הזדמנות נדירה באפריל: טרק אלפיני מושלג ברכס החרמון

עם מנות שלג מרשימות ונופים אירופיים סביב רכס החרמון, הצורך בטיול שלג רדף אותי כל העונה, קצת כמו שד, למרות שטמפרטורות נמוכות זה ממש לא הקטע שלי. המערכה של סוף מרץ, שהפכה אותו לקר ולמושלג זה 70 שנה (כבוד!) הכריעה, והיה ברור שזו ההזדמנות, כמעט האחרונה, להמיר משאלה כמוסה מדלעת לכרכרה, והפעם בציר 5.
ציר 5 הוא שם קוד לטיילנים. הוא נמתח בין נווה אטי"ב לכניסה לאתר החרמון (כ-6.5 קילומטרים) מסומן באדום (למעט מקטע קצר) ונשלט בידי צה"ל, ולכן מחייב תיאום מראש. הציר סלול במגמת עלייה, לפרקים תלול מאוד ולכן מאתגר.

 נוף אלפיני בציר 5 / צילום: אורלי גנוסר

אחרי אירוע שלג הוא נחשב לאחד המסלולים היפים, וסביבתו הגבעית-הררית, מתכסה במעטה צח ובוהק, יופי אירופי מפואר. בשולי הציר מסתתרות אטרקציות שמחייבות הליכה בתוך השלג - חלום רטוב באמת שהופך אותו מסתם טיול לחוויה מוטרפת.

וכך אחרי הפעלת נוהל מקדם היסטריה (ציוד מלא לתרג"ד: כובע, גרביים, כפפות, מעילים, צעיפים), הצטרפנו עם כעשרים מטיילים לטיול של החברה להגנת הטבע לאורך הציר.

בבוקר יום הדין שלח רועי שמואלי המדריך נקודת מפגש, ומשמיים שלחו את העננים לנוח ואת השמש לשעות נוספות, וקיבלנו בוקר אביבי מפתיע לכיבוש היעד. נשמתי לרווחה.
ככל שעלינו נערם השלג בשוליים, והנוף נפתח והפתיע ביופיו. הגבעות מסביב רקדו בלבן, ההרים התנוססו בכתר צחור, האזור התכסה בקצפת לבנבנה והנופים זעקו אירופה.

כשירדנו מהציר לשטח, טעמנו את משמעות השם 'טיפוס אלפיני', שאמנם שאול ממחוזות האלפים הרחוקים, אבל עיקרו טיפוס במסלול אלפיני או בסגנון אלפיני (מינימום ציוד). שני אלה אמנם לא מאפיינים טהורים של מסלולי הטיפוס בארץ, למעט אולי הטיפוס להר חבושית, אבל הוא מתאר הליכה מאתגרת/טיפוס בשלג, אותו עשינו בסיוע מקלות הליכה (או מוט גרזן ששמואלי חילק) ואפשר הרפתקה נדירה. כך הגענו למקדש יטורי (עם קדום שנעלם בינתיים), לתצפית בפסגת הר סנאים, לעין כחל - בריכת אגירה בנויה ובריכת מן שהיא דולינה קרסטית - מערה שקרסה לתוך עצמה והבור שנפער אינו מנוקז ומתמלא מים.

 נוף אלפיני בציר 5 / צילום: אורלי גנוסר

כיאה לחברה להגנת הטבע, שמואלי לא חסך הסברים שהוסיפו לחוויה. זה התחיל במבנה רכס החרמון על שלוחותיו (שיאון, שריון - עליו מעפיל הציר וחרמון); במשמעות השם חרמון (חרם = קדוש); במסלע הגירני המאפיין את הרכס וכיצד נוצר (רמז: דחיקה טקטונית) והמשיך בהגדרה של הר (שוני בצומח בין מרגלותיו לרומו) ובהסברים על החי והצומח; מורשת קרב וגיאוגרפיה שהעשירו את הטיול.

ככל שטיפסנו, השלג העמיק ופלומה מהפנטת ביופייה כיסתה הכל. הטיול הפך לטרק בהחלטה הנדירה האם לחזור על עקבותינו בציר הסלול, או לשוב דרך המקטע הראשון של שביל הגולן ונחל גובתה.

כפי שניחשתם המליץ שמואלי על אופציה ב', וכך הרווחנו פעמיים. למרות מגמת הירידה, רוב השביל היה רווי שלג ושלוליות מהפשרת השלגים ולא נותרה גרב יבשה. אבל היופי לא עזב לרגע, המראות הרחיבו את הלב ואפילו המאמץ הכולל לא פגע בהנאה יוצאת הדופן. בנחל גובתה פילסנו דרך והשלג אט-אט הפך לבוץ. בתוואי הנחל מצאנו המוני פרחי יקינטון תכלכלים יפהפיים שזהו בית גידולם.

כעבור שבע שעות ו-14 קילומטרים, מהם טיפוס של 600 מטרים, שבנו לנקודת ההתחלה. לא היה קל, אבל מאתגר ומספק והתחושה שזו חוויה חד פעמית השתרשה עמוק. חשוב לציין שכאשר ציר 5 נפתח, אפשר לטייל לאורכו עצמאית, אך עדיין חשוב לתאם מול גורמי הצבא, ולזכור שהתוואי תלול, אבל בהחלט אפשרי. הולכים וחוזרים לאורכו ואין מקום לטעויות. השלג אמנם הולך ונמס במקומות הנמוכים, אבל ניתן ליהנות ממנו באזורים הגבוהים. במאי יעברו טיולי החברה להגנת הטבע למסלולי שלג בתוך אתר החרמון.

 נוף אלפיני בציר 5 / צילום: אורלי גנוסר

ואפרופו אתר החרמון, בזכות מנות השלג הנאות, מעריכים שהמעטה הלבן יישאר עד מאי-יוני, ודאי במפלס העליון בו נערמו שני מטרים של שלג רך. עונת הגלישה תסתיים ממש בקרוב וכדאי לנצל את ההזדמנות האחרונה, אלא אם מזג האוויר ישתגע וסופה נוספת תקפוץ לביקור. האתר והאטרקציות יהיו פתוחים לביקורים כל עוד יש שלג, ולכבוד שנת היובל מתוכננים שלל אירועים.