מצפון ייפתח המיזוג

לא פחות מחמישה משרדים גדולים בלעו בשנתיים האחרונות משרדים חיפאיים. הראשון היה יגאל ברייטמן, שמיזג לתוכו את אביגוש-קרבס. אחריו בא קוסט-פורר, שבתום חיזור ארוך השלים את השידוך עם רונאל-שטטנר. סומך-חייקין חיזק את סניפו הקיים בחיפה, על ידי צירוף שטרן-וייסקופף-אברדם.

אלמגור צירף לשורותיו בסוף השנה את דרמן-גוילי-נהרדיה, ובאותו מועד צירף פאהן-קנה את משרדו של רן סימון, לו סניפים בחיפה ובכרמיאל. איש בענף לא יופתע אם משרד רצ'קובסקי-פריד, הגדול בחיפה, יצטרף בשנה הקרובה למשרד ארצי גדול. ואגב: לכולם קדם, כבר ב-1992, שלמה זיו, אשר מיזג את משרדו עם זה של יחיאל בורוכוב.

מה פשר הנהירה הזו לחיפה? יצחק פורר סבור, שהנהירה היא דווקא הפוכה - של חיפה למרכז הארץ: "משרד שהוא רק חיפאי, אינו יכול להתפתח. החיים הכלכליים מתנהלים בת"א, וכמעט כל החברות הארציות הגדולות יושבות בת"א. משרד כזה יכול או להתמזג, או לפתוח סניף גדול בת"א ולהפוך למשרד חצי תלאביבי - או להפסיק לגדול.

"כאשר נכנסו ששת הגדולים, התחילו המשרדים החיפאיים להרגיש עוד יותר את נשיפת המשרדים הגדולים בעורפם, בעיקר בכל הנוגע ללקוחות גדולים. מצד שני, התרבות של הרשתות הבינלאומיות כוללת מיזוגים. אני, למשל, שמעתי מראשי ארנסט אנד יאנג מוזיקה מאוד ברורה; אתה חי בארגון, יושב בכינוסים ולא רוצה להיות שונה מאחרים. ששת הגדולים רוצים לראות כאן משרדים של 600-500 איש, וזה מחייב מיזוגים".

ראש משרד גדול אחר סבור, שהמשיכה היא יותר מכיוון חיפה. "הגורם המרכזי הוא, שאם אתה שייך לששת הגדולים - אתה חייב ייצוג רציני בצפון הארץ. חיפה לא התפתחה במיוחד בתחום הכלכלי ב-20 השנים האחרונות, וגם היום הגידול אינו משמעותי. אבל יש לקוחות שאומרים: אם אין לך משרד בחיפה - נלך למישהו שיש לו".

יהלי שפי, ראש משרד אלמגור, מעלה נקודה נוספת: המרחק ממרכז הארץ. בנוסף לסיבות שמנו עמיתיו, שפי מזכיר, שדרושות שעתיים של נסיעה כדי להגיע לאחד מן הלקוחות התעשייתיים הרבים שבמפרץ חיפה, ושעות אחדות כדי להגיע לאיזור התעשייה של תפן או של נצרת עילית. בניגוד לירושלים ובאר שבע, חיפה היא מרכז של איזור כלכלי חשוב - והרו"חים צריכים להיות זמינים כדי לספק שירות אישי ומיידי. יזהר קנה מדבר אף הוא על הצורך לתת שירות מהיר בצפון, ומוסיף, שמשרד בגודל של פאהן-קנה זקוק לפריסה ארצית.

רצ'קובסקי-פריד הוא המשרד הבולט ביותר בחיפה שנמצא כרגע מחוץ לתמונת המיזוגים. המשרד הוקם, ביוני 1990, לאחר שני מיזוגים שנכשלו - רצ'קובסקי עם קסלמן ופריד עם ברייטמן. אבל, הזכרונות הללו אינם מרתיעים את ראשיו. חנניה רצ'קובסקי אמר ל"גלובס", כי לא יפסול מיזוג מעניין. למשרד יש נציגות בתל-אביב - משרדו של רמי מנדולה - אך לא בטוח שזה מספיק במציאות של ששת הגדולים.

ל"גלובס" נודע, כי משרד רצ'קובסקי פנה למשרד בבלי-ברוידא, אשר איבד את משרד מילנר החיפאי בעת המיזוג. תשובתו של בבלי-ברוידא היתה, כי המיזוג שלו עצמו טרם עוכל, ולכן אי אפשר לדבר כרגע על מיזוג נוסף. רצ'קובסקי-פריד פנה לפחות למשרד גדול נוסף, אך השיחות נמצאות בשלב ראשוני בלבד. ארנון רצ'קובסקי אומר: "בשלב זה אין משהו קונקרטי. יש עתיד למשרד עצמאי בחיפה, כי יש עבודה רבה בצפון הארץ. צריך קשר למרכז, בדמות הקשר שלנו עם מנדולה". -- הקשר הזה מספיק לכם?

רצ'קובסקי: "תמיד צריך לשאוף ליותר מן המצב הקיים". « «מצפון ייפתח המיזוג «המשרדים החיפאיים נמצאים על הכוונת של המשרדים הארציים הגדולים. חמישה מיזוגים כבר מאחורינו - ומשרד רצ'קובסקי-פריד ממשיך בגישושים