעשה גדולה מדי. כבר לפני שנים האדמו"ר מבעלז, ישכר דב רוקח, עודד גברים חרדים לצאת לעבוד. הרציונל שמניע את התפיסה הזאת הוא שבמקום לטמון את הראש בחול, עדיף להתכתב עם הצרכים הכלכליים של הציבור. חלק מההנהגה החרדית מבין שהסתגרות חזקה מדי תגרום לה לאבד את הציבור, אז הוא מנסה ליצור התאמה בין צרכים לבין התנהגויות. אני מעריך שאם לימודי ליבה אכן ייכנסו לבתי הספר של חסידות בעלז, יהיו לזה אדוות בקבוצות אחרות".
זה מעיד על כך שיוקר המחיה משחק תפקיד גדול בשינויים שעוברים על החברה החרדית.
"הוא משחק תפקיד גדול. הרבה חרדים עושים את השינוי ללימודים ותעסוקה לא מתוך רצון ושאיפה לקריירה או לפרנסה, אלא מחוסר ברירה. כשהמצב הכלכלי מחייב אז חרדים יוצאים לעבוד".
השנתיים האחרונות היו מרובות בטלטלות עבור המגזר החרדי - מאסון מירון, דרך משבר הקורונה ועד פרשות הפגיעות המיניות, כמו זו של חיים ולדר, שהיה סופר ואיש חינוך והתאבד בעקבות החשיפה, וזו של יהודה משי זהב. כיצד אתה קושר בין המקרים האלה?
"כל הפרשות האלה קשורות בממשק שבין הציבור החרדי לבין המדינה. הן מציפות את האתגר של אוטונומיה, שבחברה החרדית היא סגורה מדי בתוך עצמה, וזה פשוט כבר לא עובד. אי-הציות להנחיות בתקופה הראשונית של הקורונה פגע דרמטית בקהילה, אבל הקרין על המדינה כולה. בהר מירון הבעיה הייתה שכבר לא מדובר בקבוצה קטנה שתעלה להר ואיכשהו תסתדר, אלא בקבוצה גדולה ביותר. וגם הפגיעות המיניות - אלה לא מקרים שיכולים להישמר בסוד, הם זועקים לשמים ומעוררים ביקורת גדולה גם בתוך הקהילה".
ובעיניך התקופה הנוכחית היא נקודת מפנה בסיפור של החברה החרדית בישראל.
"אני רואה את השינוי. זה שינוי שמתרחש בשני העשורים האחרונים, כי החברה החרדית גדלה מאוד ולכן היא חייבת להיות בממשק משמעותי יותר עם החברה הישראלית שמקיפה אותה. אבל בשנתיים האחרונות הקושי בקיומה של מובלעת הרמטית בלט עוד יותר לעין, והשינויים נעשו עוד יותר מואצים. ראינו קפיצה במספר הסטודנטים החרדים ובמספר המשתתפים בהכשרות מקצועיות. השינוי הכי דרמטי התרחש בשימוש במחשבים ובאינטרנט, שבשנת 2020 עלה מ־56% ל־64%. זה המון. אז כן, הקורונה דחפה עוד יותר את השינוי שהחל ממילא".
מעניין שהאתוס של חברת הלומדים החרדית, שהשתרש כאן בעבר, הוא ייחודי לישראל. בחו"ל וגם בשנים שקדמו להקמת המדינה חרדים תמיד גם למדו וגם עבדו.
"בתקופת קום המדינה זה באמת לא היה המצב. שיעור התעסוקה של גברים חרדים היה כשל שאר האוכלוסייה, כפי שקורה גם כיום בקהילות של חרדים בחו"ל, למשל בארה"ב. בשנות השבעים והשמונים היה שיא הבנייה של החברה החרדית כמובלעת מסוגרת, ואז גם השתרש בתוכה באופן עמוק מאוד האתוס שלפיו הגברים מתמקדים בלימוד תורה, כי זו הדרך היחידה להיפטר משירות צבאי. מה שהחל כתופעה של יחידים הפך לתופעה גורפת ויצר את אתגר העוני הגדול בחברה החרדית. העוני החרדי הפך סממן לכך שאתה מקדיש את חייך ללימוד תורה. בחו"ל זה פשוט סממן לכך שאתה לא מתפרנס בכבוד".
בשנת 2050 החברה החרדית כבר תמנה כ־4 מיליון איש - רבע מאוכלוסיית ישראל. אתה מדבר על שלושה תרחישים אפשריים שהיא עשויה ללכת בהם בעוד 30 שנה. מהם ואיך זה מסתדר עם הנתונים?
"התרחיש הראשון אומר: מה שהיה הוא שיהיה. דפוסי ההשכלה והתעסוקה של הגברים החרדים יישארו כפי שהם היום - כמחצית אינם עובדים. אגב, אצל נשים חרדיות לא קיימת בעיה - 78% מהן עובדות, קרוב מאוד לשיעורי התעסוקה של נשים לא חרדיות, 82% בשנת 2021".
ואם התרחיש הראשון יתממש, כמה בעייתי זה יהיה לחברה ולכלכלה בישראל?
"זה עלול להיות קטסטרופלי. כבר כיום העובדה שגברים חרדים עובדים בהיקף חסר מוערכת באובדן תוצר של 29 מיליארד שקל בשנה. בעוד 30 שנה הפגיעה בתוצר תגדל פי שמונה ותהיה 220 מיליארד שקל. אבל להערכתי זה לא יתממש".
איך נראים התרחישים האחרים?
"התרחיש השני הוא שהחברה החרדית תעבור אדפטציה לכיוון המודל האמריקאי, שבו הגברים החרדים עובדים. בארה"ב הקבוצה החסידית נוטה יותר לכיוון מקצועות צווארון כחול, כמו עובדי ייצור בתעשייה, ואילו הקבוצה הליטאית, שהיא משכילה יותר, נוטה למקצועות צווארון לבן - עורכי דין, רואי חשבון, בעלי עסקים וכדומה. במצב כזה שיעורי התעסוקה של הגברים יעלו מכ־50% כיום ל־70%, והפגיעה בתוצר תהיה אמנם גדולה משל היום, אבל לא דרמטית כמו בתרחיש הראשון. זה מודל שאני כבר רואה הולך ומתממש.
"התרחיש השלישי מדבר על שידוד מערכות כולל בחברה החרדית".
למה הכוונה?
"זה מצב שבו הפער בין המצוי לבין הרצוי הולך וגדל, פער בין הנהגה חרדית רבנית ופוליטית שנוטה מאוד אל השמרנות לבין ציבור שמעוניין וחותר לשינויים דרמטיים. זה עלול להוביל יותר ויותר חרדים לעזוב ממש את הקהילה. זו תופעה שמתרחבת בשנים האחרונות: כיום 13% ממי שגדלו בבית חרדי לא מגדירים את עצמם חרדים בבגרותם. יכול להיות שהנתון הזה יצמח ל־30%-40%. במצב כזה ההיקף של הקהילה יהיה אחר, וגם דפוסי התעסוקה וההשכלה של אנשים שיעזבו יהיו דומים יותר לאלה של החברה הכללית. אבל זה מודל יותר ספקולטיבי".
אולי לא עד כדי כך ספקולטיבי. באחרונה אמר לי מ', חרדי לשעבר, בן 35, שבעקבות הקורונה רבים במגזר "גילו את האינטרנט, את הסרטים והסדרות, אפילו את נטפליקס". הוא עצמו למד אנגלית בכוחות עצמו, והיה רוצה שגם ילדיו שלו ילמדו לימודי ליבה. הוא אמר לי: "אחד הדברים שהכי כואבים לי הוא שהילדים שלי יצאו בורים, ויש עוד המון שמרגישים כמוני, אני מעריך שנראה מרד". עד כמה הלך הרוח הזה דומיננטי כיום?
"הוא דומיננטי. הוא נעשה יותר דומיננטי בדחיפת הקורונה, שגרמה לחשיפה מואצת של חרדים לטכנולוגיה. שליש מהחרדים כיום גולשים באינטרנט גם למטרות חברתיות, כמו פייסבוק. אלה לא רק חרדים מודרניים. בתקופת הקורונה משפחות חרדיות שלמות החלו לתקשר בוואטאספ. כלומר, האינטרנט הפך כלי תקשורת רשמי במשפחה. זה כבר לא משהו מוסתר. כבר הרבה שנים ישנה האמירה הרווחת בציבור החרדי 'יש טלפון כשר ויש טלפון להתקשר'. אולי כעת, עם הרפורמה שמקדם שר התקשורת יועז הנדל (שלפיה בעלי טלפונים כשרים יוכלו לנייד את המספר לקווים שאינם כשרים - ה"ו), זו מגמה שתתחזק עוד יותר".
במחקר שערכת לאחרונה עם ד"ר לי כהנר הראיתם שבשנים 2006-2020 הייתה ירידה בשיעור הבעלות על דירות בחברה החרדית - מ־79% ל־75%, מגמה שלא הייתה באוכלוסיה הכללית.
"זה נכון. התחום שהקושי הכלכלי הכי בולט בו הוא דיור. מחירי הדיור שוברים שיאים, אבל בחברה החרדית עדיין יש נורמה שלפיה המשפחה רוכשת דירה לזוג צעיר שמתחתן, ובשנים האחרונות העול הזה אף עבר לזוגות עצמם".
בגלל זה רואים היום יותר שכירות בקרב זוגות חרדים.
"יש היום יותר חרדים ששוכרים דירה במקום לרכוש, כי אין להם את ההון העצמי שדרוש לכך. אבל בין שהם שוכרים או או רוכשים, המחקר הראה שבעיקר העול הכלכלי נופל על כתפיהם: כשני שלישים מהזוגות הצעירים החרדים נוטלים על עצמם את רוב האחריות לדירה ולהחזקתה. זה תמריץ אדיר לתעסוקה.
"אם המדינה תוריד את גיל הפטור מגיוס, ומנגד תפחית את התמיכה שהיא נותנת לכוללים ולישיבות, בשילוב יוקר המחיה - יותר חרדים יצאו לעבוד, ובתעסוקה איכותית בשאיפה".
נראה שבשורה התחתונה אתה די אופטימי. אתה לא שותף לאלה שמסתכלים קדימה בבהלה מפני מגמות דמוגרפיות ואומרים: מי יפרנס את כל הלומדים?
"אני דווקא כן שותף לדאגה. בלעדי החוששים המדינה לא הייתה עושה כלום ב-20 השנים האחרונות. גם אני, באופן אישי, הונעתי בידי דאגה. אבל נכון, אני שואב עידוד ממגמות השינוי שאני רואה, בעיקר בשנתיים האחרונות. הרבה פעמים מה שנראה לנו כמצוקה אדירה - כמו העוני העמוק - הוא מחולל שינוי. המצוקה עצמה היא שמחוללת את השינוי".
ד"ר גלעד מלאך (48)
ראש תוכנית חרדים במכון הישראלי לדמוקרטיה
אישי: נשוי + 1, גר בתל אביב
מקצועי: לשעבר מנהל המטה ליישום אמנת גביזון-מדן
השיחה המתפרסמת כאן מבוססת על הראיון שנתן ד"ר גלעד מלאך לפודקאסט "הצוללת של גלובס". מעת לעת נפרסם כאן ב-G כתבות מתוך הפודקאסט. אתם מוזמנים להאזין לפרק הזה ולפרקים נוספים בכל אפליקציות הפודקאסטים
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
