השינויים מרחיקי הלכת שחלו בתנאים למתן צו זמני בשנים האחרונות, ובמיוחד התנאים להטלת עיקול זמני שנשתנו עד מאוד, לא הופנמו די הצורך. בזאת ניתן להיווכח מההתייחסות לבקשות למתן צווים כאלה בימי הפגרה האלה, כאשר אין השופטים הקבועים נדרשים לדון בבקשות אלו ושכמותן, ככל שיש בהן דחיפות כדי ליתן את הצידוק (הקלוש) הנדרש לדיון בפגרה.
מתן צווים זמניים הוא בכל מקרה מאוד אינדיבידואלי ומשתנה משופט לשופט. מבין ההחלטות הרבות מצאנו עניין בפסק דין על-ידי שופטת בית המשפט למשפחה בתל-אביב, ורדה פלאוט, אשר ניתן ביום 1.7.99 בתמ"ש 22871/97 המערער אליהו ברנר (עו"ד אורי צפת) כנגד המשיבים איתן ברנר ואחרים (עו"ד אשכנזי, בן דוד, בירן).
המדובר בערעור על החלטת רשם (הרשמת מ. קראוס), אשר דחתה את בקשת המערער ליתן צו לעיקול זמני על הדירה נשוא הדיון, בתביעה שהגיש המערער נגד אחותו ושני בני דודיו (המשיבים). שלושת המשיבים הינם יורשים עפ"י צוואה שהניח אחריו המנוח, דוד ברנר ז"ל, שהיה דודם של התובע והנתבעים. המנוח היה בעת פטירתו אלמן חשוך ילדים. המערער, שאף הוא היה אחיינו של המנוח, איננו נכלל כנהנה עפ"י הצוואה.
ימים אחדים לאחר פטירתו של המנוח נערך מסמך הנחזה להיות חתום ע"י שלושת המשיבים, ולפיו הם מקבלים על עצמם לראות את הצוואה כאילו ניתן מעמד של נהנה גם למערער. לאחר שלא נענו דרישות המערער לשתפו בחלוקת העזבון, הגיש המערער תביעה לחייב את המשיבים לשלם לו רבע מכלל העזבון, לרבות מכלל הכספים ומהדירה שתימכר, וליתן לו דין וחשבון על כלל נכסי העזבון. במסגרת תביעה זו הגיש המערער בקשה למתן צו עיקול על הדירה הכלולה בעזבונו של המנוח.
בקשה זו נדחתה, ע"י הרשמת, מן הטעם שלא הונחה תשתית עובדתית ראויה המעידה על כך שאי מתן הצו עלול להכביד על ביצוע פסה"ד. לא היתה התייחסות בהחלטת הרשמת, לתנאים האחרים הנדרשים בתקנה 360, על מנת שינתן צו עיקול.
לאחר דחיית בקשת העיקול ע"י הרשמת, נרשמה הדירה ע"ש המערערים בלשכת רישום המקרקעין, בהתאם לצו קיום הצוואה. הוגשה תביעה לפירוק שיתוף בבית משפט השלום, וביום 19/4/98 נתן בית המשפט המחוזי (בערעור על החלטת בית משפט שלום) תוקף של החלטה להסכמת המשיבים לפיה יפורק השיתוף בדירה והיא תימכר לכל המרבה במחיר.
לטענת המערער יש לקבל את הערעור מן הטעם שבקשתו למתן צו עיקול עומדת בכל אחד מהתנאים הקבועים בתקנה 360 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984. המשיבים טוענים, לעומת זאת, כי בקשת המערער אינה עומדת באף אחד מהתנאים. להלן פירוט טענות הצדדים בשאלת קיומו או העדרו של כ"א מהתנאים הנדרשים עפ"י תקנה 360 הנ"ל.
"תובענה לסכום כסף": לטענת המערער, תביעתו לחייב את המשיבים לשלם לו רבע מכלל העזבון לרבות מכלל הכספים ומהדירה שתימכר, הינה תובענה לסכום כסף שכן היא עוסקת בתשלום כספי לו הוא עותר.
גם תביעתו של המערער למתן חשבונות הינה, לטענתו, תביעה כספית, שכן היא מתייחסת למעשה לכספים ששיעורם אינו ידוע.
לטענת המשיבים, תביעת המערער איננה תביעה כספית אלא רכושית, שכן הסעד הנדרש הוא רבע מעזבון המנוח, דהיינו סכום בלתי קצוב.
התביעה למתן חשבונות אף היא אינה תביעה כספית, לטענת המשיבים, ולפיכך גם היא אינה מזכה בעיקול.
"הנתמכת במסמך": המערער צרף לתביעתו מסמך החתום ע"י שלושת המשיבים, ממנו עולה, לטענתו, כי הוא זכאי לרבע מעזבון המנוח. מסמך זה מהווה, למעשה, את בסיס תביעתו כנגד המשיבים.
לטענת המשיבים, מסמך זה אינו מחייב אותם ואיננו מקנה למערער עילת תביעה. המשיבים תומכים טענתם זו בטענות משפטיות כגון, טענה בדבר היות המסמך חוזה לטובת צד ג' אשר אינו מקנה למוטב בו כל זכות, או טענה לפיה המסמך הינו התחייבות ליתן מתנה אשר ניתן לחזור ממנה.
"אי מתן הצו עלול להכביד על ביצוע פסה"ד": לטענת המשיבים, המערער לא הראה מדוע אי מתן צו העיקול עשוי להכביד על ביצוע פסה"ד.
מאידך, טוען המערער כי העובדה שהמשיבים מנהלים הליך לפירוק השיתוף בדירה (כמפורט בתצהיר המצורף לכתב התביעה), מעלה חשש כי יסוכלו זכויותיו במקרה שתצלח תביעתו.
מוסיף המערער וטוען, כי משהחליט ביהמ"ש המחוזי ליתן תוקף להסכמת הצדדים לפיה יפורק השיתוף בדירה, אף גובר החשש לסיכול זכויותיו. שכן, האפשרות שהדירה תימכר ותמורתה תחולק הינה עתה אפשרות מעשית הקרובה לביצוע.
תביעת המערער לחייב את הנתבעים לשלם לו רבע מהתמורה שתתקבל עם מכירת הדירה הינה תביעה כספית, ולחילופין, תביעה לדבר שבעין כנדרש בתקנה 360 א' לתסד"א.
נפסק כי נכונה טענת המערער כי החלטה לפיה נדרש המערער לשלם אגרה לפי פריט 1 לתוספת הראשונה לתקנות ביהמ"ש לענייני משפחה (אגרות) תשנ"ו-1995, כאשר פריט 1 האמור מדבר על "תביעה לסכום כסף קצוב"; תומכת אף היא בטענותיו, שכן לא ניתן מצד אחד לקבוע שאין "תביעה כספית" ולחייב מצד שני באגרה בגין תביעה כזו.
עוד נדרש בתקנה 360 א' כי בקשת העיקול תהא "נתמכת במסמך או בראיות מהימנות המקימות זכות לכאורה...".
המערער צרף לכתב התביעה מסמך הנחזה להיות חתום ע"י המשיבים, ויש בו כדי למלא אחר התנאי הנ"ל.
קיומו של מסמך זה אינו מוכחש ע"י המשיבים והמחלוקת נסבה, למעשה, סביב שאלת הזכויות שמסמך זה מקנה למערער, דהיינו שאלת תוקפו המשפטי. המשיבים מעלים טענות משפטיות מהן עולה, לגירסתם, כי למסמך זה אין כל נפקות מעשית ו/או משפטית והוא אינו מקנה למערער כל זכות בעזבון המנוח.
טענות משפטיות אלו (שוודאי יידונו במהלך המשפט), אינן מבססות טענה בדבר העדר מסמך כנדרש בתקנה 360א', שכן: "בשלב זה אין עורכין בדיקה יסודית של יסודות התביעה, אלא ראיה לכאורה דיה". (ע"א 275/74 אברהם קלש ואח' נ' ר' ווקסלמן ושות' חברה קבלנית לבניין בע"מ ואח', פד"י כח (2) 724).
יחד עם זאת, לאחר חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, נפסק כי היום, יותר מבעבר, נדרשת מביהמ"ש זהירות יתרה בבואו לבחון את הראיות שבפניו.
"...עם חקיקת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, שהכיר בזכות הקניין כזכות חוקתית, שומה על ביהמ"ש לייחס משקל רב מבעבר לאיכות הראיות שיש בהן כדי לתמוך בבקשת העיקול ולכמותן". (בר"ע 5242/95 סיגנל שרותי אלקטרוניקה (1975) בע"מ נגד דן באר בע"מ תקדין עליון 95(3) 786).
המדובר, איפוא, במסמך בכתב הנחזה להיות חתום ע"י המשיבים, ואין ספק כי הוא לכשעצמו מהווה את הראיה הנדרשת. מעבר לכך נדונה סוגיית הראיות בקפידה הראויה לשלב זה, וזאת במסגרת ההחלטה בעניין בקשת המשיבים למחיקת התובענה על הסף מחמת העדר עילה. בהחלטה הנ"ל נדחתה הטענה כי יש למחוק את התובענה מחמת חוסר עילה. בנסיבות אלה, יש במסמך שצורף כדי למלא אחר התנאי הנדרש.
עוד נדרש המערער להראות כי אי מתן צו העיקול עשוי להכביד על ביצוע פסק הדין.
הרשמת דחתה את בקשת העיקול לאחר שלדעתה לא התקיים תנאי זה, והיא קבעה לעניין זה כדלקמן:
1. "עפ"י תקנה 360(א) לתסד"א, כפי שתוקנה...יינתן צו עיקול זמני אם בית המשפט ראה, כי אי מתן הצו עלול להכביד על ביצוע פסק הדין.
2. המבקש לא הניח בתצהיר כל תשתית עובדתית ראויה ממנה ניתן ללמוד שזה המצב השורר. אם הדירה תישאר בבעלות המשיבים או מי מהם, יוכל המבקש להיפרע מהדירה ו/או מנכסים אחרים שייתכן ויש למשיבים, בכל מקרה לא נטען שאין למי מהמשיבים כל רכוש שממנו ניתן להיפרע.
3. מאז חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, מצווים בתי המשפט להקפיד הקפדת יתר בטרם יפגעו בקניינו של אדם...".
אך השופטת ורדה פלאוט לא סברה כי קיימת חובה על מבקש העיקול להוכיח כי למשיב-הנתבע אין רכוש שממנו ניתן להיפרע. לכל היותר, בעת הדיון בבקשה לביטול העיקול יוכל המשיב לטעון כי הוא יפרע את החוב מנכס אחר. שאם יאמר אחרת, תוטל חובה נוספת על התובע (מעבר לתנאים האמורים בתקנה 360) אשר לא תמיד יוכל לעמוד בה. וכי מאין לתובע הידיעה האם יש לנתבע רכוש או אין.
ויותר מכך, האם ייאמר כי מצבו של נתבע עני גרוע ממצבו של נתבע עשיר?!
אכן, כאמור בהחלטת הרשמת, מאז חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחרותו, מצווים בתי המשפט להקפיד הקפדת יתר בטרם יפגעו בקניינו של אדם. ואולם, קניינו של הנתבע אינו "יקר" או "חשוב" יותר מקניינו של התובע, והנכון הוא לאזן בין הפגיעה האפשרית בכ"א מהצדדים.
דהיינו, בבקשה לעיקול זמני יש לאזן בין האינטרס של התובע לממש את זכויותיו כפי שיתכן וייקבעו בפסה"ד, לבין האינטרס של הנתבע שזכות הקניין שלו לא תיפגע.
במקרה הנדון ביקשו המשיבים לפרק את השיתוף בדירה אשר המערער עתר לזכויות ברבע ממנה. בהתאם להחלטת כב' ביהמ"ש המחוזי אף אין מניעה לעשות כן.
מכירת הדירה וחלוקת תמורתה עלולים לפגוע ביכולת המערער להיפרע בבוא היום, אם אכן יזכה בתביעתו. מאידך הפגיעה בקניינם של המשיבים חמורה פחות.
מתן צו העיקול אינו פוגע בסחירות הנכס שכן אין מניעה לפרק השיתוף בו ולמכרו, או אז יוטל העיקול על תמורתו.
יצויין עוד לעניין זה, כי אין מדובר בנכס "זר" אלא בנכס נשוא התובענה.
מעבר לכך, אין מקום לשקול את יכולתם הכלכלית של המשיבים, במסגרת איזון האינטרסים, שכן: "הכלל הוא שבגדרו של דיון בבקשה לעיקול זמני אין שוקלים את יכולתו הכספית או הכלכלית של הנתבע".
וכן - "מטרת העיקול היא לייחד רכוש לביצועו של פסה"ד העתיד להינתן, ולאו דווקא למנוע הברחת רכוש ע"י החייב".
עולה מן המקובץ כי בנסיבות העניין יש להעדיף את אינטרס המערער על אינטרס המשיבים.
אשר על כן החליטה ורדה פלאוט כי יינתן צו עיקול על רבע מהדירה (או תמורתה) שהוא החלק בדירה בו יזכה המערער אם תצלח תביעתו. אם וכאשר יפורק השיתוף בדירה, והיא תימכר, יומר עיקול רבע הנכס בעיקול רבע תמורתו.
נוסף לרבע מהדירה או רבע מתמורתה לאחר מכירתה, תבע המערער גם רבע מהכספים והנכסים האחרים הכלולים בעזבון המנוח. נפסק כי בעניין זה התוצאה שונה.
המערער לא הביא ולו ראשית ראיה, אשר יש בה להעיד על קיומם של כספים או נכסים כאמור, וסכומם. תביעתו של המערער לעניין זה (ובשלב זה) מתמצית לפיכך בדרישה מהמשיבים ליתן לו דין וחשבון על כלל נכסי העזבון.
השאלה העומדת לדיון היא, איפוא, האם תביעה למתן חשבונות מזכה בעיקול.
ביהמ"ש רשאי להטיל עיקול זמני גם בתביעה שהיא "תביעה על תנאי" ואולם ספק האם ניתן להטיל עיקול בתביעה למתן חשבונות, כאשר יתכן כי בסופו של דבר יימצא כי הנתבע איננו חייב דבר לתובע. לפיכך הוחלט כי נדחית הבקשה לעיקול בגין סכומים העולים על שווי רבע הדירה הנ"ל, ואולם מטעמים שונים מאלה של הרשמת.
כן הוחלט כי המשיבים, ישלמו למערער הוצאות הערעור בסך 6,000 שקל.
פסק דינה של השופטת ורדה פלאוט אושר בבית המשפט המחוזי ע"י השופט חיים פורת. סגן נשיא בבר"ע 200508/98 בהחלטה מיום 27.7.99. בהחלטתו הורחב העיקול לכלל הדירה ולא רק לחלק ממנה. אגב, עשוי להשתמע מפסק דינה של הגב' פלאוט כי עתיד להתקיים הליך נוסף של בקשה לביטול העיקול (אם כמובן הנתבע המשיב יחפוץ בכך). התרשמות כזו אינה בהכרח מדוייקת.
על פי פסיקתו של ד"ר שלמה לוין המשנה לנשיא בית המשפט העליון הביטול נדון יחד וכחלק מהבקשה להטלת העיקול ואין צורך בבקשה נפרדת. כך נפסק על ידיו ברע"א 8420/96 מרגלית נגד משכן (לא פורסם). לשון אחר תחילה תידון הבקשה לעיקול במעמד צד אחד בלבד והמבקש לבטלו מגיש תצהיר נגדי ומבקש קביעתו לדיון במעמד שני הצדדים. ועוד, כבר בשלב הראשון על המבקש להוכיח לכאורה כי אי הטלת העיקול יכביד על ביצוע פסק הדין.
כאמור בפסק דינה של הגב' פלאוט הראיות הלכאוריות צריכות להיות בעלות משקל רב יותר מבעבר. ההתייחסות לעיקול כיום איננה כבעבר אם משום תיקון התקנה ביוזמת הוועדה לתיקון סדרי הדין האזרחיים בראשות ד"ר אליהו וינוגרד ואם כתוצאה ממעמדה של הזכות הקניינית על פי חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. יש לציין כי ההיענות לבקשה לעיקולים איננה אחידה ותלויה למדי בשופט היושב בדין.
אגב, אין מניעה להגשת בקשה חוזרת להטלת עיקול ולפעמים אופציה זו עדיפה על הליך ערעורי. אך לפני נקיטת החלטה אם להגיש בקשה חוזרת (תוך עמידה על תנאיה) לבין ערעור כדאי לשקול מי עתידים לדון בבקשה. ימי הפגרה העומדים להסתיים בסוף החודש הזה היו מאז ומתמיד הזמן האידיאלי להגשת. בקשות לסעדים זמניים, ובקשות לעיקולים בתוכם. (כל הזכויות שמורות לחברת רת"ק בע"מ פקס 03-7523311).« עו"ד משה קשת « תנאים להטלת עיקול זמני « בבקשה לעיקול זמני יש לאזן בין האינטרס של התובע לממש את זכויותיו כפי שיתכן וייקבעו בפסה"ד, לבין האינטרס של הנתבע שזכות הקניין שלו לא תיפגע ש יש לציין כי ההיענות לבקשה לעיקולים איננה אחידה ותלויה למדי בשופט היושב בדין
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
