בג"ץ התיר להמשיך לשדר תשדירי חסות בערוץ 1, אך אסר לכלול שמות של מוצרים וסמלי המסחר

בג"ץ דחה היום (ה') את עתירת חברת רשת, מזכייני הערוץ השני, שביקשה למנוע תשדירי שירות והודעות חסות בערוץ הראשון בטלוויזיה. עם זאת, קיבל בג"ץ אחת מטענותיה של רשת, והורה שלא לפרסם בתשדירים את שמות המוצרים וסימני המסחר של המממן ומוצריו. כן אסר בג"ץ את הפירסום במהלך השידור.

רשת עתרה לבג"ץ בטענה, שרשות השידור איננה מוסמכת עוד לשדר תשדירי שירות והודעות חסות במסגרת שידורי הערוץ הראשון. העותרת הסתמכה על שני חיקוקים: האחד נוגע להוראות חוק הרשות השנייה. לטענתה, על פי החוק, שידורי פירסומות יוחדו אך ורק לבעלי הזיכיון ברשות השנייה, והדבר כולל גם הודעות חסות ותשדירי שירות.

השני נוגע לחוק רשות השידור, העוסק בתשדירי פירסומת והודעות. לטענתה, על פי חוק זה, הסמכות לשדר תשדירי פירסומת מוקנית אך ורק לרדיו, ואין בחוק כל הסמכה לשדר פירסומת בטלוויזיה במסגרת הערוץ הראשון.

השופט גבריאל בך, שכתב את פסק הדין, קובע, שאין לראות מהסמכת הרשות השנייה לשדר פירסומת, שלילת סמכות מרשות השידור לשדר תשדירי שירות והודעות חסות.

פסק הדין סוקר את ההליכים המשפטיים שקדמו לעתירה האחרונה, ומציין, כי כבר בשנות ה-80 עלתה הסוגייה, וכבר אז הגדיר בג"ץ את הכללים על פיהם ניתן לשדר תשדירי שירות והודעות חסות. בעניין תשדירי השירות קבע בזמנו בג"ץ, כי עליהם לתת שירות לציבור באמצעות הגדלת מודעותו בנושאים לאומיים וציבוריים. אסור בשידורים הללו לקדם יצרן מסויים או מוצר מסויים, דהיינו: אין להכליל את שמו או מוצריו בתשדיר שירות.

בעניין שקופיות החסות קבע בג"ץ, כי מותרת הזכרת שמו של המממן, סוג המוצר המיוצר על ידו או סוג העסק שבו הוא עוסק. עם זאת, ההיתר איננו כולל איזכור של שם מוצר ספציפי, ציון הסימן המסחרי של המממן או מוצריו. עוד נאסר פירסום מידע בדבר כתובת היצרן, מספר הטלפון שלו ושעות פתיחת עיסקו.

פסק הדין הנוכחי מציין, כי הרשות השנייה הודיעה לביהמ"ש שהיא תומכת בעמדת חברת רשת, אך בחרה להשאיר את ההכרעה לשיקול דעתו של בג"ץ. השופט בך, בהסכמת השופטים יעקב קדמי ודליה דורנר, ביטל בפסק דינו את כללי מימון החוץ משנת 1994, לאחר שקבע, כי הכללים הללו הכניסו שינויים, בניגוד לקביעת בג"ץ האמורה לעיל. השינויים הללו הגמישו והרחיבו את חופש הפעולה של רשות השידור בעניין הודעות החסות, וביטלו מגבלות שונות.

השופט אומר, כי התרת פירסום שם החברה המממנת בתחילת השידור וסופו, והתרת הפירסום של סוג המוצר המיוצר על ידי החברה - הם שני הפרמטרים המגיעים לקצה גבול היעדר פירסומת מסחרית. פירסום שמות של מוצרים וסימני המסחר של המממן ומוצריו, והקרנתם במהלך השידור - נכנסים לתחום פירסומת מסחרית.

השופט מבקר את הכללים החדשים, וקורא לתיקון שבו נקבעו כללים חדשים: "הליכה במדרון חלקלק". פסק הדין מתאר את האמור, על פיו, תחילה נקבעו כללים על סמך חוות דעת היועץ המשפטי ופסיקת בית המשפט ולאחר מכן סטו מהכללים, וכאשר מוגשת על כך תלונה - מתקנים את הכללים על מנת להתאימם לסטיות.

בך מוסיף: "כאן יש משום מעגל קסמים שאין להשלים עימו, במיוחד כאשר התוצאה היא, שההבדל בין מסירת ידיעה סתמית על זהות החברה המממנת ובין פירסומת מסחרית מיטשטש ללא הכר". לאור האמור קבע בג"ץ, כי יש להחזיר את המצב לקדמותו ולפסול את התיקון.

את חברת רשת ייצגו עוה"ד חנן מלצר, הדס פלד, נאוה אילן, דני פדר ומשגב נקדימון. את רשות השידור ייצג עו"ד יהושע שופמן מפרקליטות המדינה. בג"ץ 6032/94). «מאת שמואל דקלו «בג"ץ התיר להמשיך לשדר תשדירי חסות בערוץ 1, אך אסר לכלול שמות של מוצרים וסמלי המסחר «כן נאסר פירסום תשדירי שירות במהלך השידור * נדחתה עתירת רשת נגד עצם פירסום תשדירי השירות