מתה הטלוויזיה. תחי הטלוויזיה

בפעם הבאה בה אתה מתרווח בסלון מול הטלוויזיה, בחן את הסביבה וחשוב היטב מה השתנה בשנים האחרונות בחדר המגורים. הרהיטים הוחלפו, אולי, מערכת הסטריאו קיבלה תיגבור בדמותו של ה-CD, ואם אתה באמת מתקדם - יש לך אולי גם תקליטורי וידאו. אבל הטלוויזיה עצמה נותרה כשהיתה.

אולי המכשיר הוחלף כדי לקלוט יותר ערוצים או להנות ממסך גדול יותר - אולם שיטת השידור, בעיקרון, לא השתנתה מאז הגו אותה מהנדסי CBS בשנת 1931. אגב, לאחר שנת הפעלה נסיונית, החליטה CBS כי למדיום הזה אין עתיד מסחרי - וזנחה את המיזם.

כמה שנים אחר כך, הצליחו מדעני מעבדות בל, מהנדסי RCA ומתחרים אחרים להסכים על תקנים, לתבוע זה את זה על הפרת פטנטים, להפיק תכנים - ולהוריד את עלויות המכשיר באורח שאיפשר לבני תמותה רגילים לעמוד בהוצאות הרכישה שלו.

תהליך המזכיר במידה רבה מאוד את הנעשה בתחום הטלוויזיה הדיגיטלית, או בשמה הרשמי "הטלוויזיה בהפרדה גבוהה" (HDTV). במשך שנים לא מעטות מופרחות לחלל האוויר תחזיות אודות ההתמזגות הקרובה בין תעשיית המחשבים, התקשורת, שידורי הטלוויזיה והכבלים. בסופו של דבר, אומרים מי שמאמינים במיזוג הזה, וידיאו הוא וידיאו, והניסיון מלמד שכל מה שיכול לעבור דיגיטציה - הופך לדיגיטלי. במילים אחרות, וידיאו דיגיטלי ושידור דיגיטלי הם רק עניין של זמן. לפני כחמש שנים, החל המהלך להגדרת התקנים לטלוויזיית העתיד: חדה יותר, רחבה יותר, ובעיקר - דיגיטלית.

המוצרים הראשונים בשוק היו יפנים. אלא שהם יצאו מהנחה שמדובר במוצר חדש לחלוטין - ולכן ויתרו על תאימות לדור המקלטים הקודם. כלומר, מכשירים שאינם מסוגלים לקלוט שידור שאינו דיגיטלי - בעוד השידור המיועד אליהם אינו יכול להיקלט על גבי טלוויזיה רגילה.

האמריקאים לא אהבו את הרעיון. רשות התקשורת הפדרלית (FCC), האחראית לתקינה בתחומי השידור, סירבה לתת יד למהלך ההופך את הרכוש שבידי האזרחים לחסר ערך. כשם שמקלטי שחור-לבן קולטים שידורי צבע - היא דרשה שתקני הטלוויזיה הדיגיטלית יכללו תאימות למערכות הקיימות. רק השנה, למעשה, הסתיימה הגדרת התקן החדש, והמירוץ אל השוק מתחיל.

באירופה, אגב, מסתמנת גישה אחרת. במקום להמתין לתקן האמריקאי (הכולל הגדרת מסך רחב), חלק ממדינות אירופה מסתפקות בטלוויזיה דיגיטלית בפורמט המסך הקיים.

ההבדל בין השניים משמעותי. מסך הטלוויזיה שלנו הוא בעל יחס גובה/רוחב של 4:3. טלוויזיה בהפרדה גבוהה - בגרסה היפנית ובאמריקאית הנוכחית - תהיה בעלת מסך ביחס של 9:16, המוכר לנו ממסך הקולנוע. סוף סוף נוכל לצפות בסרטים סינמסקופיים.

פרופורציות אלה גם מתאימות יותר לשידורי ספורט שכן הן הולמות את יחסי המידה של מגרשי הכדורסל והכדורגל. לעומת זאת, הן מחייבות השקעות עתק בציוד השידור - ומשום כך מחפשים האירופים אחר דרכי ביניים.

ביל גייטס ניבא בראשית השנה כי "בתוך עשר שנים יחיו האמריקאים בסגנון חיי Web מושלמים". כוונתו היתה שהמכשיר המרכזי בחדר המגורים והקשר אל העולם לא יהיה הטלוויזיה הישנה והטובה, אלא טלוויזיית-רשת, שתציע ממשק נוח לבידור, שירותים, מידע וקניות.

כיצד ייראה עידן הטלוויזיה הדיגיטלית? נוכל לצפות בתוכנית המועדפת בכל שעה - בזכות מערכות וידיאו על פי דרישה. הפרסומות במהלך התוכנית יותאמו לפרופיל הצרכני של הצופה, וישתנו מרחוב לרחוב ומבית לבית. המכולת השכונתית יכולה לרכוש זמן שידור לבתים ברדיוס של ק"מ אחד סביבה, ויצרנית רכב יכולה לשדר אל כל הבעלים של מכוניות מדגם מסויים.

צופה המעוניין במוצר המוצע - ישתמש בכפתור "תן לי עוד" בשלט-רחוק, ויקבל הרחבות ופרטים נוספים. לאחר מכן יוכל לחזור אל התוכנית החביבה עליו, ולצפות בה מהמקום בו נפסקה לפרסומות. כפתור אחר יאפשר לענות לסקרי דעת קהל ומשאלי קונים, שתוצאותיהם מועברות ישירות למזמין השאלה. ההשתתפות במשאל תזכה את הצופה בצפייה חינם בסרט או בתוכנית View Pay Per אחרת.

למעשה, הצופה יוכל לתכנן את "מראה" הטלוויזיה שלו. הוא יוכל לבקש חבילת מנוי מיוחדת שהיא נטולת פרסומות או להגדיר את מינון האלימות, המין או הסגנון הגס בשידורים. המערכת תציע גרסאות שונות של אותן תוכניות, בהתאם להעדפת הצופים.

מכאן, הטלוויזיה של הדור הבא משלבת פונקציות מוכרות מעולם המחשבים: היא אינטראקטיבית ודיגיטלית. האם שני המכשירים האלה, הטלוויזיה והמחשב, אכן יתמזגו לאחד? בטווח הארוך דומה שההסכמה בנידון היא גורפת, הן בתעשיית הטלוויזיה והן בתעשיית המחשבים. בטווח המיידי התפתח מאבק כוחות בין תעשיית השידור ותעשיית המחשבים, על נתיב האיחוד ועל התקן עליו יתבסס.

מיקרוסופט וקומפאק מובילות קואליציה, המתארת את הטלוויזיה העתידית כנגזרת נוספת של המחשב. "בשביל מה אנו צריכים תקן דיגיטלי חדש, אם יש כבר תקן עובד?", הם שואלים. במילים אחרות, - מסכי המחשבים המוכרים יהיו מסכי הטלוויזיה של העתיד, וממשק ההפעלה שלה יהיה קרוב לזה של המחשב ודפדפן הרשת.

מן העבר השני - תעשיית הטלוויזיה והשידור המסורתית לא ממהרת לוותר על אופן העבודה המוכר והמוכח שלה. היא זוכה לעידוד מצד סיליקון גרפיקס, אשר שבבי הווידיאו שלה מניעים את כל מכונות המשחק של "סגה". על פי מידע בלתי רשמי, אמורה סיליקון גרפיקס להיכנס בקרוב לתחום הטלוויזיה בהפרדה גבוהה ולהיות יצרנית המחשבים הראשונה הקופצת לבריכה החדשה.

אולם הוויכוח אינו נוגע רק לשיטת הממשק. על סדר היום עומדים גם קצב ריענון המסך (Refresh Rate) וקצב התקשורת. הבעיה בתחום התקשורת נוגעת להיסטוריה של הטכנולוגיה. התקנים לקווי תקשורת דיגיטלית בנויים כמכפלות של רוחב הפס הנדרש להעברת שיחת טלפון דיגיטלית, והם שונים לחלוטין מתקני התקשורת להעברת שידורי וידיאו דיגיטלי.

לא מעט חברות מנסות לרבע את המעגל: העברת וידיאו באורח יעיל על גבי קווים הפועלים בתקני תקשורת שראשיתם בעולם האודיו. טכנולוגיית ATM אמורה לפתור את הבעיה לחלוטין, בזכות היכולת "לפרוס" את כל סוגי התקשורת לפרוסות דקות במיוחד - ולשלב אותם על גבי תשתית מהירה אחת, תוך שמירה על הקצבים הנדרשים לכל סוג תקשורת.

בתחום אחד, לפחות, הגיעו שתי התעשיות להסכמה: תקני MPEG לדחיסת וידיאו דיגיטלי מסתמנים כמכנה משותף עתידי. אימוצם יאפשר ניצול יעיל יותר של קווי תקשורת קיימים לצורך העברת שידורי טלוויזיה (בתקן 2-MPEG) ואודיו (בתקן 3-MPEG, ודחיסת שעות הקלטה לתוך התקליטור המוכר כיום.

חזון הטלוויזיה בהפרדה גבוהה מחייב את רשתות השידור למהפיכה של ממש. עלות ההפקה של שידור טלוויזיה דיגיטלית גבוהה משמעותית משידור רגיל. החדות הגבוהה של התמונה מחייבת בניית אולפנים טובים יותר, תפאורה מוקפדת ושיפור התאורה והאיפור. רשתות גדולות בארה"ב משדרות כבר תוכניות אחדות בפורמט החדש, במטרה ללמוד את העבודה בסביבה הבלתי מוכרת.

המעבר לשידור מסחרי אמור להתבצע במימון המפרסמים. הם יוכלו לשדר סרטוני פרסומת מתוחכמים ועשירים יותר - אלא שצריך לבחון עד כמה מוכנים גופים כמו קוקה-קולה או מקדונלדס למתוח את תקציבי הפרסום שלהם לטובת כמה אלפיות האחוז של הצופים המחזיקים כיום במכשירי HDTV.

כמה יעלה המכשיר החדש? זו למעשה השאלה העיקרית. הלקוחות ה-HDTV הראשונים בארה"ב נדרשו לשלם כ-2,500 דולר עבור המכשירים. תג מחיר לעשירים בלבד. כיום חוזים שהמכשירים יעלו פחות מ-400 דולר בתוך כארבע שנים. צניחת המחירים תהיה תוצאה של שיפור טכנולוגיית ייצור המסכים, התייעלות שבבי הפריסה של אותות הווידאו, ויתרונות הייצור ההמוני.

הטלוויזיה האנלוגית הוותיקה עומדת למות מיתת נשיקה. אולם, האם הטלוויזיה הדיגיטלית והמחשב יתמזגו למערכת אחת, או יוסיפו להתקיים בנפרד, האחת בסלון והשניה בחדר העבודה? אם לנסות ולהתנבא - יש להניח שהטלוויזיה תשמור על מעמדה כ"קופסה סגורה", בעלת ממשק משתמש פשוט ביותר, שאינו דורש תיכנות או ידע טכני מעבר ליכולת לחבר את תקע החשמל ואת יציאת הקליטה אל האנטנה או שקע הכבלים.

אולי הטלוויזיה תאמץ טכנולוגיות מעולם המחשבים - כמו ממשק דומה לדפדפן הרשת או קליטת פקודות קול - אולם תישאר מערכת סגורה. המחשב, לעומת זאת, עשוי ליהפך למרכז התקשורת, הבידור והניהול של הבית, עם שלוחות בחדרים השונים: מכונות משחק בחדרי הילדים, כלי עבודה במשרד הביתי, מערכת ניהול מלאי מצרכים וקניות במטבח, או אפילו הטלוויזיה עצמה כשלוחה בחדר המגורים.

ממש כמו מכונת הכביסה הכוללת כיום אלקטרוניקה מתוחכמת מזו שהיתה בחלליות הראשונות - אך שמרה על אופן הפעלה פשוט להפליא. כך גם הטלוויזיה של הדור הבא: היא תביא את יתרונות העולם הדיגיטלי, בלא לוותר על הרגלי השימוש שהתפתחו בעשרות שנות הטלוויזיה האנלוגית.

הטלוויזיה של הדור הבא תהיה גדולה יותר (אולי בעלת מסך פלסמה שטוח לחלוטין). היא תהיה חדה יותר, ותשמור על רמת המחירים המוכרת לנו כיום. שכן איש אינו מוכן לשלם יותר מכפי שהתרגל בעבר. היא תציע עושר תוכניות, תכנים ובעיקר פרסומות. אבל, ומעל הכל, היא תשמור על פשטות הממשק, ותבטיח כי כל בני המשפחה - מהקשישים ביותר ועד לפעוטות - יוכלו להפעילה בקלות. שהטלוויזיה תשמור על מעמדה כ"קופסה סגורה", בעלת ממשק משתמש פשוט ביותר, שאינו דורש תיכנות או ידע טכני מעבר ליכולת לחבר את תקע החשמל ואת יציאת הקליטה אל האנטנה או שקע הכבלים.

אולי הטלוויזיה תאמץ טכנולוגיות מעולם המחשבים - כמו ממשק דומה לדפדפן הרשת או קליטת פקודות קול - אולם תישאר מערכת סגורה. המחשב, לעומת זאת, עשוי ליהפך למרכז התקשורת, הבידור והניהול של הבית, עם שלוחות בחדרים השונים: מכונות משחק בחדרי הילדים, כלי עבודה במשרד הביתי, מערכת ניהול מלאי מצרכים וקניות במטבח, או אפילו הטלוויזיה עצמה כשלוחה בחדר המגורים.

ממש כמו מכונת הכביסה הכוללת כיום אלקטרוניקה מתוחכמת מזו שהיתה בחלליות הראשונות - אך שמרה על אופן הפעלה פשוט להפליא. כך גם הטלוויזיה של הדור הבא: היא תביא את יתרונות העולם הדיגיטלי, בלא לוותר על הרגלי השימוש שהתפתחו בעשרות שנות הטלוויזיה האנלוגית.

הטלוויזיה של הדור הבא תהיה גדולה יותר (אולי בעלת מסך פלסמה שטוח לחלוטין). היא תהיה חדה יותר, ותשמור על רמת המחירים המוכרת לנו כיום. שכן איש אינו מוכן לשלם יותר מכפי שהתרגל בעבר. היא תציע עושר תוכניות, תכנים ובעיקר פרסומות. אבל, ומעל הכל, היא תשמור על פשטות הממשק, ותבטיח כי כל בני המשפחה - מהקשישים ביותר ועד לפעוטות - יוכלו להפעילה בקלות. «אוד גונדר «מתה הטלוויזיה. תחי הטלוויזיה «