הזעזוע חייב חקירה שונה

התנגשות והתרסקות שני מסוקי ה"יסעור" של חיל-האוויר אמש (ג') במהלך טיסה מבצעית, בה נהרגו כל 73 אנשי הצוות והחיילים שהוטסו לפריסה בדרום לבנון, לא היתה רק התאונה הקשה ביותר בתולדות צה"ל וחיל-האוויר, אלא גם נקודת מפנה בנושא חקירת התאונות בצה"ל.

ההלם, שניכר במסיבת העיתונאים שנערכה באישון לילה במשרד הבטחון על פניהם של שר הבטחון, יצחק מרדכי, הרמטכ"ל, אמנון שחק, ראש אכ"א, האלוף גדעון שפר, ומפקד חיל-האוויר, האלוף איתן בן-אליהו, היה זה שהנחה אותם זמן קצר לפני כן לקבל את ההחלטה, להפקיע לחלוטין מידי חיל-האוויר וצה"ל את חקירת התאונה. תמכו בהחלטה ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ונשיא המדינה, עזר וייצמן, לשעבר מפקד חיל-האוויר.

רק אחד מחברי ועדת החקירה המיוחדת שמונתה לבדיקת האסון, נמצא בשירות פעיל בצה"ל, ויצויין כי הוא אינו מהחברים הבכירים בה. לראשונה מונו לוועדת החקירה גם גורמים משפטיים בכירים ביותר - השופט חיים שפירא, והאלוף (מיל.) בן ציון פרחי, לשעבר אב בית-הדין הצבאי. בראש הוועדה, שהחלה בפעולתה זמן קצר לאחר ההתנגשות, עומד מנכ"ל משרד הבטחון לשעבר, האלוף (מיל.) דוד עברי, שהיה מפקד חיל-האוויר וכיום משמש כיועץ הבכיר לשר הבטחון; לצידו האלוף (מיל.) עמוס ירון, שהיה קצין צנחנים וחי"ר ראשי וראש אכ"א; ותא"ל שמואל אלדר, לשעבר מפקד טייסת ומפקד בסיס המסוקים של חיל-האוויר.

התאונה התרחשה שבועות ספורים בלבד לאחר שהוחלט על הקמת ועדת חקירה חיצונית לצה"ל, לבדיקת תאונת הכבל בחיל-האוויר, שגם בה היה מעורב מסוק "יסעור", ובה נהרגו שני אנשי יחידת החילוץ של החיל לאחר קריעת כבל החילוץ, ממנו השתלשלו מגובה עשרות מטרים. התאונה נחקרה במקור ע"י חיל-האוויר, אולם בלחץ המשפחות, שטענו כי חיל-האוויר ומפקד החיל לשעבר, האלוף (מיל.) הרצל בודינגר, הפריעו לעבודת הוועדה החיילית, נפתחה החקירה מחדש, ובימים אלה ממש היא נמצאת בעיצומה.

ייתכן כי הסערה הציבורית שקמה בנושא חקירת אסון הכבל היתה הסיבה העיקרית להחלטה להטיל כבר מלכתחילה את חקירת התאונה מאמש על הוועדה החיצונית, אולם היו מעורבים בה גורמים נוספים. התחושה שהתעוררה עם היוודע דבר האסון והפרטים הראשונים לגביו, היתה שחיל-האוויר אינו מצטיין בהפקת לקחים, וגם כשמדובר באירועים הקשים ביותר בתולדותיו.

לפני 7 שנים בדיוק, ב-22 באפריל 1990, אירעה בחיל תאונה זהה לחלוטין, שעה ששני מסוקי "יסעור" התנגשו במהלך טיסת לילה והתרסקו. גם בתאונה ההיא ניספו כל אנשי הצוות שהיו במסוק, 7 במספר. התאונה התרחשה במהלך תירגול באיזור מעלה-אפרים, ונחמה מסויימת מצאו בעובדה כי מסוקי ה"יסעור" שהתנגשו, המסוגלים לשאת עד 54 חיילים, פרקו זמן קצר לפני התאונה את הלוחמים ונותרו בהם רק הטייסים והצוות.

בליל אמש היו הנסיבות קשות הרבה יותר. מפקד חיל-האוויר והרמטכ"ל היו זהירים אומנם בהערכת גורמי האסון, אולם מסרו בוודאות כי לא היתה במסוקים כל תקלה טכנית, כי הטיסה בוצעה לפי כל הנהלים הקבועים, וכי מזג האוויר באיזור ההתנגשות היה צח ובהיר, ללא ערפל. מכיוון שאין ספק כי המסוקים התנגשו באוויר, ההערכה היא כי גרם לכך הגורם האנושי. מהבדיקה הראשונית במקום האסון עולה, כי הרוטורים (פרופלורים) של המסוק שטס מאחור, פגעו ברוטור הזנב של המסוק הקדמי, גרמו להתלקחות ולהתרסקות, כמעט זהה לאירוע משנת 1990.

מסוקי ה"יסעור" (סיקורסקי 53-CH מתוצרת ארה"ב), משרתים בחיל-האוויר מאז שנת 1969. לאחר התיישנותם במהלך השנים בוצעה בהם תוכנית השבחה בהיקף כולל של מאות מיליוני דולר, המכונה "יסעור 2000". הותקנו בהם מערכות אוויוניקה מתקדמות; אמצעי ראיית-לילה; מפה נעה ומערכות חכמות נוספות, המאפשרות להם פעולה לתוך המאה הבאה. יצויין כי המסוקים שהיו מעורבים בתאונה נכללו בקטגוריה זו, והצד הטכני והטכנולוגי בתיפקוד ה"יסעור" הוא מתקדם ביותר.

ייתכן כי אירועי ההתנגשות החוזרים ונשנים, בעלי התוצאות הרות האסון, יחייבו את חיל-האוויר לשנות מעט מנהלי טיסות המסוקים הליליות. גורמים בכירים ששירתו בעבר במערך המסוקים מחיל-האוויר, מסרו ל"גלובס" כי ייתכן שיש להקל מעט מהעומס המוטל על הטייסים בטיסת הלילה, ולהתקין נהלים שירחיקו מעט את המסוקים זה מזה במהלך טיסות אלה, הנחשבות למסובכות ומסתבר שגם בעלות סיכון גבוה.

"הערכתנו עקב הנסיבות", אמרו הגורמים, "היא שהנזק שעשוי להיגרם לחיל-האוויר בעקבות שינוי מסויים של הנהלים, יהיה פחות חמור מהנזקים הקשים מהתאונות. המחיר החשוב ביותר הוא כמובן בחיי אדם של הצוותים והחיילים, אבל לתאונות יש גם השלכות נוספות: הן גורמות נזק תדמיתי, ציבורי ומבצעי, הן מרחיקות אנשים מהשירות ביחידות המפעילות מסוקים, גורמות לכך שמערך ה'יסעורים' בחיל הולך ומידלדל, והחיל מאבד מטובי טייסיו. מיותר לציין את הנזק הכלכלי שנגרם לחיל, שעה שהוא מאבד מסוקים בשווי עשרות ומאות מיליוני דולרים. אין ספק שחומרת האירועים האחרונים וסמיכותם, תחייב הפעם מתן תשובה הולמת לבעייה".

בתשובה לשאלה על ההחלטה להוציא את החקירה מידי צה"ל, אמר הלילה שר הביטחון, יצחק מרדכי, כי קיבל אותה בעצה אחת עם הרמטכ"ל, אמנון שחק, וכי סמכו את ידיהם על ההחלטה גם ראש הממשלה ונשיא המדינה. זאת, לדבריו, כדי "להביא לחקירה ללא משוא פנים, עם תוצאות לאשורן". ההרכב המיוחד של הוועדה, עשוי להביא לתוצאות שונות מהרגיל, בחקירת התאונה החמורה בתולדות המדינה. «דרור מרום «הזעזוע חייב חקירה שונה «אסון המסוקים אמש, שהיה האסון הקשה ביותר בצה"ל ובחיל האוויר, הוא גם נקודת מיפנה בחקירת תאונות בצבא