טוני סוגר קדנציה ראשונה

הצגתה הצפויה השבוע של טיוטת תקציב השנה הבאה של ממשלת בריטניה מציינת את הרגע בו טוני בלייר, ראש הממשלה, יבקש לממש את השאיפה הפוליטית המרכזית שלו - שירותים ציבוריים באיכות גבוהה, נגישים לכל, לצד משק יציב וניהול הדוק של כספי הציבור.

הצגתה הצפויה השבוע של טיוטת תקציב השנה הבאה של ממשלת בריטניה מציינת את הרגע בו טוני בלייר, ראש הממשלה, יבקש לממש את השאיפה הפוליטית המרכזית שלו - לה שותפים פוליטיקאים רבים מהמרכז-ימין של הזירה הפוליטית - שירותים ציבוריים באיכות גבוהה, נגישים לכל, לצד משק יציב וניהול הדוק של כספי הציבור.

האמצעי למימוש שאיפה זו של הממשלה הוא כסף, הרבה כסף.

אלא שהקצאת מקורות קלה יותר לעומת השגת מטרות רחבות יותר. התקציב המתוכנן פוער פער "בריא" בין שתי המפלגות הגדולות בבריטניה - הלייבור והשמרנים שבאופוזיציה.

השמרנים צפויים לצאת בביקורת נגד "הנדיבות" הממשלתית, שתוגדר על ידם "חסרת אחריות", וצפוי שיציעו קיצוץ במסים.

הטורי'ז (כינוייה של המפלגה השמרנית בבריטניה - המערכת) יתקשו להגדיר מאלו תחומים על הממשלה לסגת. הדבר פרובלמטי במיוחד לאור העובדה שהממשלה דואגת לכך שהיתרונות של הגדלת ההוצאה הציבורית יתפסו את הכותרות.

הקווים הכלליים בתכנית התקציב הבא פורסמו כבר בתקציב מארס; מאז דלפו הרבה פרטים מהתכנית לציבור.

על פי המידע שפורסם, בכוונת הממשלה להגדיל את תקציבי החינוך והבריאות.

תקציב הבריאות יגדל ב-5.6% במונחים ריאליים שנתיים, בין שנות התקציב 2001/02 ו-2003/04, לצד גידול של ממש בהוצאה הממשלתית על תשתית ציבורית.

השקעות הממשלה במסגרת התקציב יגדלו מ-0.4% ל-1.8% מההכנסה הלאומית.

חלק גדול מהפרויקטים הגדולים בתחום התחבורה, למשל, יזכו לאור ירוק.

עם זאת, מה שמסתתר מאחורי הכותרות הן שתי שאלות חשובות: האם הנתונים אכן מסתכמים? והאם הגידול בהוצאה הציבורית יביא להגברת התעסוקה במשק?

ישנן שלוש סיבות להאמין שאפשר יהיה ליישם את הגדלת ההוצאה הציבורית. הראשונה, היקף הגדלת ההוצאות בתחומי הבריאות, החינוך, וההשקעות בהון לא יבוא לידי ביטוי גם בשאר סעיפי התקציב.

במיוחד, הממשלה תגדיל את מרבית קצבאות הביטוח הלאומי בשיעור זהה לקצב עליית האינפלציה בלבד, ובעוד משקל סעיף זה בתקציב יורד כחלק מההוצאה הכוללת, מתפנה יותר כסף למימוש תחומים בעלי עדיפות.

שנית, העלאת המסים שבוצעה בשנתיים הראשונות לעליית הלייבור לשלטון סייעה לצמצם את מימדי החוב הציבורי. צמצום היקף תשלומי הריבית על החוב הלאומי יכול באופן לגיטימי למחזר עצמו להגדלת ההוצאה הציבורית, לטובת סעיפים אחרים בתקציב.

"המטמון" הבלתי צפוי בסך 22 מיליארד ליש"ט (33 מיליארד דולר) - הכנסות הממשלה מהמכרז האחרון על זיכיונות הפעלה לשירותי תקשורת סלולרית מהדור השלישי, מעניק גם סכום נוסף של 1 מיליארד ליש"ט, הנובע מצמצום תשלומי הריבית על אג"ח של הממשלה.

שלישית, ההוצאה הציבורית בבריטניה עדיין נמוכה במונחים אירופיים. שלוש השנים האחרונות של ממשלת השמרנים בבריטניה, (בראשות ג'ון מייג'ור. קדמה לעליית הלייבור בראשות בלייר לשלטון ב-1997 - המערכת), אופיינו בריסון תקציבי בולט בהוצאות הממשלה.

היחס בין ההוצאה הציבורית להכנסה הלאומית עמד על 38.3% בשנת התקציב 1999/00, הנמוך ביותר מאז 1964, ונתון הנמוך אף יותר מזה שנרשם בשנות ה-80 וה-90.

בתום תקופת ההוצאה הציבורית התלת-שנתית שתבוא אל סיומה ב-2004, אפילו אם תגדל ההוצאה הציבורית ב-3.3% במונחים ריאליים, משקל ההוצאה בתמ"ג יעלה רק ל-40.5%.

אף על פי כן, ישנה נקודה המחייבת זהירות מירבית.

טיעונים אלה עובדים כל זמן שהתחזית הכלכלית של הממשלה נכונה והצמיחה במשק יציבה, ונעה בקצב שנתי ממוצע של 2.25%.

במקרה של שפל כלכלי ממושך, האריתמטיקה תיראה שונה לחלוטין. ההוצאה על ביטוח לאומי תעלה באופן חד לצד רמת האבטלה במשק, ירידה בהכנסות ממיסים תביא להגדלת היקף החוב הציבורי, ולפיכך, תשלומי הריבית על אג"ח ממשלתי, ומשקל ההוצאה בהכנסה הלאומית יעלו חיש מהר.

המהירות וההיקף של מיפנה כזה יכולים להיות דרמטיים. ב-1988-89 ניהלה ממשלתה השלישית של מרגרט ת'אצ'ר עודף תקציבי של 1.4% תמ"ג. עד 1992-93 הפך העודף לגירעון של 7.8% תמ"ג.

הסכנה הגדולה היחידה במגרש הממשלה היא בלבול המחזור הכלכלי עם המגמה. הדבר קרה בסוף שנות ה-80; סכנה כזו שוב ניצבת בפתח.

אפילו אם המשק ימשיך לצמוח, אין כל בטחון להצלחת האסטרטגיה של הממשלה.

אין כל בטחונות שהגדלת המשאבים לבריאות וחינוך תניב שירותים התואמים את הציפיות הגדלות של ציבור הבוחרים.

כמו כן, אם חלק גדול מעודפי הכסף בתקציב יופנה לשיפור שכר המורים והאחיות - מה שככל הנראה נחוץ על מנת לשפר את הסטנדרטים במדינה - אפשר יהיה להבחין בקומץ סימנים מיידיים של שיפור.

השנים הקרובות יסמנו ככל הנראה את ההזדמנות האחרונה של הממשלה לשכנע את הציבור, שכמות גדולה של כסף מכספי משלם המסים הבריטי יכולה להביא לשיפור מכריע באיכות שירותי הבריאות והחינוך הציבוריים. אם תיכשל אסטרטגיה זו, תישחק תמיכת הציבור בממשלה.

משלם המסים הבריטי יסרב לחתום על צ'ק פתוח, והפוליטיקאים ייאלצו להתאמץ הרבה יותר כדי למצוא אלטרנטיבות במימון פרטי.

הנתונים הצפויים להתפרסם מחרתיים (ג') יהיו כמעט ללא ספק מרשימים. מיליארדי ליש"ט בתקציב יוקצו לבתי ספר, בתי חולים וכבישים, ללא כל פגיעה ממשית בקופה הציבורית.

אלא שרק קומץ אזרחים אכן יתרשם רק מהנתונים הגבוהים שיוצגו לו. לבסוף, תרגיל זה ישמש אבן בוחן חשוב לסוגיה אם הממשלה לבדה מסוגלת או אינה מסוגלת לספק שירותי חינוך ובריאות מהטובים ביותר.

צרו איתנו קשר *5988