חכם, חד, רענן. לא חתרני

"אמריקן ביוטי". בימוי: סם מנדס; תסריט: אלן בול; משתתפים: אנט בנינג, קווין ספייסי, כריס קופר, תוהר ריץ', ווס בנטלי, פטר גאלאגר. ארה"ב 1999. הסרט עוסק בריקנות שבחיי הבורגנות ובשיברו של החלום האמריקני. בנינג וספייסי הם זוג נשוי, שחי בבית צמוד קרקע בפרברים וחייהם - בניגוד למה שהם מנסים להציג כלפי חוץ - בזבל.

יהודה סתיו ("ידיעות אחרונות") מעניק חמישה כוכבים, ומנמק כך: "זוהי היצירה הקולנועית המבריקה של השנה. סאטירה חכמה, שנונה ומענגת באופן הבאתה אל המסך". ספייסי עושה ב"תעלומה הבלשית" הזאת "את תפקידו הטוב ביותר", מערכות היחסים בין הדמויות "טעונות, משעשעות באיפיון הקריקטורי שלהן, מהפנטות בטונים האפלים שלהן. הדיאלוגים חדים כתער", הבימוי "רענן ומקורי", ו"הכל זורם בשלל דימויים, חזיונות, צבעים וצלילים". לא להחמיץ ממליץ סתיו, את הסרט ה"נפלא" הזה.

עירית שמגר ("מעריב"), מעניקה ארבעה כוכבים, ומסכימה שזהו "סרט יפה מאוד, מהנה ביותר, מבוים בדיוק ובכישרון, כתוב מצוין ומשוחק נפלא". אלא שהציפייה מהסרט, שנוגע בהומוסקסואליות, מיליטריזם, משיכה לקטינות ועוד, להיות "נועז, חתרני ושוחט פרות קדושות", אינה מתממשת. במקום זאת הוא "מוקיע את השמרנות ומחבקה בעת ובעונה אחת. כלומר, סרט של אמצע הדרך".

מנדס, במאי תיאטרון בריטי, שזו עבודתו הראשונה בקולנוע, "משתמש במדיום החדש לגביו בדרך מקצועית, חלקה ומפתה. הדרכת השחקנים שלו מושלמת" וכך, ספייסי וקופר "מעולים", אבל "השיא שייך לבנינג המצליחה ליצור פארודיה נועזת של עצמה".

יאיר רוה ("העיר") כותב ש"החיצוניות שטופת השמש שלו אולי מסתירה עולם אפל, אבל הסרט מגיע אליו מפויס וידידותי, אין בו שום דבר אנרכיסטי, והאווירה החיובית ששורה מסביב למסר החברתי הקשה רק מחלישה אותו". אמנם יש בו "יסודות של סרט גדול באמת", אלא ש"משהו דולל בו והותאם לקהל רחב", וגם "בהברקותיו הוא נשאר בשבילים המסומנים ומקפיד להישאר תמיד ידידותי למשתמש וקל להפעלה".

"השימוש המוגבר בהומור עוזר לו להישאר לא צפוי ומסייע לחלק מהאמירות להיספג בקלות במחזור הדם, ומצד שני הסרט הופך לא פעם לסיטקום אמיתי, עם בדיחות וסיטואציות קלות וצפויות מדי".

הבמאי, "הדבר הכי טוב" בסרט הזה, הוא שהופך אותו "לסרט בעל תוקף אמנותי. השימוש במטאפורות שמבקעות את העלילה, העברת הדגש העלילתי בכל מערכה לדמות אחרת, הדיון המרגש למדי בתפקיד האמנות ככלי של יופי ואלימות, ודרבון השחקנים לביצועי משחק מרשימים, הופכים את 'אמריקן ביוטי' לסרט בעל נוכחות דרמטית וויזואלית שקשה להתעלם ממנה".

בקיצור: לכו לראות.

« נילי ברקן « חכם, חד, רענן. לא חתרני «