שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן הנחה לבחון אפשרות להקמת מתקן הנזלת גז טבעי צף (FLNG) במים הכלכליים של ישראל, כך נודע לגלובס. על הפרק נמצאת גם אפשרות למתקן הנזלה יבשתי, אבל משיקולי זיהום בקרבת אוכלוסייה קיימים ספקות בנושא.
מתקן הנזלה מאפשר לקחת את הגז המופק ולהעמיס אותו על ספינות כדי לייצא אותו לכל מקום בעולם. נפח גז טבעי מונזל (LNG) קטן פי 600 מגז טבעי. המטרה בהקמת מתקן הנזלה, צף או יבשתי, היא לבזר את הסיכונים מבחינת ישראל, שכן חלק משמעותי מיצוא הגז שלה תלוי במצרים.
השחקניות הראשונות שהעלו אפשרות למתקן ההנזלה הצף הן השותפות במאגר לוויתן - ניו מד (45.33%), שברון (39.66%) ורציו (15%). כיום, קצה גבול התפוקה של לוויתן הוא 12 מיליארד מטר מעוקב (BCM), כשלשותפות יש תוכנית לטווח הרחוק בסך 3 מיליארד דולר להגדלת ההפקה ל־23-21 BCM. לפני זה השותפות ירצו לראות שהממונה על הנפט במשרד האנרגיה יאשר להן תוכנית הפקה ויצוא שתבטיח את החזר ההשקעה.
חשש: היצוא המוגדל יפגע בביטחון האנרגטי
הקמת מתקני ההנזלה התייקרה משמעותית בשנים האחרונות. בזמן הקורונה תשתית שמסוגלת להפיק מיליון טונות גז מונזל בשנה עלתה כ־750 מיליון דולר, ואילו כעת מדובר ב־1.5 מיליארד דולר. לפי הערכות, הקמת מתקן הנזלה צף בארץ תסתכם בהשקעה של כ־7 מיליארד דולר.
המדינה היא הרגולטור בתחום הגז ואין בסמכותה להורות על מימון פרטי לפרויקטים. לכן, בצל העלויות הגבוהות, השר כהן תומך הן באפשרות שהשותפות בלוויתן יקימו את המתקן והן באפשרות להקמת קונסורציום רחב של כלל שחקניות הגז המקומיות - כדי שיחלקו את ההשקעה ביניהן וינצלו את התועלות הכלכליות של המתקן.
"מתקן הנזלה יאפשר למקסם את הכנסות המדינה מיצוא הגז, יגוון את יעדי היצוא, ישמש כלי חשוב בזירה המדינית בכלל ומול אירופה בפרט ויתרום ליצירת מקומות עבודה", מסר לגלובס השר כהן.
מול סוגיית היצוא, צריכת הגז הטבעי במשק המקומי המשיכה לצמוח בשנת 2023, בכ־3.5% ל־13.3 BCM. בד בבד, ישראל ייצאה 11.4 BCM. כ־80% מהגז הטבעי הישראלי מיועד לחשמל, מה שהופך את משק החשמל בישראל לנסמך הכבד ביותר על גז טבעי מבין מדינות ה־OECD.
לפי הערכת רשות הגז הטבעי, תצרוכת הגז השנתית בישראל צפויה לצמוח עד לכ־20 BCM ב–2030. בארגון החברתי–כלכלי לובי 99 חישבו את תחזיות הביקושים והפקת הגז והזהירו ממחסור אפשרי בגז בשנים 2040-2035, אם היצוא יורחב. "הקצאות יצוא לא נכונות עלולות להאיץ את ניצול המאגרים ולהוביל לפגיעה בביטחון האנרגטי ולהחרפת יוקר המחיה. יש להבטיח את הביקוש המקומי לפני מתן היתרי יצוא נוספים".
כתבות
ני"ע
