דו"ח ועדת צ'חנובר: "אם ימוצה הדין עם האחראים - תיפגע יכולת תפקוד המוסד"

ועדת החקירה לבדיקת כשלון ניסיון חיסול איש החמאס חאלד משעל בירדן, הגישה היום (ב') את מסקנותיה הסופיות לראש הממשלה, בנימין נתניהו. כפי שהודלף עוד לפני הגשת הדו"ח, הוא אכן לא מכיל מסקנות אישיות כנגד המעורבים בפרשה.

הוועדה קיימה 47 ישיבות ושמעה 35 עדים. היא קיבלה לעיון מאות מוצגים ומסמכים, וקיימה את כל ישיבותיה בדלתיים סגורות. הוועדה אינה מטילה אחריות על הלוחמים שנתפסו בירדן וטוענת, כי אם ימוצה עימם הדין, עלול הדבר להביא לכך שהאחראים ליחידות והמבצעים לא יפעלו, או שפעולותיהם יוגבלו לרמה שעלולה לפגוע ביכולת תיפקודם בביצוע משימותיהם.

"לאחר שבדקנו את דרך טיפול ראש הממשלה עם אמות המידה שקבענו, הגענו למסקנה, כי הוא טיפל במקרה באורח סביר", קובעת הוועדה שמוסיפה: "הוא שקל ובחן את התכניות שהוצגו בפניו מכל היבט אפשרי. הוא התעניין בפרטי התכניות, חזר וביקש, כי הפעולה תתואם עם כל ראשי קהילת המודיעין, והתברר לנו, כי בלשכתו התקיימו מספר דיונים עד שהפעולה אושרה ובוצעה. הגענו למסקנה שראש הממשלה נהג בדרך שלא חרגה מהנורמות ומההליכים שהיו מקובלים במקרים דומים בעבר. בחנו גם את השאלה האם הפעיל ראש הממשלה לחץ בלתי סביר לביצוע פעולה 'מהר ובכל מחיר', כדי שתשמש תגובה מיידית לאירועי הטרור, והגענו למסקנה שלא הופעל כל לחץ בלתי סביר", כותבים חברי הוועדה בדו"ח.

לגבי השאלה האם ראש הממשלה נושא באחריות מיניסטריאלית, הם כותבים: "לא ראינו לנכון להיכנס לשאלת אחריותו המינסטריאלית של ראש הממשלה לכישלון הפעולה. קדמו לנו ועדות חקירה, בהן נקבע, כי נושא האחריות הפוליטית אינו לטיפול ועדת חקירה ובירור, ועניינו הוא בתחום היחסים שבין הבוחר לנבחריו".

לגבי ראש המוסד, קובעת הוועדה, כי בהופעתו בפניה הוא התייחס לשאלה באיזו מידה חייב ראש מוסד להיזקק לפרטי התכניות של יחידות המוסד בעת מתן האישור לביצוען. "לא ראינו צורך להשיב לשאלה זו בהכללה", נקבע בדו"ח, "אך אין לנו ספק, כי בטרם אישור תכנית פעולה חייב ראש המוסד לבדוק את פרטיה. אנו סבורים שראש המוסד טעה בדרך טיפולו במבצע ובאישור התכנית. אסור היה להתייחס למבצע זה כאל 'מבצע שקט', מבלי לנקוט באמצעים מתאימים למקרה שהמבצע ייהפך ל'מבצע רועש'. לראש המוסד עמד זמן מספיק לדיון נוסף ומסודר עם ראשי קהילת המודיעין בטרם הביצוע".

עם זאת, מציינים חברי הוועדה שראשי קהילת המודיעין יודעו ע"י ראש המוסד לגבי ביצוע הפעולה, אך לדעתם, ניתן היה לצפות ממנו, כי בטרם יאשר את התכניות יעמוד על הליקויים הרבים שהתגלו לנו במהלך בדיקתנו, יפעל לתיקונם ולא יאשר תיכנון חסר ותוכניות לקויות. ראוי היה שיבהיר לראש הממשלה באורח מפורט יותר את המשמעויות שהיו קשורות להפעלת התכנית בתחום המבצעי והמדיני".

לחבר הוועדה רפי פלד, היתה עמדת מיעוט, שטענה כי על ראש המוסד להתפטר. הוועדה קבעה, כי לא היה אשם ביחידה המבצעת, אלא בראש האגף לתיכנון ח', שפרש בינתיים מהמוסד.

הוועדה קובעת, כי גרמו לכישלון מספר סיבות שחברו יחד ובראשן, קיבעון מחשבתי שהפך להיות נחלת הדרגים המתכננים המאשרים והמבצעים. הם לא לקחו כמעט בחשבון את האפשרות שהמבצע השקט ייכשל, והתכניות לא נתנו מספיק משקל לאפשרות שכזאת, אף בעת שהוצגה התוכנית בפני ראש הממשלה.

הוועדה קובעת, כי מלכתחילה אסור היה לתכנן את התכנית כך, ובוודאי שלא היה מקום להציגה כך בפני ראש הממשלה.

במהלך עבודתה עמדה הוועדה על מספר ליקויים מבניים ומערכתיים במוסד. כן ראתה הוועדה צורך להתייחס בדו"ח לדרכי התיאום בין זרועות קהילת המודיעין. נבחן נושא הקמת המועצה לביטחון לאומי, אך נקבע, כי קיים ספק רב אם בנתונים הקיימים ראוי להקים מוסד זה ואם קיימת אפשרות מעשית לכך. הומלץ שליד ראש הממשלה ימונה עוזר מיוחד לענייני מודיעין וביטחון, בדרג גבוה ומקביל לאלוף בצה"ל. «מאת דרור מרום «דו"ח ועדת צ'חנובר: "אם ימוצה הדין עם האחראים - תיפגע יכולת תפקוד המוסד" «נתניהו פעל ללא דופי. רפי פלד, בדעת מיעוט, סבור שראש המוסד צריך להתפטר. "היה קיבעון מחשבתי שהפך להיות נחלת האנשים המאשרים והמבצעים" - מציינת הוועדה