האם בכנסת הקודמת ועדת האתיקה יכלה להתכנס למרות חרם הליכוד?

נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

שם: טלי גוטליב
מפלגה: הליכוד
תאריך: 22.3
ציטוט: "[בכנסת הקודמת ועדת האתיקה] הוקמה ולא צריך קוורום [כדי לכנס אותה]"
ציון: לא נכון

חברת הכנסת טלי גוטליב התראיינה ב-22.3 בגלי צה"ל ונשאלה על החלטת ועדת האתיקה שהתקבלה יום קודם, לפיה תישלל מגוטליב זכות הדיבור בכנסת למשך שלושה ימים, כעונש על כך שהאשימה את נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות בפיגוע טרור.

גוטליב התלוננה על הפגיעה בחופש הביטוי שלה, אך הפנתה את עיקר האש לחבריה מימין, ובינה לבין המראיינים ספי עובדיה ויניר קוזין התפתח הוויכוח הבא:

גוטליב: "השמאלנים גאונים. בממשלת השמאל ועדת האתיקה לא התכנסה. כולם צדיקים. מעולה. ואז, ברוך השם, אנחנו בממשלת ימין -"

מראיינים: "היא לא התכנסה כי אתם סירבתם להיות חלק מוועדת האתיקה, אז לא הקימו אותה"

גוטליב: "ממש לא, אתם טועים, סליחה אין צורך בקוורום. אתם יודעים שאין צורך בקוורום בוועדה…"

מראיינים: "לא משנה, אבל הם לא רצו להקים ועדה חד צדדית, זה חייב להיות בהסכמה, ועדת האתיקה מקימים בהסכמה"

גוטליב: "חברים, לא להטעות את המאזינים, כי אתם כל כך כל כך אסרטיבים שזה כמעט מרשים אותם. שיהיה ברור שוועדה יכולה להתכנס לא בכל חבריה…"

מראיינים: "לא, אבל את מטעה את המאזינים. את צודקת ברמה הטכנית. הם לא רצו להקים ועדה שתהיה חד צדדית"

גוטליב: "לא. אני מבהירה למאזינים, שיהיה ברור למאזינים: בממשלת בנט-לפיד לא התכנסה ועדת האתיקה…"

מאזינים: "חברי הליכוד לא היו מוכנים להקים את ועדת האתיקה בהסכמה, במסגרת החרם שהם עשו על הוועדות. אי אפשר להקים ועדה חד צדדית, זאת ועדה מעין שיפוטית"

גוטליב: "אל תגיד לי לא נכון! לא צריך את חברי הליכוד! אני לא מסכימה איתך, הוועדה קיימת, הוועדה הוקמה, הוועדה הוקמה ולא צריך קוורום".

בדקנו האם הוועדה הוקמה בכנסת הקודמת והאם ניתן היה לכנס אותה גם ללא קוורום.

ועדת האתיקה, בניגוד לשאר הוועדות הפועלות בכנסת, לא קמה מכוח תקנון הכנסת אלא מכוח חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, תשי"א-1951. סעיף 13ד(ב)(1) קובע כי "ועדת האתיקה תהיה של ארבעה חברי הכנסת שימנה יו"ר הכנסת, למשך תקופת כהונתה של אותה כנסת, בהתחשב, בין השאר, בהרכב הסיעתי של הכנסת, שניים מהם חברים בסיעות הקואליציה ושניים מהם חברים בסיעות האופוזיציה; יו"ר הכנסת יקבע את היושב ראש של ועדת האתיקה, מבין חבריה". בהמשך מודגש כי אם "חל שינוי בהשתייכות של חבר ועדת האתיקה לסיעה מסיעות הקואליציה או מסיעות האופוציזיה כך שאין עוד שוויון במספר חברי הוועדה… ישנה יו"ר הכנסת את הרכב הוועדה כך ששניים מהחברים יהיו מסיעות הקואליציה ושניים - מסיעות האופוזיציה". כלומר לפי החוק, הוועדה חייבת לכלול שני נציגים של האופוזיציה.

הכנסת ה-24 הושבעה ב-6.4.21. בכנסות עבר, ועדת האתיקה הוקמה לרוב כחודשיים עד חודשיים וחצי לאחר השבעת הכנסת. אלא שבכנסת האחרונה, בניגוד לדבריה של גוטליב, היא לא הוקמה מעולם: בעמוד באתר הכנסת שבו מופיעים ההרכבים של כל הוועדות בכנסות הקודמות, אין אזכור לוועדה מהכנסת ה-24, וגם אין תיעוד של ישיבות שכונסו או החלטות שהתקבלו. לפי דיווחים בתקשורת, לאחר הקמת ממשלת בנט-לפיד בחודש יוני, האופוזיציה בראשות הליכוד סירבה לאייש מיוזמתה את שני המקומות השמורים לה בוועדה. בשל כך, יו"ר הכנסת מיקי לוי נאלץ בחודש נובמבר לזמן את יעקב מרגי מש"ס וגילה גמליאל מהליכוד לכהן כנציגי האופוזיציה, לצד יוראי להב הרצנו וצביקה האוזר מהקואליציה. אלא שמרגי וגמליאל דחו את המינוי וסירבו להתמנות. זאת, במסגרת הסירוב הכללי של האופוזיציה, ובפרט הליכוד, לקחת חלק בפעילות ועדות הכנסת השונות כמחאה על חלוקת המקומות הלא הוגנת לתפיסתה, על ידי הקואליציה.

לוי לא אמר נואש ולאחר כמה ימים זימן ח"כים אחרים לכהן כנציגי האופוזיציה בוועדה: מיכל וולדיגר מהציונות הדתית, אוסאמה סעדי מהרשימה המשותפת (שמונה במקור כממלא מקום אך סירב לכך) ואופיר כץ מהליכוד, אך גם כל אלה דחו את המינוי. על פי דיווחים בתקשורת, לוי בחן אפשרויות לחוקק חוק שיאפשר לו להקים ועדת אתיקה על אף סירוב האופוזיציה להשתתף בה, אך הדבר לא קודם בפועל.

כלומר, ועדת האתיקה לא הוקמה, בשל סירוב הליכוד ושאר סיעות האופוזיציה לשמש בה כנציגים. אך מה לגבי טענתה של גוטליב כי ניתן באופן תאורטי לכנס את הוועדה גם ללא נוכחות כל החברים בה?

אותו חוק חסינות חברי הכנסת המוזכר לעיל מפרט גם כיצד מתנהל הליך קבלת ההחלטות בוועדת האתיקה. נקבע בו כי הוועדה "תקבע לעצמה את דרכי עבודתה ואת נהלי דיוניה", אך נאמר במפורש בסעיף 13ד(ד) כי כל החלטה לגבי ח"כ שהפר את כללי האתיקה צריכה להתקבל "ברוב קולות של כל חבריה", כלומר לפחות שלושה מתוך ארבעת החברים. כלומר נראה שאין צורך בכינוס של כלל חברי הוועדה, אך לפחות של שלושה מהם, כך שיהיה נציגות לאופוזיציה.

ד"ר אסף שפירא מהמכון הישראלי לדמוקרטיה הסביר לנו כי "אין שום ספק שהפרשנות המקובלת והסבירה של החוק - שהייתה ממש בקונצנזוס ולא שמעתי שום פרשנות משפטית או פוליטית אחרת באותה תקופה, גם לא מהאופוזיציה - היא שוועדת האתיקה לא הייתה יכולה לקום.

רשמית, בחוק אין דרישה לקוורום. אבל זה לא מדויק, כי לקבלת החלטות שדורשות סנקציות צריך רוב מכל חברי הוועדה. אז שוב, אפשר לעשות לזה פרשנות משפטית מאוד מאוד יצירתית, 'נמנה שלושה חברים ואז שניים זה רוב משלושה', אבל זה ממש ברור לגמרי מהחוק שהוועדה צריכה למנות ארבעה חברי כנסת, שניים מהאופזיציה, ואי אפשר לעשות את זה בלי נציגות מהימין. נגיד שהיה אפשר למנות נציג אופוזיציה מהרשימה המשותפת, אבל הנציג השני, ברור שהיה צריך למנות מגוש הימין כי לפי החוק צריך גם להתחשב בהרכב הסיעתי בכנסת.

יותר חשוב, מבחינה מהותית, גם אם נניח שאיכשהו היה אפשר להקים את הוועדה בכל מיני תרגילים, אין לה שום ערך אם אין שם נציג של האופוזיציה המרכזית, שזה גוש הימין. בכוונה קבעו את זה כך שיהיה תיקו, בניגוד לשאר הוועדות בכנסת. בקואליציה התייעצו איתנו [במכון הישראלי לדמוקרטיה] באותה תקופה ואמרו 'אולי נקים את הוועדה בלי האופוזיציה', אז אמרנו להם שזה בלתי אפשרי, וכאמור לא שמענו שום דעה אחרת, אבל יותר חשוב, שאין לזה שום ערך. זו סתם כוחנות וזה מיותר. ועדת אתיקה שנשלטת על ידי הקואליציה - אין בה שום הגיון וטעם. אז גם מבחינה מהותית [הפרשנות של גוטליב] לחלוטין לא סבירה".

לסיכום, על פי החוק ועדת האתיקה חייבת לכלול ארבעה חברים, מהם שני נציגי אופוזיציה. בנוסף, על מנת לקבל החלטות, נדרש רוב בקרב כלל חברי הוועדה, כלומר שלושה חברים לפחות. מכיוון שהאופוזיציה הקודמת סירבה לאייש את המקומות השמורים לה בוועדה, זו לא הוקמה מעולם. לכן דבריה של גוטליב אינם נכונים.