ח"כ אבי יחזקאל זוכה מכל ההאשמות; ביהמ"ש: לא ניתן לסמוך על עדות עוזי פסה

"לא היה פגם בהחלטתו של יחזקאל לשמור על זכות השתיקה, בנימוק שמדובר היה בחקירה מגמתית" * יחזקאל התמוטט לאחר זיכויו * הפרקליטות: נלמד את פסק הדין, לפני שנחליט אם לערער

"התביעה לא הצליחה להוכיח את אשמתו של הנאשם במידה הנדרשת במשפט הפלילי. קיומו של ספק סביר מספיק להשמטת הבסיס מתחת לעמידת התביעה בנטל השיכנוע המוטל עליה, וסבורני, כי הספק שנוצר מניתוח הראיות ושקילת העדויות, הוא הרבה מעבר לספק הסביר הנדרש". כך קבע היום (א') נשיא בית משפט השלום בתל-אביב, דן ארבל, בהחלטתו לזכות את ח"כ אבי יחזקאל מעבירות של ניסיון לקבלת דבר במירמה, רישום כוזב במסמכי תאגיד, מירמה והפרת אמונים.ע

בכתב האישום טענה התובעת, עו"ד ליאורה גלט-ברקוביץ, כי בשנת 1992 שימש יחזקאל כיו"ר האגף למינהל וכוח אדם בהסתדרות וכיו"ר קרן רעות (קרן השתלמות השייכת לעובדי ההסתדרות), והתמודד בפריימריס של מפלגת העבודה לכנסת ה-13. לדבריה, הזמין יחזקאל מעוזי פסה (עד המדינה בפרשת השחיתויות בהסתדרות, שנדון לשישה חודשי עבודות שירות), שהיה מנהל מחלקת אירועים והפקות בחברה ההסתדרות מפעלי תרבות וחינוך (מת"ח), עבודות פרטיות לצורכי הפריימריס.

מדובר היה בהכנת כ-200 שלטי חוצות (פוליגלים), הדפסת מכתב ברומנית ואירגון מסיבת ניצחון בקאנטרי קלאב בראשל"צ לכבודו. התביעה טענה, כי העלות הכוללת של הפרוייקטים הללו הסתכמה ב-16,693 שקל. יחזקאל חייב היה לממן סכום זה ממקורותיו הפרטיים, אולם סירב לעשות כן, ודרש מעוזי פסה - בעצמו ובאמצעות עוזריו, פרדי קון וגדי סולומונוביץ - לחייב בסכום זה את ההסתדרות ואת קרן רעות.

לטענת התביעה, דרש יחזקאל מפסה להוציא חשבוניות כוזבות לגזברות ההסתדרות ולקרן רעות, ולרשום בהן, כי מדובר בהוצאות של מת"ח באירועי פרס השירות. פסה פעל כפי שנדרש, אולם הגזברות וקרן רעות סירבו לפרוע את החשבוניות והחוב נותר בעינו. יחזקאל הכחיש כל קשר להזמנות הפרוייקטים המיוחסות לו על ידי התביעה.

ארבל ציין, כי קיים סימן שאלה בדבר חוקיות ההסכם שנחתם עם פסה. לדבריו, יש לייחס משקל מועט ביותר לעדותו של פסה, בין היתר בשל הסעיף בזיכרון הדברים עימו, בו נאמר, כי ההסכם יהיה תקף אך ורק אם הראיות שימסור פסה, יהיה בהן כדי להגיע לכתב אישום נגד המעורבים בפרשה.

לדברי השופט, העובדה שפסה הזכיר את יחזקאל רק בחקירתו הרביעית במשטרה, ומסר בהודאתו הראשונה את כל הידוע על פרשיות ההסתדרות מבלי לכלול בכך את יחזקאל, יש בה כדי להעמיד בספק את הודאתו המאוחרת במשטרה.

לדברי ארבל, העובדה שלא הוגשו כתבי אישום נגד אותם בכירים אליהם התייחס פסה בהודאותיו הראשונות במשטרה (למעט ארטור ישראלוביץ), מחזקת את המסקנה, כי פסה חש שהוא "מתקשה לספק את הסחורה". פסה חשש, כי הסכם עד המדינה שנחתם עימו יבוטל, ולכן הוסיף את שמו של יחזקאל ל"רשימה".

לדברי ארבל, קיימים טעמים כבדי משקל הפוגמים קשות באמינותו של פסה. הסיוע הדרוש לשם הרשעתו של יחזקאל על סמך עדותו של פסה, הוא סיוע ממשי וכבד משקל, המבטל כל ספק סביר. מעבר לכל אלה, הוסיף השופט, התרשמותו מפסה היתה שלילית ביותר, ומדובר בעד לא מהימן ומתחמק מתשובות ישירות, שלא ניתן לסמוך על עדותו.

ארבל קבע עוד, כי התערערה אמינותו של פרדי קון. זאת, לנוכח עדותו של השר אביגדור קהלני, ששימש כיו"ר רשת עמל. קהלני טען בעדותו, כי קון ששימש כמנהל האגף למינהל וכוח אדם בהסתדרות - קיבל שתי משכורות: אחת מההסתדרות ואחת מרשת עמל (בעת ששימש כמנהל מחלקת משאבי אנוש בעמל).

ארבל הוסיף, כי התרשם שעדותו של קון היתה מאופיינת ברצון להרחיק עצמו ככל האפשר מכל מעורבות בכתב האישום. היא אופיינה גם בטינה כלפי יחזקאל, שמערכת היחסים ביניהם היתה טעונה ואף שררה ביניהם עוינות, דבר הגורע ממהימנותו.

עוד התרשם השופט, כי גם גדי סולומונוביץ, ששימש כעוזרו הצמוד של יחזקאל, היה מעוניין בהפללתו של יחזקאל, וניסה להרחיק עצמו ככל שניתן מהעבירות נשוא כתב האישום. הוא קבע, כי עדותו של הלה היתה מעורפלת, והותירה את הרושם שמדובר באדם לא מהימן.

עוד קבע ארבל, כי לא נפל כל פגם בהחלטתו של יחזקאל לנצל את זכות השתיקה במשטרה, מתוך נימוק שמדובר בחקירה מגמתית שנועדה להביא להרשעה.

השופט ציין, כי יחזקאל הוא אדם חזק, אגרסיבי, נתון למצבי רוח ומטיל מורא על הסובבים אותו. בנוסף התרשם, כי בעדותו חפץ יחזקאל להרחיק עצמו בכל מחיר מן העבירות נשוא האישום, ובכלל זה הכחיש כל ידיעה על הפרוייקטים נשוא כתב האישום, דבר שסתר את עדויותיהם של קון וסולומונוביץ.

ארבל הוסיף, כי לא השתכנע למעלה מספק סביר, כי יחזקאל אכן ידע על הזמנת הפרוייקטים, וכי קון וסולומונוביץ, שטענו שידע על כך, עשו זאת כגיבוי למעשיהם, במטרה להרחיק עצמם מכל קשר לעבירות.

בטרם הקריא השופט את הכרעת הדין, הוא הודיע על זיכויו של יחזקאל, והלה התמוטט על רצפת בית המשפט ונזקק לטיפול. במהלך הקראת הכרעת הדין, זלגו דמעות מעיניו של יחזקאל.

מחוץ לאולם אמר יחזקאל, כי עבר עינוי דין קשה בשלוש השנים האחרונות עד לזיכויו, וכי ידע שחפותו תצא לאור. (ת.פ 931/96).

הפרקליטות הודיעה שתלמד את פסק הדין, ורק לאחר מכן תחליט אם להגיש ערעור. «מאת יצחק דנון «ח"כ אבי יחזקאל זוכה מכל ההאשמות; ביהמ"ש: לא ניתן לסמוך על עדות עוזי פסה «"לא היה פגם בהחלטתו של יחזקאל לשמור על זכות השתיקה, בנימוק שמדובר היה בחקירה מגמתית" * יחזקאל התמוטט לאחר זיכויו * הפרקליטות: נלמד את פסק הדין, לפני שנחליט אם לערער