ויכוח קולני שהתרחש ביום רביעי סמוך ללשכתו של ראש הממשלה נפתלי בנט, העיד על המתיחות הרב־מערכתית בקואליציה. דניאל אביטל, יועצה הבכיר של שרת הפנים איילת שקד, צעק על יועצו של בנט לענייני ממשלה וכנסת, דן שחורי, על כך שיו"ר ועדת הפנים של הכנסת וואליד טאהא "תוקע" בוועדה מהלכים של השרה. בין שקד לטאהא, כידוע, לא שוררת אהבה גדולה - בעקבות ויכוחים חוזרים על חוק החשמל.
"אם הנושאים בוועדת הפנים לא יקודמו, בית אחד (בחברה הערבית) לא יחובר לחשמל", אמר אביטל לשחורי, לפי עדי ראייה בכנסת. בתגובה, יועצו של רה"מ הציע ליועצה של השרה, ספק ברצינות, ספק בהלצה, לבנות למגזר הבדואי עיר - וכך "לקנות" את המשך העבודה בוועדה. אביטל הודיע לו חגיגית וקולנית כי "זה לא הולך לקרות", והודיע שמשם הוא ממשיך לשיחה עם טאהא עצמו. ואכן, בימים אלו מונחים על שולחן הוועדה כמה נושאים כבדי משקל ובראשם חלופת שקד לתמ"א 38, שהשרה צריכה להעביר עד לסוף המושב.
"את החוק שרע"ם רוצים לא נאשר בשום אופן"
לרע"ם יש חזית נוספת מול הקואליציה, שבגינה חבריה נטשו את ההצבעות ביום רביעי. במפלגה טוענים כי יו"ר ועדת השרים לענייני חקיקה מסנדל להם חוקים חשובים, כמו זה שנועד להעניק לתושבי שבטים בנגב זיכוי מס. לכן, הם מאיימים שגם בשבוע הבא רע"ם לא תצביע עם הקואליציה. אחד החוקים שמתעכבים כתוצאה מהחרם החדש הוא חוק הגבלת כהונה של סער שנדחה בשבוע האחרון, וגם בשבוע הבא לא יוכל לעבור מאחר שהוא חוק יסוד שלו נדרשים 61 תומכים. בכיר בקואליציה ביטל בהינף יד את האיומים מצד רע"ם: "אז לא יעברו חוקים. את החוק שהם רוצים אנחנו בשום אופן לא נאשר".
אז הקואליציה קיימת והממשלה מתפקדת, אך ממשלת בנט משותקת בלי חברי רע"ם. שר האוצר אביגדור ליברמן, שיידרש להעברת חקיקה מהירה של התוכנית הכלכלית ועסקת החבילה, ייתקע גם הוא בפקק שייווצר בכנסת אם רע"ם לא תחזור למגרש. אבל לא רק רע"ם בשביתת עבודה, גם חברי ועדת הכספים מיש עתיד, נירה שפק וולדימיר בליאק, משביתים זה השבוע השני את עבודת הוועדה במחאה על כך שליברמן אינו מביא תוכנית סיוע לעצמאים.
עבודת הממשלה והמשרדים, שאיננה תלויה בשרים מתקיימת כסדרה, אך שלושה שבועות לסיום מושב החורף - הקואליציה מציגה שיתוק כדרך חיים. לא מדובר כבר בהפסד זניח לטובת האופוזיציה, אלא במדיניות שלא יכולה לצאת לפועל, כמו חוק הגבלת הכהונה וחלופת שקד לתמ"א 38.
"לא סופרים את המפלגה השנייה בגודלה"
אחד השותפים הבכירים בממשלה שמאוד לא מרוצים בשבועות האחרונים הוא יו"ר כחול לבן בני גנץ. בישיבת סיעת מפלגתו השבוע בכנסת, הוא רתח. הוא אמנם הקריא מדף, אך ניכר היה שהגיעו מים עד נפש. בפועל הוא הוקיע את התוכנית הכלכלית של שר האוצר שנכתבה בלי לעדכן אותו, אך ברקע שלל הפרות של ההסכמים שנחתמו מול כחול לבן: העברת חוק הגיוס, חוק הגדלות הרמטכ"ל, וכן רשות החדשנות שתקועה אצל אורנה ברביבאי ולא עוברת, כפי שהוסכם, לידיה של השרה אורית פרקש הכהן.
"איך לא סופרים את המפלגה השנייה בגודלה בקואליציה?" תהו השבוע כמה מחברי כחול לבן בתסכול. "הם לא יכולים לקחת אותנו כמובן מאליו". אגב, מודל ההפעלה שאוב מרע"ם. בינתיים, מיכאל ביטון נשלח לחזית התוכנית הכלכלית, כדי להכניס בה מקצה שיפורים על אפו וחמתו של שר האוצר שהודיע כי "לא יהיו שינויים". בד בבד, גנץ עצמו מנהל את החזית להעברת הגדלות הרמטכ"ל.
בתחילת השבוע הבא יוזמנו חברי הכנסת "הבעייתיים" מהקואליציה, מתנגדי הפנסיות התקציביות, לסור בשנית לקריה לפגישה עם הכלכלן הראשי במשרד הביטחון ויועמ"ש המשרד. בפגישה הזו יוצג בפניהם מתווה מתוקן לחוק, בהתאם להצעות שהציגו חברי הכנסת בפגישה הראשונה שהתקיימה בנושא ביום ראשון האחרון. בין המוזמנים: יו"ר סיעת תקווה חדשה שרן השכל, יו"ר סיעת מרצ מיכל רוזין וח"כ מוסי רז, יו"ר סיעת העבודה רם שפע, ח"כ ניר אורבך וסגן השר אביר קארה.
גנץ הפסיק לחכות ליו"ר הקואליציה עידית סילמן או לשר זאב אלקין שיסדרו את העניינים והחליט לגייס את הקולות באמצעות עבודה משרדית. בכירי משרד הביטחון הושאלו לעבודת השכנוע, ובפגישה הראשונה הם תחילה "הפריכו מיתוסים" באשר לחוק כהגדרתם, ובחלק השני האזינו להצעות השיפור של הח"כים. רז הציע כי רק מי שמקבל פנסיה נמוכה מהשכר הממוצע יקבל את התוספת; השכל הציעה לחלק קודם כל ללוחמים ואז ליתר, או על בסיס קריטריונים של שירות "יומיות", או משמעותי יותר; ורוזין הציעה הצמדה של חשב מלווה למשרד.
"נתניהו היה מפעיל מערך כדי לתחזק את הח"כים"
השבוע ייווכחו חברי הכנסת האם גנץ אכן מתכוון לבוא לקראתם, או שניסה רק לשכך את ההתנגדות במתק שפתיים של "בכירים במשרד הביטחון". חברי הכנסת המתנגדים כבר אמרו שלא יהיו מוכנים לקדם את החוק בלי שיוטמעו בו שינויים. גנץ צריך לפחות ניצחון בחזית אחת. בינתיים בנט, ראש הממשלה, "לא מתערב" כמדיניות, אבל שוכח שעליו מוטלת האחריות לשימור המבנה הקואליציוני שלפיד העניק לו במתנה, או כערבון עד להעברת השרביט.
"הקואליציה בדרך להתפרק", אמר לגלובס בכיר בממשלה. "כל אחד עושה מה שבא לו, ובנט לא מתערב. לא סופרים אותנו". גם הוא הזכיר את רע"ם כמודל לחיקוי בעת הזו. אם רע"ם לא תפרק את הקואליציה עם פרישה, היא בהחלט הניחה את התשתית הרעיונית לאפשרות שכל חבר כנסת יעשה מה שהוא רוצה כדי לשרת את מטרותיו.
ויש גם מי שמתרפק על זיכרונות מנתניהו בעת הזו: "הוא היה מפעיל מערך שלם כדי לתחזק את חברי הכנסת כשהייתה לו קואליציית 61. קודם היה שולח את המתפקדים או את כראשי המפלגות, אחר כך את חני או עליזה (מהצוות שלו) ואם כלום לא עבד, היה מזמין לשיחה אצלו במשרד. אחריה כולם היו מתיישרים. גם אורן חזן".
בית הנשיא הופך לשלוחה מדינית
ביום שלישי השבוע פורסמה ההודעה הבאה מטעם הנשיא ומשרד החוץ: "משלחת רשמית בכירה מטורקיה תגיע לישראל כחלק מההכנות לביקור המתוכנן של נשיא המדינה, יצחק הרצוג, ובמטרה לדון ביחסים בין המדינות. המשלחת הטורקית כוללת את הדובר והיועץ הבכיר לנשיא טורקיה, אברהים קלין, ואת סגן שר החוץ הטורקי סאדת אונאל". נראה שבעידן יצחק הרצוג, בית הנשיא עובר טרנספורמציה מאירועי הארחה בסוכות ובפסח, לשלוחה מדינית מתפקדת שמצדיקה את קיומו.
בניגוד לנשיא לשעבר ראובן ריבלין, שבחש לא מעט במתחים הפנים־ישראליים ולא פעם גם העמיק את השסעים, הרצוג נוטל חלק פעיל במדיניות החוץ של ישראל בשיתוף פעולה הדוק עם שר החוץ לפיד.
תקציבי העתק של בית הנשיא לטובת אירועים וטקסים גררו לא פעם קריאות לסגור את המוסד המיותר, אך הרצוג משתמש במעמדו כדי לפעול איפה שהבכירים הישראלים מנועים. האם זה היה קורה כשבנימין נתניהו היה ראש הממשלה הריכוזי ולא בנט ולפיד? סביר להניח שלא, אם כי גם בין הרצוג לראש הממשלה לשעבר יש יחסים טובים. הניסיון של הרצוג, והעובדה שהוא לא מאיים על אף אחד מהשחקנים על המגרש מייצרים לו מעמד של נשיא מתפקד, כמעט כמו במדינות עם משטר נשיאותי.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
