והוא בכלל לא אמר

לקצץ הוא לא אוהב, ואת המשפט "צבא קטן וחכם" שדבק בו הוא כלל לא אמר. כזה היה הרמטכ"ל, אהוד ברק, וכזה יהיה גם ראש הממשלה הנבחר

העיתונים מלאים בימים אלה באמירות כאלה ואחרות. החל מדיבורים על קיצוצי מיליארדים ועד לפטפוטים על הגדלת הגירעון. וברק שותק. יש ללכת אחורה כדי לנסות לצפות את הקדימה.

ב-1 באפריל 91' נכנס ברק לתפקיד הרמטכ"ל. "כניסתו של אהוד ברק ללשכת הרמטכ"ל עוררה ציפיות לשינוי דרמטי בצה"ל. לצבא נדרשה קפיצת דרך באמצעי לחימה, שהפכו יותר ויותר יקרים". כך בספר "ברק - חייל מספר 1", שנחשב לסיפורו האישי הרשמי של ברק. "נדרש קיצוץ מכאיב וגורלי בהוצאות, ואהוד נרתם בכל כוחו לתוכנית צמצומים, מחד גיסא, ולהצטיידות מודרנית ולייעול הפעילות, מאידך גיסא. באותם ימים ראשונים הרבו לצטט אמירה שיוחסה לו, על צבא קטן וחכם. ברק מעולם לא אמר את הדברים. הוא רצה צבא גדול, חזק וכמובן חכם. אבל משאביה של ישראל אינם מאפשרים החזקת צבא גדול, ואהוד נאלץ להירתם למשימה הקשה והכואבת".

ב-1 בינואר 95' סיים את תפקידו. צה"ל בתקופתו אופיין במאבק תקציבי מול ראש הממשלה יצחק רבין המנוח, שסירב לתביעות ברק להגדלה מסיבית של התקציב. בגדול, נשמר התקציב על %19 מתקציב המדינה. אבל במבנה חלוקתו התחולל שינוי משמעותי: שיעבוד נתח הולך וגדל מהתקציב לשכר, עד שבשנה האחרונה לכהונתו של ברק הגיעו סעיפי השכר, תנאי השירות והגמלאות לכ-%48 מתקציב הביטחון. ב-96', בתקופתו של אמנון ליפקין שחק, זה התפוצץ, ומאז עמל הצבא קשות לתקן את האנומליה הזאת בתקציבו.

עם זאת הביא ברק לצבא את אחת המהפכות הגדולות שלו: מיד עם כניסתו לתפקיד החל להאיץ תהליך, שהתחיל במחצית השנייה של שנות ה-80, לפיתוח מקומי של אמצעי לחימה מתקדמים, חימוש מונחה מדויק (חמ"מ). ברק הפך אותו מתהליך שולי לתהליך מרכזי בבניין הכוח. הוא דרש ואף קיבל תוספות תקציב להצטיינות והקמת מערכים העושים שימוש באותם כלי נשק, בעיקרם מפיתוח מקומי.

ברק יזם, ליפקין המשיך, ולמופז יש היום תפקיד מכריע בהתאמה הארגונית של הצבא לשימוש באותם מערכים, מה שאכן ייצר צבא קטן וחכם (אגב, מי שבאמת אמר את המשפט הזה היה דן שומרון).

התייחסות תקציבית, יותר נכון אנטי תקציבית, אחת כבר נחשפה ממה שמכונה מקורבי ראש הממשלה הנבחר. ממשלת ברק תביא לשינוי בחוק יסוד הממשלה ותעלה את מספר השרים מ-18 ל-24 או 25. לזה יש להצמיד, אם כבר, את שינוי חוק מספר סגני השרים בכנסת שמוגבל היום לשישה.

להלן המחיר: עלות רשמית למשרד שר, הכולל לשכה, עוזר, דובר, מנהל לשכה ונהג, היא 8 מיליון שקל לשנה. מי מכיר שר עם עוזר אחד, יועץ אחד ודובר אחד? הרי כל אחד מהם מסתובב עם לפחות שישה עוזרים-יועצים-מומחים-מסייעים למיניהם. זה אומר: רכב, מזכירות, טלפונים ועוד. כלומר מינימום 20 מיליון שקל לשנה לכל שר חדש. וזה בתנאי שיש משרדים ולא צריך לשכור נוספים, ועוד כ-15 מיליון לכל סגן שר חדש. מכאן, צא ולמד כמה ברק יקצץ...

אמר או לא אמר קטן וחכם - זה אולי פחות חשוב היום. מה שברור הוא, שהממשלה תהיה שמנה, גדולה, דשנה, ולך תדע אם ככזו היא תוכל להיות חכמה