ביהמ"ש העליון: ניתן לגבות הלוואה מחשבון רגיל גם אם הוא ביתרת חובה

פירעון של הלוואה באמצעות חיוב החשבון הרגיל שבבנק, היא הליך חוקי, גם אם החשבון הוא ביתרת חובה, והריבית הנגבית על יתרה זו, גבוהה מהריבית המקסימלית המוטלת על הלוואות על פי החוק. כך קבע היום (ב') ביהמ"ש העליון ברוב דעות השופטים שלמה לוין ואליעזר גולדברג כנגד דעתה של דליה דורנר. ביהמ"ש קיבל עירעור של בנק לאומי כנגד מושב אורות על פסק דינו של סגן נשיא ביהמ"ש המחוזי בת"א, אורי גורן.

אורות קיבל הלוואה מהבנק, והתחייב לפרוע אותה ב-35 תשלומים. סעיף בהסכם אמר, כי כל סכום שמגיע לבנק כהחזר הלוואה ולא שולם במועד, יישא ריבית פיגורים בשיעור החוקי המקסימלי. עוד נאמר, שאם יהיה פיגור בתשלום כלשהו מתשלומי ההלוואה, רשאי הבנק לדרוש את פירעון יתרת ההלוואה.

בפועל נפרעו ההלוואות ע"י חיוב חשבון החח"ד שהחזיק המושב בבנק. שיעור הריבית על משיכות היתר בחשבון החח"ד איננו מוגבל ע"י חוק הריבית. הבנק חייב את חשבון החח"ד במועדים המתאימים באופן אוטומטי, ללא קשר לשאלה האם החשבון היה ביתרת זכות או ביתרת חובה.

המושב הפקיד את הסכומים בחשבון בדרך כלל באיחור שבין יומיים לשלושה שבועות, לאחר זמני פירעון ההלוואה. פעמיים במהלך תקופת ההלוואה חוייב המושב עקב החריגה מהאשראי המאושר, בריבית חריגה הגבוהה מהריבית המירבית על הלוואות צמודות מדד.

ביהמ"ש המחוזי קבע, כי פירעון הלוואה בטכניקה הנ"ל, שכתוצאה ממנה חוייב חשבון החח"ד של המושב בריבית חריגה העולה על השיעור הקבוע בחוק, היא בניגוד לדין. על כך עירער בנק לאומי לעליון באמצעות עו"ד בנימין לוינבוק.

המשנה לנשיא שלמה לוין, שכתב את דעת הרוב, קבע, כי חיוב חשבון דביטורי הנמצא ביתרת חובה, ייחשב כפירעון הלוואה ולא כאקט רישומי, אם הוסכם על כך בין הצדדים. השופט דחה את עמדת המחוזי, לפיה לא מדובר בעיסקה אמיתית של לקיחת הלוואה נוספת לצורך פירעונה של ההלוואה המקורית, אלא בעיסקה פיקטיבית, שמטרתה לעקוף את הוראות חוק הריבית.

השופט גולדברג, שהסכים עם לוין, מציין, כי מדובר בהסדר של קבע, בו הבנק היה מחייב את חשבון החח"ד, ובהליך כזה לא היה הבנק שוקל מדי פעם את כדאיות ההסדר מבחינתו. לפיכך, הפעיל הבנק את זכותו בתום לב ולא עקף את הוראות חוק הריבית. את מושב אורות ייצג עו"ד דן כהן. (ע.א 5300/92). «מאת שמואל דקלו «ביהמ"ש העליון: ניתן לגבות הלוואה מחשבון רגיל גם אם הוא ביתרת חובה «התיר גם לגבות בטכניקה זו ריבית הגבוהה מן הריבית המירבית שנקבעה בחוק לגבי הלוואות