החזון של שניידר

למה פנטקום שווה כל כך הרבה לסיסקו? זו השאלה שרבים שואלים את עצמם היום. אבל לא זה מה שחשוב - מה שחשוב הוא שבני שניידר, מנכ"ל החברה, ידע את התשובה עוד מתחילת הדרך. אתמול, לאחר פרסום עיסקת 118 מיליון הדולר, הוא גם הסכים לחשוף את עצמו לתקשורת

מי שלא מצוי בנבכי התקשורת, יקשה עליו להבין לשם מה נחוץ המוצר של חברת פנטקום הישראלית - שסיסקו הודיעה אתמול (ג') על רכישתה בעסקת מניות, תמורת 118 מיליון דולר - שפיתחה קופסה בשם -RS ‏8000 המעבירה תקשורת נתונים על סיבים אופטיים. הרי בעידן האינטרנט, כולנו מעבירים נתונים אלינו, ולעתים גם בדואר האלקטרוני, מאיתנו, וחלק גדול מתנועה זו עובר על סיבים אופטיים, חלקם בתוך הארץ וחלקם בכבלים תת-ימיים החוצים אוקיאנוסים. אז מה הסיפור של פנטקום, ומדוע היא שווה לסיסקו 118 מיליון דולר?

תשתית התקשורת של היום הוקמה כדי להעביר קול. נקודה. לפני עשר שנים, אף אחד כמעט לא חשב על תקשורת נתונים, ואינטרנט היה מושג של אוניברסיטאות. אולם בשנים האחרונות התרחשו שתי התפתחויות חשובות. אחת מהן, בטכנולוגיות האופטיות. היום יודעים להעביר כמויות מידע הרבה יותר גדולות, ובקצבים הרבה יותר גדולים, וקו הסיום של הפיתוח בתחום זה לא נראה באופק. למעשה, טוען מנכ"ל פנתקום, בני שניידר, הנחשף לראשונה בתקשורת לרגל עסקת הרכישה, שהאפשרויות הן אינסופיות.

את המהפיכה של השנים האחרונות החלה חברת סיינה, שהיתה חברה בת של ניו ברידג', שהכריזו על המוצרים האופטיים הראשונים בטכנולוגיית WDM. מה שזה עשה לסיבים האופטיים, נכון להיום, הוא הגברת יכולת ההעברה עד פי מאה. מדובר למעשה על ריבוב הסיב האופטי, שמשמעותו הפרדה לצבעים שונים של האור, לטווחים כמה שיותר רחוקים וכמה שיותר מהר.

פנטקום פיתחה מוצר המשפר את איכות העברת הנתונים על סיבים אופטיים, ותומך בפרוטוקול SRP שהוכרז על ידי סיסקו. החברה הוקמה בסוף 1998 על ידי גיורא ירון, בני שניידר ויובל שחר. ביוני 1999 בצעה גיוס ראשון, בו השתתפו סיסקו, המחזיקה בכ-%11 מהחברה, קרן סקויה וקרן מייקרודנט. את החברה מנהל שניידר, וירון משמש כיו"ר הדירקטוריון. שחר מוביל סטרט-אפ נוסף של הקבוצה, בשם P-CUBE.

פרוטוקול SRP של סיסקו בא לתת מענה לבעיות שנותרו בהעברת נתונים על תשתית התמסורת של הדור הישן (SDH באירופה וסונט באמריקה), שנועדה במקור להעברת אותות של קול. המוצר של פנטקום - -RS ‏8000 - היא מוצר משלים לפרוטוקול זה, וכן לפרוטוקול נוסף של סיסקו בשם POS, הנועד להעביר נתונים על תשתית תמסורת סונט.

על פי תנאי ההסכם, יוחלפו מניות רגילות של סיסקו בערך של כ-118 מיליון דולר בקירוב, בכל המניות העומדות לפרעון והאופציות של פנטקום. סיסקו צופה, בעקבות הרכישה, מחיקה חד פעמית של עד 0.01 דולר למניה בגין הוצאות רכישת מחקר ופיתוח בתהליך. הרכישה אושרה על ידי מועצת המנהלים של כל אחת מן החברות, ומצפים לסגירתה ברבעון הרביעי של שנת הכספים 2000 של סיסקו. עיסקה זו כפופה לתנאי סגירה שונים.

סיסקו מסרה, כי היא רוכשת את פנטקום במטרה להרחיב את מגוון מוצריה בכדי לסייע לספקי שירותים לבנות רשתות מבוססות IP מקצה לקצה, שתהיינה יעילות יותר מבחינת אפשרויות הניהול, הגמישות ויחס העלות תועלת שלהן. עם הגידול בדרישות רוחב הפס והשימוש ב-IP בשווקים מטרופוליניים, ספקי השירותים דורשים ציוד מיטבי להולכה וניהול תעבורת IP על גבי תשתיות אופטיות.

פנטקום תצטרף לקבוצת Public Cariar IP Services, הפועלת כחלק מחטיבת Service Providers הקיימת בסיסקו. הצוות של פנטקום יעתיק את מקום מושבו למשרדי מרכז הפיתוח של סיסקו, שנמצא קרוב מאד למשרדיה הנוכחיים של פנטקום בהרצליה. עובדי החברה מחזיקים באופציות בערך של למעלה מ-%40 ממניות פנטקום, ובמסגרת העיסקה ניתנת להם האפשרות לממש חלק מהן ולהנות מהן מיידית, וכן להמיר את השאר באופציות למניות סיסקו.

שניידר, בן 42, בילה את 10 השנים שלפני הקמת החברה בארצות הברית. בצבא שימש קצין קשר בצנחנים, למד בטכניון הנדסת מחשבים, עבד בתדיראן תקשורת ואחרי כן בסטרט-אפ בשם סימולוג, שפיתח מאיץ לסימולציות לוגיות. את 4 השנים הראשונות בארה"ב עשה כעובד של סימולוג, ואחרי כן שימש יועץ לחברות תקשורת גדולות כמו Com‏3, סיסקו, סאן מיקרוסיסטמס, היטאצ'י ועוד.

הרושם המתעורר הוא כי החברה הוקמה למכתחילה עם אסטרטגיה של "סיסקו קני אותי". למשמע שאלה זו, שניידר, נעלב במקצת, מודה שהיתה לסיסקו השפעה לכל אורך הדרך, אבל זו לא היתה האסטרטגיה. "הם עזרו לנו בשיווק ובמכירות ונתנו הערות על המוצר", הסביר. לדבריו, שנאמרו בגאווה לא מוסתרת, פיתוח המוצר ארך כחצי שנה, עד לדצמבר 1999, שלב הבטא ארך 3 חודשים, וברבעון זה החלו המכירות.

עד כה נמכר המוצר ביותר מ-2 מיליון דולר. "מדובר במוצר מסובך, עם 7 סוגים שונים של בורדים (כרטיסים גדולים), ובזכות האנשים הנהדרים בחברה הצלחנו להעמיד אותו בזמן כה קצר. אתה יודע, לא פירסמנו מעולם מודעת דרושים. האנשים באו בשיטת חבר מביא חבר, וכך זה נראה. מדובר באנשים מעולים שיחסי העבודה ביניהם מעולים, וזה הנכס העיקרי שסיסקו רכשה".

"גלובס": מה הלאה, לאחר שתיבלעו בתוך סיסקו?

שניידר: "אנו הולכים לספק פתרונות של תקשורת נתונים לשוק העירוני הגדול".

אתה מדבר על הגישה ללקוח, על תחום ה'לאסט-מייל' (המייל האחרון)?

"החזון שלנו הוא להגיע עד הבית או המשרד בעיר, בלי לעבור במערכת התקשורת הישנה, בעולם ה-TDM".

יש מתחרים?

"אין אף אחד שעושה בדיוק אותו דבר. אנו חשבנו על משהו חדש לגמרי. אבל יש הרבה חברות המנסות לפתור אותה בעיה שאנו מנסים לפתור, של העברת נתונים יעילה על התשתית הקיימת".

והתבייתתם על הפרוטוקולים של סיסקו, מה שבטוח בטוח.

"זו ראיה צרה של הדברים. הסתכלנו על השוק, חיפשנו פתרונות, ומצאנו את הפרוטוקול של סיסקו. במקום לפתח פרוטוקול כזה או מתחרה לו, במקום להמציא בעצמנו את הגלגל, החלטנו לפתח מוצרים המשלימים פרוטוקול זה. אך אנו לא מגבילים עצמנו רק לסיסקו, והולכים גם לכיוונים אחרים".« אפי לנדאו « החזון של שניידר « למה פנטקום שווה כל כך הרבה לסיסקו? זו השאלה שרבים שואלים את עצמם היום. אבל לא זה מה שחשוב - מה שחשוב הוא שבני שניידר, מנכ"ל החברה, ידע את התשובה עוד מתחילת הדרך. אתמול, לאחר פרסום עיסקת 118 מיליון הדולר, הוא גם הסכים לחשוף את עצמו לתקשורת