לא מעט משפטנים, תמהו מה עניין מנכ"לית משרד המשפטים המפוטרת - נילי ארד, לבג"ץ. מדובר, הם טענו, בעניין מובהק לבית דין לעבודה, ומקרים דומים בעבר, של מפוטרים בשירות המדינה, נדונו בבית דין לעבודה. יותר מכך: לא פעם אחת הגיעו מקרים דומים לבג"ץ, וזה "גילגל" אותם לבית דין לעבודה.
למעשה, טוענים משפטנים, אין כל פרמטרים ברורים, לגבי מקרים שמקומם בבית הדין לעבודה, לעומת אלה שמקומם בבג"ץ. בג"ץ הוא המחליט, במה ידון ובמה לא. הפרמטר, כך נראה, הוא רמת התקשורתיות של התיק. אומר עורך דין הבקיא בדיני עבודה: "ההחלטה של בג"ץ, במה לדון, מחזקת את התחושה שיש שווים ויש שווים יותר. אם היה מדובר בפרקליט מהשורה, בג"ץ היה אומר שהדבר בסמכות בית דין לעבודה. אך כשמדובר במנכ"לית המשרד, ובעניין תקשורתי, בג"ץ פתאום רוצה לדון בתיק. מכוח מה הוא בכלל שומע תיק כזה?"
הנשיא לשעבר של בית הדין הארצי לעבודה, מנחם גולדברג, היה בעבר "טעון ומלא" כלפי בג"ץ. גולדברג, בהזדמנויות שונות, ביקר את נטייתו של בג"ץ לדון בעניינים שונים שלכאורה מקומם בבית הדין לעבודה, וזאת על פי רצונו, תוך התערבות בסמכות האוטונומית של בית הדין לעבודה.« הדס מגן « בג"ץ בוחר לדון בעניינים תקשורתיים. ארד למשל « משפטנים סבורים שפיטורי ארד הם עניין לבית הדין לעבודה לשם היה מגלגל בג"ץ את התיק אילו היה מדובר בפיטורי פרקליט מהשורה
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
