"פעילות נתיב לוקה במינהל לא תקין, בזבוז ואנדרלמוסיה; ראש נתיב נטל לעצמו סמכות ושררה מעבר לכל המקובל"

מבקרת המדינה, מרים בן-פורת, מותחת ביקורת חריפה ביותר על הנעשה ב"נתיב", לשכת הקשר ליהודי בריה"מ-לשעבר, הכפופה למשרד ראש הממשלה. בדו"ח שפירסמה היום (ה') קובעת בן-פורת, כי במשך שנים נעשו בנתיב מעשים הנוגדים את כללי המינהל התקין ואת תקנות השירות הציבורי, תוך התחמקות מפיקוח של משרדי הממשלה הנוגעים בדבר, קבלת החלטות ללא בקרה, בזבוז ואנדרלמוסיה.

ביקורת חריפה במיוחד נמתחת לכל אורך הדו"ח על ראש נתיב, יעקב קדמי. לדברי בן-פורת, נטל קדמי לעצמו "סמכות ושררה מעבר לכל המקובל", תוך חריגה מכללי המינהל התקין. מן הממצאים עולה, כי פעמים רבות מסר קדמי למשרד מבקר המדינה תשובות והסברים כוזבים, אשר עמדו בסתירה למסמכים שהיו בידי המשרד. הדו"ח הוכן מאז 1994, עם השלמות בשנתיים האחרונות.

במקביל לכל אלו, עולה מן הדו"ח תמונה של חוסר הצלחה בפעילות נתיב, במיוחד בשנים האחרונות, כאשר מספר העולים מחבר המדינות נמצא בירידה, ובמקביל עולה מספר המהגרים היהודים למדינות אחרות. בן-פורת סוקרת גם את הפעולות הייעודיות של נתיב (עידוד עלייה, חינוך יהודי, תרבות ישראלית ועוד), ומגיעה למסקנה, שרבות מהן אינן משיגות את מטרתן.

התעלמות מוועדות

נתיב הוקמה ב-1952, כדי להגיע אל היהודים שמעבר למסך הברזל, וממשיכה בפעילותה עד היום, למרות השינויים הפוליטיים. זוהי יחידה עצמאית-למחצה במסגרת משרד רה"מ, למרות שמעמדה מעולם לא הוגדר רשמית. בנוסף לכך, קיימות מאז ראשית שנות ה-90 מחלוקות מתמשכות לגבי ייעודיה ומטרותיה של נתיב, וכן חיכוכים מתמידים בינה לבין הסוכנות היהודית ומשרד החוץ בנוגע למשימותיו של כל גוף.

כל הנסיונות לפתור בעיות אלו, עלו עד כה בתוהו. ועדות בראשות מיכאל דקל ויצחק חופי הגישו המלצות בעניין ליצחק שמיר ויצחק רבין, אשר אף קיבלו החלטות, אך נתיב המשיכה בפעולותיה גם כאשר אלו עמדו בניגוד לסיכומים אלו.

בעיה עקרונית נוספת, ממנה נבעו חלק ניכר מן הליקויים המפורטים בדו"ח, היא העדר הגדרה רשמית של מעמד נתיב במנגנון הממשלתי. על רקע זה, ומאחר שראש נתיב כפוף ישירות לראש הממשלה, "נהנה ראש נתיב בפועל ממעמד יוצא דופן ועצמאי כלפי משרדי ממשלה וגופים ממלכתיים וציבוריים, במיוחד בתחומי המינהל, הכספים ותהליך קבלת ההחלטות בנושאי פעילות". במקביל, לא היה פיקוח מצד משרד רה"מ והאוצר על פעילות נתיב.

ראשי נתיב העניקו לעובדי היחידה תנאי שכר המקובלים "במספר גופים ממלכתיים" (רמז לשירותי המודיעין), למרות שלא היה לכך בסיס חוקי. קדמי טען, כי ההחלטות בנושא זה התבססו על מעמד של "יחידת סמך בפועל" במשרד רה"מ, אך בן-פורת ציינה, כי אין לכך תיעוד במשרד רה"מ. עוד ציינה, כי אין בתקשי"ר הגדרה מעין זו, ולכן לא ברור כיצד נמשך מצב בלתי תקין זה לאורך שנים.

"עובדות מוגמרות"

חריגות קשות נתגלו בתחומי הכספים של נתיב. הביקורת העלתה, כי חשב נתיב מנותק ממעורבות בהוצאת כמחצית מן התקציב - "מצב שאין לו אח ורע, והוא מנוגד בתכלית למינהל תקציבי תקין". לגבי חריגות השכר, אשר נבעו מההצמדה הבלתי-תקינה, טען קדמי, כי הן אושרו בידי נציבות שירות המדינה והאוצר; בןפורת דוחה טענות אלו כחסרות בסיס.

"משרד מבקר המדינה רואה כהליך מינהלי לא תקין את אופן הענקת תוספות השכר לעובדים על ידי הנהלת נתיב", נאמר בדו"ח. "הכוונה היא למידת המעורבות האישית שנוקט ראש נתיב ולאופיה - ללא ידיעה וללא אישור של משרד האוצר. כעולה מתשובת הממונה על השכר, חרג ראש נתיב לכאורה מסמכויותיו ומכללי המינהל התקין.

"בפעולותיו החריגות והחד-צדדיות, העמיד ראש נתיב בפני עובדות מוגמרות את משרד ראש הממשלה, את משרד האוצר, את נציבות שירות המדינה ואת הכנסת - שאישרו את תקציבו מיניה וביה, בלי לרדת לשורשם של דברים. יש לראות בחומרה את חוסר הפיקוח והבקרה מצד כל הגורמים הנ"ל, שלא עמדו על המתרחש ואיפשרו לראש נתיב לעשות בכספי הציבור כבתוך שלו".

קביעה נוספת מתייחסת לתשלום דמי ייצוג ואירוח ללא קבלות: "ראש נתיב העניק לעובדיו תוספות שכר ניכרות, ללא כל אישור ופיקוח. למשרד מבקר המדינה נראית פעולתו זו כנטילת סמכות לא לו ושררה".

"רשלנות חמורה"

תקציב נתיב הגיע ב-1994 ל-59.1 מיליון שקל - 46 מיליון שקל מקופת המדינה, והיתרה מתרומות. על 12 מיליון שקל שלט קדמי באופן אישי, באמצעות שני חשבים, ללא כל בקרה ופיקוח - מצב "הנוגד בתכלית את עקרונות המינהל התקין, ולכאורה גם את חוק יסודות התקציב".

נתיב קשורה עם שתי עמותות לפעולות חינוך בחבר המדינות, המקבלות תרומות מפרטיים ומנתיב עצמה. ב"עמותה לחינוך ולתרבות בגולה" נתגלה דיווח כוזב לרשם העמותות, שהגיש קדמי בשנת 1995; בן-פורת דוחה כחסרת בסיס את תשובתו בעניין ומגדירה את מעשיו בנושא כ"רשלנות חמורה".

בהתקשרות עם עמותה אחרת, שקדמי ובכירים אחרים בנתיב היו חברים בהנהלתה, התגלו חריגות של 2.5 מיליון שקל. נתיב כיסתה חריגות אלו ללא כל אישור, כולל מכספי תורמים פרטיים. בן-פורת מגדירה מצב זה "אנדרלמוסיה תקציבית", ואומרת שהיא רואה את המצב בחומרה.

ליקויים התגלו גם בהתקשרותה של נתיב, ללא מיכרז, עם חברה שהכינה תוכנית ללימודי עברית. קדמי טען, כי התוכנית ניתנה לנתיב בחינם, אך ממצאי משרד המבקר העלו חד-משמעית, כי נתיב שילמה לפחות 697 אלף שקל תמורתה. בן-פורת קובעת, שבפרשה זו היו חריגה לכאורה מכללי מינהל תקין, אוזלת יד מדאיגה מצד כל הגורמים ו"אנדרלמוסיה רבתי".

נושא נוסף היה שיפוצים שביצעה נתיב במבנים בחבר המדינות. בן-פורת קובעת, כי שיפוצים בעלות של 500 אלף דולר נעשו ללא תוכנית עבודה וללא תקציב. היא רואה בכך "חריגה רבתי של ראש נתיב מסמכויותיו ומכללי המינהל התקין". קביעה דומה נאמרת על התקשרות נתיב עם עמותה מסויימת בנושאי תיעוד: קדמי "חרג מסמכותו ומכללי המינהל התקין... יש טעם לפגם בהתנהגותו של ראש נתיב, שעשה ברכוש המדינה כבתוך שלו, בלי לקבל על כך היתר".

הוצאות חריגות

ב-1993 שילמה נתיב לחברה מסויימת 230 אלף שקל, לשם טיפול בשידורי טלוויזיה על ישראל בתחנות שידור בחבר המדינות. חלק מן התשלום הוגדר כהלוואה, למרות שבפועל הפכה למענק. בן-פורת קובעת: ההלוואה עליה החליט קדמי "היתה מנוגדת לתקשי"ר והיוותה חריגה מסמכות"; שחרורו של מנכ"ל החברה מערבותו האישית להלוואה "לא עלה בקנה אחד עם דרישות החוק".

משרד מבקר המדינה מצא, כי נתיב הוציאה 5.8-5.5 מיליון שקל ללא אישור ובלא תוכניות עבודה מאושרות. המשרד קובע, כי מדובר בשיטה שפעלה במשך שנים, ושום גורם לא היה מודע למעשיו של קדמי בנושא זה. קדמי שולט בתקציבים נכבדים, בלא צורך לקבל את אישורו של ראש הממשלה, ובן-פורת קוראת להטיל מיידית פיקוח תקציבי הדוק על נתיב.

הדו"ח מפרט שורה ארוכה של הוצאות בלתי תקינות או בלתי נחוצות, ובהן:

* 72 אלף שקל על חוברת מהודרת לקראת ביקור רבין בחבר המדינות ב-1994.

* 20 אלף שקל לעורכת דין פרטית, רעייתו של ראש אחת המחלקות בנתיב.

* קדמי רכש אישית מתנות ואירח אישים מחבר המדינות במסעדות, ולא באמצעות הגופים שתפקידם לעסוק בכך.

* נסיעה של בכיר בנתיב לחבר המדינות - במקביל לביקור ראש הנציגות שם בארץ.

* נסיעה של עובד מינהלתי מניו-יורק לשבועיים לחבר המדינות, חודש לפני סיום תפקידו; אישור הנסיעה היווה חריגה מסמכות וממינהל תקין.

חגיגת נסיעות לחו"ל

הדו"ח עוסק גם בצורה בה מעניקים אנשי נתיב זכאות לאשרות עלייה. נמצא, כי הם לא בוחנים האם למבקש יש עבר פלילי; נוצרו פירצות המאפשרות לבעלי מסמכים מזוייפים לקבל אשרות; טפסים ריקים הושארו ללא השגחה ואיפשרו תיאורטית זיוף; אזרחות ישראלית הוענקה, בניגוד לחוק, למי שלא השתקעו בישראל.

ליקויים התגלו גם בתחום המיחשוב. הלשכה לא ערכה סקר צרכים, רכשה ציוד ושירותים ללא מיכרזים בהיקף של מיליוני שקלים, נתקלה בתקלות בפיתוח המיחשוב, רכשה תוכנות בלתי מתאימות במאות אלפי שקלים ומסרה למשרד מבקר המדינה תשובות חלקיות בלבד.

בנוגע לנסיעות לחו"ל, קובע הדו"ח: "הממצאים חשפו תופעה כללית של בזבוז. לא נמצאה שום ראיה לניסיון מודע ומכוון לחסוך, לייעל ולצמצם את מספר הנסיעות. לכאורה הפכו הנסיעות לחו"ל למוקד פעילות בפני עצמו - העולה מריבויין. אין מנוס מלקבוע, שראשי נתיב לא הפגינו בפני עובדיהם דוגמא אישית ומופת של ריסון, יעילות והקפדה על כספי הציבור".

בסיכום הדו"ח קובעת בן-פורת: נתיב לא הצליחה להביא להמשך תנופת העלייה מחבר המדינות, אלא "סיגלה לעצמה שיגרת עבודה ודפוסי פעילות שקפאו על שמריהם". במקום למקד את פעילותה בבריה"מ-לשעבר, התפרסה נתיב על פעולות נוספות, כגון בארה"ב - פעולות להן אין מקום כיום.

"משרדי הממשלה לא פיקחו עליה כיאות, לא איתרו את המתרחש בנתיב ולא עמדו על הבעייתיות הטמונה באי-הגדרתם של מעמדה במנגנון הממשלתי, של סמכויות ראש נתיב ושל אופן פעולתה בחבר המדינות במהלך השנים.

"בהעדר פיקוח, עלה בביקורת, שפעילותה של נתיב לוקה בארגון לקוי, במינהל לא תקין, בתהליך קבלת החלטות ללא בקרה ובבזבוז, עד כדי אנדרלמוסיה - הן בתחומי פעילותה העצמאית והן בתחומי פעילותה המשותפת עם המשרדים הממשלתיים. יתר על כן: מממצאי הביקורת אף עולה, שראש נתיב נטל לעצמו סמכות ושררה מעבר לכל המקובל".

בן-פורת ממליצה בפני ראש הממשלה, בנימין נתניהו, "על שידוד מערכות וגיבוש מתכונת פעולה של המדינה בקרב יהדות חבר המדינות לשנת 2000 ומעבר לה", ולעשות זאת בדחיפות. "במסגרת זו ייקבע הצורך בהמשך קיומה ופעילותה של נתיב, וכן ייקבע אם יש ביכולתה להרים תרומה סגולית להגשמת יעדי המדינה, בנוסף לפעילות הגורמים הפועלים בחבר המדינות". אם יימשך קיומה, אומרת בן-פורת, יש להסדיר את כל הבעיות במב נה ובצורת הפעילות, תוך הבטחת בקרה על נתיב. «מאת איתמר לוין «"פעילות נתיב לוקה במינהל לא תקין, בזבוז ואנדרלמוסיה; ראש נתיב נטל לעצמו סמכות ושררה מעבר לכל המקובל" «נתיב פועלת ללא פיקוח ממשלתי; ראש נתיב מסר הסברים כוזבים למבקרת; תוספות שכר ניתנו שלא כדין; כספים הוצאו ללא בקרה «מאת איתמר לוין «"פעילות נתיב לוקה במינהל לא תקין, בזבוז ואנדרלמוסיה; ראש נתיב נטל לעצמו סמכות ושררה מעבר לכל המקובל" «נתיב פועלת ללא פיקוח ממשלתי; ראש נתיב מסר הסברים כוזבים למבקרת; תוספות שכר ניתנו שלא כדין; כספים הוצאו ללא בקרה