הקריירה הרוסית של טראנס וורלד מטאלס

החברה הבריטית הפכה מסוחרת קטנה במתכת לאחת החברות הגדולות בסחר האלומיניום העולמי % השתלטותה על נתח ניכר מתעשיית האלומיניום ברוסיה מעוררת מחלוקת והיא מעורבת בחקירה של פרשיית מעילה והונאה % הזינוק שלה מאפשר הצצה לתהליך ההפרטה המזורז שעברה רוסיה ולתוצאותיו

בזכות קפיצה פראית לתוך הכלכלה הרוסית המבולגנת לפני 5 שנים, הפכה החברה הבריטית טראנס וורלד מטאלס מסוחרת קטנה במתכת, לאחת החברות המובילות בסחר האלומיניום העולמי. היא מחזיקה כעת חלק מכורי ההיתוך הגדולים שנבנו כדי לספק את צרכי מכונת המלחמה הרוסית, ומכירותיה השנתיות מוערכות ב-7-5 מיליארד דולר. אולם השתלטות החברה הבריטית על נתח ניכר מתעשיית האלומיניום ברוסיה, יחד עם תהליך ההפרטה שעוברת הכלכלה, מעוררת מחלוקת עזה.

שלטונות רוסיה חוקרים פרשיית מעילה והונאה של אחד משותפיה לעסקים של טראנס וורלד, במסגרתה נלקחו כ-100 מיליון דולר מהבנק המרכזי של רוסיה, בתחילת שנות ה90. במסגרת חקירת מספר תקריות אלימות שפרצו במהלך הפרטת תעשיית האלומיניום, נחקר גם שותף עסקים אחר של החברה. בעלי מניות במספר חברות רוסיות, שטראנס וורלד צוברת השפעה עליהן, מתלוננים שנמנע מהם לקחת חלק בניהול החברות שבמניותיהן הם מחזיקים.

הזינוק של טראנס וורלד מאפשר הצצה בתהליך ההפרטה המזורז שעברו אלפי חברות רוסיות בתוך שנים ספורות. התוצאות לא תואמות תמיד את התכנון של מבצעי הרפורמה הכלכלית ברוסיה. שאלות רבות נותרו באשר לאמצעים בהם נקטו חברות שונות כדי להשתלט על נכסי המדינה. שר הפנים והתובע הכללי מנסים לפתור כעת שאלות כאלה. לעיתים הוחלפו המונופולים של המדינה בחברות פרטיות כל כך חזקות שהן חונקות כל תחרות.

ענף האלומיניום ברוסיה, שני בגודלו רק לזה של ארה"ב, היה אחד המבוקשים ביותר בתהליך ההפרטה. כאשר התפרקה ברה"מ נותרו מקורות האספקה של האלומיניום הגולמי לכורי ההיתוך מחוץ לגבולות רוסיה, באוקראינה ובקזחסטאן, והכורים התקשו להתמודד במחירי השוק העולמי, ולעמוד בעלות הגבוהה של יבוא חומר גלם.

במצב זה היה השוק מוכן לכניסת גורם נוטל סיכונים כמו טראנס וורלד של דיוויד ראובן. לחברה היו קשרים עם ענף האלומיניום הרוסי עוד משנות ה-70. לאחר שבדק את מזרח סיביר, שם מרוכזים כורי היתוך רבים, הבין ראובן שאם יספק לכורים מימון לחומר גלם, יוכל לייצר בזול ולמכור במחיר השוק העולמי. הוא היה זקוק לשותף מקומי שילמד אותו את רזי השוק. לב צ'רנוי היה השותף הזה.

לב, שמוצאו מאוזבקיסטן, היה בעל חברת סחר מתכות קטנה במוסקווה. על פי ההסכם ביניהם הכניסה טראנס וורלד את צ'רנוי לחברה בשם TRANS CIS COMMODITIES שבסיסה במונקו, ושני הצדדים סיכמו שיעבדו על פי שיטת ה-TOLLING. בשיטה זו, ספק מספק חומר גלם לכור היתוך אלומיניום ומשלם על עיבודו לאלומיניום. הוא מקבל את המוצר מוכן ליצוא. צ'רנוי היה אחראי על הבאת חומר הגלם והכסף לכורי ההיתוך. שלטונות רוסיה אומרים כי גם אחיו הגדול, מיכאיל, מילא תפקיד בעסק, טראנס וורלד מכחישה.

באותם ימים היה קשה לסוחרים מערביים לקבל מימון בנקאי לביצוע עיסקות מסוג זה ברוסיה. על הסוחר היה להביא לכורים כמות חומר גלם בשווי מיליוני דולרים, ולהמתין חודשים לתוצר המוגמר, תוך כדי סכנה שהעובדים במקום ימכרו את המוצר למישהו אחר. ראובן מצא במהירות 80 מיליון דולר לשלושת חודשי הפעילות הראשונים ברוסיה. משרד הפנים הרוסי בודק כעת אם חלק מהכסף לא הגיע מהונאת בנק.

בשימוע שנערך בפרלמנט הרוסי ב-95' אמר חוקר משרד הפנים סרגיי גלושנקוב כי TRANS CIS וחברות אחרות שהוקמו ע"י אזרחי בריה"מ לשעבר, שילמו תמורת חוזים שחתמו, באמצעות חברות פיקטיביות שהשתמשו בכסף שהושג באמצעות הונאות.

לטענת החוקרים, בתחילת שנות ה-90 נלקחו מהבנק המרכזי של רוסיה 225-135 מיליון דולר באמצעות מברקים מזוייפים שביקשו ביצוע העברות כספים לחשבונות פרטיים. גלושנקוב אומר כי חוקריו הצליחו לפענח 10 מקרים בהם מומנו חוזים על סמך מברקים מזוייפים לבנק המרכזי של רוסיה. החוקרים טוענים כי במקרים רבים היה מעורב צד שלישי בעיסקה הבלתי כשרה. הצד הזה היה "חייב" כסף לTRANS CIS והתבקש להעביר את הסכום הזה ישירות לכור היתוך לו היא היתה חייבת כסף. גלושנקוב אומר כי הצד השלישי התגלה במקרים רבים כחברת קש.

פרקליטי החברה אומרים כי היא היתה צריכה להמיר רובלים רבים לדולרים בימים בהם היה קשה לעשות זאת במערכת הבנקאות הרוסית. לכן היא חתמה חוזים עם חברות צד שלישי שלקחו את הדולרים ושלחו רובלים לכורים. במהלך שנת 95' שלח משרד הפנים הרוסי שני מכתבים ל-TRANS CIS בהם נאמר כי אין כל האשמה נגדה, וכי לא הוכח קשר בינה לבין ההונאה הבנקאית.

גלושנקוב טוען כי המכתבים נשלחו ע"י פקיד זוטר, והחקירה נמשכת. הרוסים ביקשו את עזרת ה-FBI בניסיון לגלות אם רווחי ההונאה עברו לחשבונות TRANS CIS דרך חשבונות בנקים אמריקניים.

עד שנת 94' מכרה טראנס וורלד יותר מרבע מכמות האלומיניום שיצאה מרוסיה, כ-600 אלף טון באותה שנה. בינתיים עלו המחירים, וכך גם הרווחים, עד לשיעור של מאות דולרים לטון.

תהליך ההפרטה גרם לחברה לחשוש מכך שתבוא חברה נוספת ותזרוק אותה מהעסק. לכן רכשה חלקים משלושת הכורים הגדולים ביותר ברוסיה. דרוש אישור ממשלתי כדי להחזיק יותר מ-%20 של נכס רוסי. החברה ביצעה את רכישותיה דרך חברות רוסיות וזרות, שכל אחת מהן רכשה פחות מ-%20. לטענתה לא ניסתה לעקוף בכך את חוקי האנטי מונופול.

הכל הלך חלק עד שבשנת 94' סירב כור ההיתוך בקרסנויארסק להיכנס תחת כנפיה של טראנס וורלד, משום שעל פי ההסכם שעמדו לחתום הוא היה אמור להמשיך ולשווק את תוצרתו דרך החברה במשך שנים ארוכות. מנהל המפעל הוציא מרשימת המניות %20 שנרכשו ע"י חברות הקשורות לטראנס וורלד, בטענה שבעלי המניות לא קיבלו תשלום על כך. העניין נמצא בתהליך בירור משפטי. מנהל כור ההיתוך החל לקבל אז איומים. המשטרה טוענת כי האיומים הגיעו מהאחים צ'רנוי או ממקורביהם. פרקליט החברה מכחיש כל קשר לאיומים.

באפריל 95' נרצח במוסקווה ואדים יפיאסוב, שמונה אז לתפקיד סגן מנכ"ל הכור בקרסנויארסק. החקירה התמקדה בליסין, מקורבם של האחים צ'רנוי, אך לא הוגש כתב אישום. דיוויד ראובן מכחיש כל קשר לאיומים ולאלימות הקשורים לכור ההיתוך בקרסנויארסק. הוא גם מכחיש קיום קשר עיסקי עם מיכאיל צ'רנוי שנעצר לאחרונה בשווייצריה בקשר לחקירת פשע מאורגן רוסי הפועל בשווייצריה. צ'רנוי שוחרר לאחר מספר ימים ולא הואשם בדבר.

עד שנת 95' הושלמה הפרטת ענף האלומיניום, וטראנס וורלד צברה השפעה רבה בענף באמצעות כל החברות הקשורות אליה. יש טוענים כי יש לה מספיק כוח כדי לפקח על הכור הגדול ביותר והשלישי בגודלו ברוסיה. שני כורים אלה עיבדו כ-%40 מתוך 2.7 מיליון טונות אלומיניום שיוצאו מרוסיה ב-95'. « «הקריירה הרוסית של טראנס וורלד מטאלס «החברה הבריטית הפכה מסוחרת קטנה במתכת לאחת החברות הגדולות בסחר האלומיניום העולמי % השתלטותה על נתח ניכר מתעשיית האלומיניום ברוסיה מעוררת מחלוקת והיא מעורבת בחקירה של פרשיית מעילה והונאה % הזינוק שלה מאפשר הצצה לתהליך ההפרטה המזורז שעברה רוסיה ולתוצאותיו