בג"ץ: בעלי רכב בו לא מותקן מכשיר רדיו חייבים אף הם בתשלום אגרת רשות השידור

על בעל רכב לשלם אגרת רישיון רכב במלואה, כולל תוספת המועברת לרשות השידור, ללא כל קשר להימצאותו או אי-הימצאותו של מקלט רדיו ברכב. כך פסק היום (ב') בג"ץ ברוב דעות של שישה שופטים כנגד אחד, בפסק דין אשר דחה את העתירה של ד"ר זאב סגל, מרצה למשפטים והפרשן המשפטי של "הארץ", ורעייתו לילי, כנגד יו"ר הכנסת, שר התחבורה, שרת התקשורת ורשות השידור.

בני הזוג סגל עתרו לבג"ץ, לאחר שנדרשו לשלם 76 שקלים כתוספת לאגרת הרכב, עבור רשות השידור. העותרים טענו, כי הם נמנים על קבוצה של %5 מכלל בעלי הרכב בארץ, שברכבם לא מותקן מקלט רדיו, וטענו כנגד הפירוש של תיקון 10 לחוק, שהגדיל את האגרה בסכום המיועד להעברה לרשות השידור.

בעתירה ביקשו השניים לבטל את חוק רשות השידור בעניין, או להכניס לתוכו פיסקה שתבטל או תצמצם את הפגיעה בזכות הקניין שלהם. מספר שופטים, ובראשם הנשיא אהרון ברק, פסלו את עצמם מלדון בעתירה, בשל היכרותם הקרובה עם סגל.

השופטים אליהו מצא, תיאודור אור, יצחק זמיר, טובה שטרסברג-כהן ודליה דורנר, הסכימו עם פסק הדין שנכתב על ידי אליעזר גולדברג, ואילו מישאל חשין היה בדעה שיש לקבל את העתירה.

גולדברג קובע בפסק הדין, כי תכלית תיקון 10 היה להגביר את יעילות גביית האגרה מבעלי רכב שברכבם מותקן מקלט רדיו. הדבר נבע בשל ההשתמטות הגבוהה מתשלום אגרת הרדיו ברכב, שהגיעה לכדי %60. השופט קובע, כי אין יסוד לטענה הפרשנית, לפיה חובת התשלום איננה חלה על מי שלא מותקן ברכבו רדיו, אלא חובת התשלום חלה על כל בעלי הרכב, למעט בעלי אופנוע הפטורים בחוק. עוד קובע השופט את חוקיותו של החוק לגבי בעלי רכב שברכבם לא מותקן מקלט רדיו.

פסק הדין קובע, כי אי-אכיפה מספקת של חובת התשלום, יצרה הבחנה פסולה בין חייבים שונים ופגעה בתחושת הצדק וההגינות. ייעול מנגנון גביית האגרה עבור אחזקת מקלט רדיו ברכב, באה לצמצם את מימדי ההשתמטות מהתשלום, ובעקיפין - לחזק את אמונתם של המצייתים לחוק, כי בתשלום האגרה אינם נותרים "טיפשים".

אחת מתכונותיו של מס טוב היא יעילותו, אומר גולדברג. בידי המחוקק לייעל את הגבייה על ידי קביעת בסיס נוח יותר לאכיפה. בניית מערכת גבייה יעילה קלה לאכיפה, עולה בקנה אחד עם השאיפה לצמצם את מימדי הפגיעה בזכות הכלכלית של שומרי החוק ומגן על זכויותיהם.

לפיכך, התייעלות כזו, שאיננה פוגעת יתר על המידה - היא לתכלית ראויה. כל זאת, כאשר היא באה לא רק מטעמים של נוחות מינהלית או חסכונות כספיים. השופט מציין, כי גם אגרת חינוך משולמת על ידי כלל האוכלוסיה, גם בידי מי שאין לו ילדים הצורכים את השירותים. עוד קובע השופט, כי החזרת המצב לקדמותו, או הטלת החבות על כל מי שאין לו רכב כלל - הם שני פתרונות רעים.

השופט מצא הוסיף, כי את הפגיעה בזכות הקניין בעניין ייעול הגבייה, יש לבדוק לא מתכליתו של הייעול, אלא מתכליתה של הגבייה. אם הגבייה איננה לתכלית ראויה, לא ראוי לחוקק חוק המכוון לייעלה. מטרת הגבייה, אומר השופט, היא להבטיח מקור תקציבי-עצמאי למימון צורכי רשות השידור. הדבר חשוב להגשמתו של עקרון חוק חופש הביטוי. בג"ץ 5503/94. «מאת שמואל דקלו «בג"ץ: בעלי רכב בו לא מותקן מכשיר רדיו חייבים אף הם בתשלום אגרת רשות השידור «נדחתה עתירתו של ד"ר זאב סגל נגד גביית התוספת לאגרת הרכב, המועברת לרשות השידור