ישראל וסוריה הגיעו להסכמות נרחבות בתחום הכלכלי, במהלך המשא ומתן ביניהן בשנת 1996 - כך חושף בראיון ל"גלובס" אורי סביר, ממנהלי המו"מ דאז. במהלך השיחות גובשו הסכמות לבניית תשתיות בין שתי המדינות, כבסיס לפיתוח קשרי הכלכלה בין המדינות. בראשית הדיון הכלכלי הציעה סוריה, כי נירמול הקשרים הכלכליים יכלול מסחר ושיתוף פעולה תיירותי. בעקבות דרישה ישראלית, הושגו הסכמות נרחבות יותר.
סביר, המשתתף בוועידת ישראל לעסקים, חושף עוד, כי סעודיה העבירה מסר, דרך ארה"ב, על נכונות לקשור קשר דיפלומטי עם ישראל, הכולל מרכיב כלכלי, במקביל לקשירת הקשרים הדיפלומטיים בין ישראל לסוריה.
גם הסקטור הפרטי היה מעורב בשיחות: בחסות המימשל האמריקני והבנק העולמי ובברכת אסד ופרס, גובשה קבוצת אנשי עסקים אמריקנים, סעודים, ישראלים וסורים, לבניית התשתית שהוסכם עליה בשיחות בין ישראל לסוריה.
על פי העמדה הרשמית הסורית, המשא ומתן השבוע בארה"ב מתחדש מהמקום בו נקטע ב-1996. לפיכך, על פי עמדה זו, ההסכמות המוצגות בראיון זה תקפות ושרירות.
"גלובס": מה היה סטטוס המשא ומתן בין ישראל לסוריה בתחום הכלכלי ב-1996?
סביר: "ההצעה הסורית לנורמליזציה של היחסים כללה שלושה תחומים, מהם שניים כלכליים: קשרים דיפלומטיים, קשרי מסחר ושיתוף פעולה בתחום התיירות. בהמשך המשא ומתן בוואי פלנטיישן, הצגנו בפני הסורים תוכנית רחבה לשיתוף פעולה גם בתחום הכלכלי, המבוססת על מודל הקשרים בין נאט"ו למזרח אירופה.
התוכנית, Economic Partnership for Peace, כללה פיתוח קשרים גם במיגזרים אחרים, כגון תחבורה, אנרגיה, מים ועוד. התוכנית היתה לפתח את התשתיות הפיזיות, שיהוו את הבסיס לקשרים הכלכליים מתוך אינטרס בין המדינות.
"לחלק מהדרישות הישראליות אסד הסכים. לדוגמא, הוא נענה לדרישה לתת אפשרות מעבר לתחבורה ישראלית דרך סוריה לאירופה. בנושא התשתיות, עמדו הסורים על כך שהפרוייקטים יענו על האינטרסים הלאומיים הסוריים. חשוב לציין, כי לא הושג הסכם או הסכמות כתובות. היו הסכמות עקרוניות על נושאים שבהם יהיה קשר כלכלי, והיו הבנות בעל-פה על חלק מהתכנים הפרטניים יותר. בנוסף, היתה הסכמה שעל יתר הפרטים ינוהל משא ומתן בוועדת הנורמליזציה שהיתה אמורה לקום בהמשך. חשוב לציין כי לסורים היה קל יותר להגיע להבנות בנושאים תשתיתיים, כמו מים ותחבורה, מאשר בנושאים ערכיים, כמו חינוך ותרבות.
"במקביל להסכמות שהושגו עם סוריה, הושגו הסכמות עם סעודיה. סעודיה העבירה באמצעות ארה"ב התחייבות לכונן יחסים דיפלומטיים עם ישראל, הכוללים רכיב כלכלי. דרג היחסים הדיפלומטיים לא הוגדר בהתחייבות הסעודית".
- אילו גורמים נוספים, מלבד ארה"ב, סוריה, סעודיה וישראל, היו מעורבים בהסכמות?
"גם הסקטור הפרטי היה מעורב בעניין. תחת חסות ארה"ב, ובברכת פרס ואסד, התגבשה קבוצת אנשי עסקים אמריקנית-סעודית-סורית-ישראלית, שהיתה אמורה לבנות את התשתיות עליהן הוסכם בין ישראל לסוריה. גם ראש הבנק העולמי תמך בפרוייקט. בראש הקבוצה האמריקנית עמד לסטר פולק, מבנק ההשקעות לאזאר פרר. גם אמריקן אקספרס היתה מעורבת בקבוצה, בנושא התיירות. אחד הרעיונות שהועלה הוא שימוש במחיקת חובות החוץ של סוריה לקידום הפרוייקטים, אולם איני זוכר כרגע את הפרטים. גם כאן היתה ההתארגנות ראשונית, ועל דעת מנהיגי האיזור.
"הקבוצה נפגשה מספר פעמים, ובראשית פברואר 1996 נפגשה גם עם וורן כריסטופר ועם הנסיך בנדר (מסעודיה - ח.א.), שהסכימו לפרוייקט ותמכו בו. בינואר 1996 שלחה ארה"ב את טוני וורשטנידיג, סגנית מחלקת המדינה לענייני כלכלה, לסבב פגישות בנושא בסוריה. היא נפגשה עם אסד ועם כל השרים הכלכליים הסוריים, ובעיקר עם שר האוצר הסורי. האמריקנים הופתעו מהנכונות הסורית לקדם את הנושא".
- מהו משקל המישור הכלכלי במערכת קבלת ההחלטות של אסד?
"במשא ומתן ב-1996, החליטו הסורים לפתח אסטרטגיה לשכנוע הקונגרס לתמוך בסיוע כלכלי לסוריה, על פי הדגם של מצרים. הם רצו להוכיח לקונגרס שיש התקדמות בתהליך השלום. במסגרת זו סוכם בין אסד לפרס כי נופיע, מועלם (השגריר הסורי בארה"ב - ח.א.) ואני, במשותף בפני הקונגרס האמריקני.
"אני מעריך כי המרכיב הכלכלי של השלום חשוב לסורים, אבל תוך שמירה על האידיאולוגיה הכלכלית השלטת, ותוך התניה שלא יאיים על השלטון. סוריה מבינה שהיא חייבת לשפר את מצבה מסיבות של יציבות פנימית. סוריה לא יכולה להרשות לעצמה להישאר מאחור, כאשר האיזור מתקדם לעבר שלום אזורי, וכלכלת האיזור מתפתחת".
- מה, לדעתך, צריכים להיות המרכיבים הכלכליים של הסכם שלום בין ישראל לסוריה?
"ההנחה המוקדמת היא שלא יהיה שלום חם. הפילהרמונית הישראלית לא תופיע בדמשק. נוכל לכונן קשרים כלכליים מתוך אינטרסים. אני חושב שכמו שבנושא הביטחון בהסכם אנחנו מגדירים בפרטי פרטים את ההסדרים, כולל מיקום תחנות התרעה, שטחים מפורזים וכו', אנחנו צריכים להגדיר בהסכם את הקשרים הכלכליים ואת התשתיות שייבנו בין המדינות. תשתיות אלו יהוו את הבסיס לקשרים הכלכליים, שיכללו גם את הסקטור הפרטי וגם את הסקטור הממשלתי (שמשקלו רב מאוד במשק הסורי - ח.א.).
"הגדרה זו צריכה לכלול פרוייקטים ספציפיים, כולל תחבורה, תיירות וכדומה. לדעתי, רק שלום המכיל רכיבים של שיתוף פעולה מוגדר מראש בהסכם שלום, כמו רכיבי הביטחון, עשוי להניב שיתוף פעולה. זה הרבה יותר חשוב ממרכיבי נורמליזציה חברתיים של שלום חם. זו היתה התפיסה של פרס כראש ממשלה ושלי כראש משלחת.
* חגי אטקס « חגי אטקס « השלום התחיל כבר ב-96' « מלאכת השלום בין ישראל לסוריה בתחום הכלכלי מתחילה מנקודת זינוק גבוהה. אורי סביר, ממנהלי המו"מ ב-96', מגלה ל"גלובס": אסד הסכים כבר אז למעבר תחבורה ישראלית דרך סוריה לאירופה; גובשו הסכמות לבניית תשתיות בין המדינות; קבוצת אנשי עסקים אמריקנים, סעודים, ישראלים וסורים כבר הספיקה לקום בחסות הבנק העולמי; אפילו סעודיה העבירה מסר על נכונות ליחסים עם ישראל * כך נבנה השלום הכלכלי
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
