מחר (ג') ישודר הפרק האחרון של "צה"ל 1", סדרת הקומ-דרמה המשפחתית של רשת. הסדרה, בהפקת אולפני הבירה JCS), שידרה 41 פרקים, ונחשבת לסדרה הארוכה ביותר ששודרה עד היום בערוץ 2 בז'אנר שלה (רמת-אביב ג' ארוכה יותר, אך נימנית על ז'אנר אופרות הסבון).
במקומה משובצת, החל מהשבוע הבא, "פוקוס", מכונת הרייטינג של רשת, שיורדת ממוצאי שבת, לאחר שהשבת עוברת ב-1 במאי מרשת לטלעד.
פרט לכמות הפרקים הגדולה שלה, ייחוד נוסף רושמת "צה"ל 1" בהמשכיות השידור שלה. הסדרה שודרה משך שלוש עונות כמעט ברציפות, למעט הפוגות קצרות של חגים. זאת בניגוד לסדרות אחרות בערוץ 2, כמו "בת-ים-ניו-יורק", או "הפוך" של קשת, ששידרו עונה אחת, ירדו מהאוויר, וחזרו לשידור חוזר מגובה בעונה שנייה.
הרעיון לסדרה, כפי שגובש באמצע 94', חודשים אחדים אחרי שערוץ 2 עלה לאוויר, היה של אורי שנער, היום מנכ"ל שידורי קשת, ואז בעליו של משרד שנער הפקות. שנער היה זה שגיבש את ה"בייבל" של הסדרה - איפיון הדמויות, בניית עלילת הפרקים, תסריטים ראשונים, בחירת שחקנים והפקת הפיילוט.
כשמונה למנכ"ל קשת באמצע 95', במקום אלכס גלעדי שקודם לדרגת נשיא קשת, סיכם שנער עם בעלי המניות של קשת שלא יביא איתו לקשת פרוייקטים שעבד עליהם בחברת ההפקות שלו, על מנת שלא ייווצרו ניגודי אינטרסים.
הסדרה מופקת אצל JCS, והובאה ברמת הפיילוט לרשת, שהחלו במו"מ. לאחר מספר דיונים, נקנו 5 פרקים ראשונים. במהלך הצילומים הוגדל החוזה ל-13 פרקים לעונה הראשונה, שעלתה לאוויר במאי 97'. במהלך העונה החוזה הוארך לשנתיים נוספות, ואז צולמו ושודרו עוד שתי עונות עד הסיום הנוכחי.
בין הפיילוט לסדרה כפי ששודרה היו, כמתבקש, מספר שינויים. אחד מהם היה בליהוק - שאול מזרחי ("זוהר ארגוב"), שהיה מיועד להיות מפקד התחנה, הוחלף בשמואל וילוז'ני; רמה מסינגר צורפה כדי לשחק את קצינת הניהול של התחנה, דמות שנבנתה משתי דמויות אחרות. "מצאנו שזהו אנסמבל נכון יותר של שחקנים", מסביר המפיק אבי ארמוזה מ-JCS.
אחת הטענות שהושמעו תדירות כלפי הסדרה היתה שהיא לא מוצבה נכון. לא מבחינת הז'אנר שלה (סדרה דרמטית חצי דוקומנטרית על גלי צה"ל, או קומדיית מצבים של הצחקות צפופות?), ולא בשעת השידור.
הסדרה עלתה לאוויר לראשונה במאי 97' ב-19:30 (לפני החדשות), בשעה שאינה נחשבת להצלחה גדולה בערוץ 2, והועברה בנובמבר 97' ל-20:30.
בהגדרה המקורית סדרת סיטקום, כפי שהיא נעשית באולפנים הגדולים בהוליווד, היא סדרה בת 24 דקות, שמצולמת לפני קהל ויש בה פאנצ'ים קומיים כל 10 שניות, לפי חוקיות קבועה.
דרמה קלה, לעומתה, מאופיינת ברמת תכנים ונושאים שמתאימים ל"כל המשפחה", כאשר המרכיבים ההומוריסטיים משולבים בתוך הדמויות, ולא בכתיבה הקומית. הקומיות נובעת מהסיטואציות. מבחינת משך התוכנית מדובר גם כאן בכ-24 דקות, לעומת דרמה מוצקה, שנדרשת ל-50 דקות כדי להתבסס.
- אז מה היתה "צה"ל 1"? סיטקום? דרמה?
ארמוזה: "הייתי קורא לזה לייט-דרמה. דרמה משפחתית בפריים טיים. כשהתחלנו במו"מ עם רשת, התפיסה היתה שהם צריכים דרמה במסגרת המחוייבויות שהזכיין צריך למלא. עם ההתקדמות של ערוץ 2 נוצרה ההכרה שיש מקום לדרמה משפחתית בפריים טיים, שאינה סיטקום במובן הקלאסי, אלא ז'אנר ביניים בשוק הטלוויזיה בארץ".
שנער, האב-הרוחני, גורס שהסדרה לקחה כיוון שלא התכוון אליו מראש. "הם הלכו לכיוון חצי-קומי, ולא החליטו עד הסוף אם הסדרה היא קומית או דרמה. אני בניתי דרמה שעוסקת בדילמות מיוחדות של אתיקה עיתונאית, של התפר בתחנה צבאית בין צה"ל לאזרחות. חשבתי שיש כאן פוטנציאל דרמטי גדול, שלטעמי לא מומש. אבל אני לא יכול להתאהב בתינוק שילדתי. אני חושב שהיתה כאן החמצה".
- בגלל שעת השידור?
שנער: "לא. אפשר לשדר סדרות דרמה בפריים טיים. 'בת-ים-ניו-יורק' עשתה זאת, 'הפוך' העונה השנייה שלה עשתה זאת. הבחירה הקונספוטאלית על אופי וסגנון הסדרה לא היתה נכונה".
"זו היתה סדרה שקלעה לקהל משפחתי", אומר ארמוזה, "בלי לרדת נמוך, בלי להתפשט, תוך שמירה על רמה לא מביכה של משחק ותסריט". * * * העונה הראשונה של "צה"ל 1" צולמה כולה באולפן, תחילה במתחם אולפני JCS בפלורנטין, ומאוחר יותר באולפני הרצליה. זאת לאחר שמשה שלונסקי, אז מפקד גלי צה"ל והיום סמנכ"ל תוכניות ברשת, סירב לבקשת המפיקים לצלם בתוך התחנה הצבאית המקורית.
בעונה השנייה נעשו כ-%60 מהצילומים באולפן, והיתר בצילומי חוץ, דבר שמעלה עלויות. בסדרה עבדו במקביל מספר במאים ומספר תסריטאים, כאשר כל אחד עשה שבוע חזרות ושבוע צילומים, כאשר משנהו ממתין כשהראשון יורד לעריכה והוא מצלם. כל פרק ארך יומיים חזרות, יומיים צילומי אולפן, יום צילומי חוץ, ו-5 ימי עריכה.
סך הכל עבדו על הסדרה שלושה במאים: יואב צפיר, יהלי ברגמן וערן ריקליס. את הפרק האחרון, שישודר מחר (ג'), מביים אהרון קפלן. לצידם, 7 תסריטאים: עמית ליאור, צביקה קרצנר, רשף ורגב לוי, אייל שר, ירון זליג ומודי בראון. התסריטאית הראשית היא רונית וייס-ברקוביץ. מפיק, כאמור, אבי ארמוזה, והמפיק בפועל שוקי פרידמן.
מבחינת ההשקעה הגיעה עלות פרק ב"צה"ל 1" לכ-50 אלף דולר לפרק, לפי חישוב של כ-2,000 דולר לדקה. בענף מדובר בעלות ממוצעת, כאשר ההשקעה של זכייני ערוץ 2 בהפקת סדרות נעה בין 2,500-2,000 דולר לדקה. המחיר האידאלי לפרק בדרמה בענף הוא כ-70 אלף דולר, "אם כולם היו משולמים כמו שצריך", טוענים.
הביקורת לא אהבה את הסדרה. נטען נגדה שלא ברור הכיוון שלה, שרמת התסריטים נמוכה, שהמשחק אינו מספק, שזה לא מעניין, ורחוק ממציאות התחנה הצבאית.
ארמוזה: "חלק מהביקורת התייחס לסדרה כדרמה על גלי צה"ל. כשאנחנו בהגדרה שלנו רצינו לעשות סדרה על תחנה צבאית, לא בהכרח גלי צה"ל. ציפו מאיתנו לרמה דוקומנטרית, בעוד שאנחנו בנינו סיפורים והתרחשויות. עשינו דרך מקצועית בכיוון, והיה שינוי. הנסיון של כתיבה ומשחק התגבשו תוך כדי עבודה. אלה דברים שלוקחים זמן.
"בתחנת טלוויזיה אמריקאית מעלים 500 רעיונות, מתוכם בוחרים להמשיך בתשלום מלא עם 70 תסריטים, מתוכם מפיקים בתשלום מלא 25 פיילוטים. מתוכם מעלים 6-5 פרקים לאוויר, וסדרה אחת יוצאת להיט. אנחנו לומדים תוך כדי תנועה".
על המשך לסדרה עדיין רק מדברים. אולי יהיה המשך לסדרה כמות שהיא, אולי יעשו סדרת-המשך (ספין-אוף) על אחת או שתיים מהדמויות ותולדותיהן כשישתחררו מהצבא, אחרי שהאהדה לדמויות תיבדק בקבוצות מיקוד, כדי לדעת מי מועדף על-ידי הקהל לסדרת-המשך. "יש ל'צה"ל 1' נכסים", אומר ארמוזה, "אנחנו בודקים את הנושא". גם מרשת אישרו כי נעשים מגעים ראשוניים למחשבות על ההמשך.
במהלך שלוש העונות, השתתפו בצה"ל 1 שרון קנטור, ליאור מילר, שמואל וילוז'ני, רמה מסינגר, טל כהנא, דנה אשכנזי, אורי גוטליב, אודי גיל ועמוס שוב.
«
אביבה קרול
«צה"ל 1: יוצאים לחופשת שיחרור
«
הפרק האחרון של צה"ל 1, אחת הסדרות הכי פחות מוגדרות בערוץ השני, ישודר מחר (ג'). למרות 41 פרקים שהופקו ורייטינג גבוה יחסית, בתעשייה מדברים על החמצה. מחר תהיה, ככל הנראה, שירת הברבור של ליאור מילר, שמואל וילוז'ני וחבריהם
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
