ועדת חוקה חוק ומשפט אישרה היום (ג') תיקון עקרוני לדיני הקניין הרוחני שיפתח
מחדש את הדיון המשפטי על זכויות הייצור והשיווק בישראל של בירה באדוויזר. התיקון
הוגש לכנסת בעקבות לחץ שהפעילה ממשלת ארה"ב על ישראל.
מדובר בסכסוך שהחל לפני יותר מ-10 שנים, בעקבות תביעת חברת בירה צ'כית לאסור
על חברת טמפו להשתמש במותג של בירה באדוויזר לפי הסכם זיכיון שרכשה מהחברה
האמריקנית. גם לצ'כים בירה באדוויזר על שם מחוז ייצורה - בודוויז או בודוויצה.
בית המשפט העליון מנע את המשך הדיון בגוף התביעה בהתאם לפירוש שניתן לחוק הקיים.
בפועל נפסק ייצור הבירה בארץ.
הצ'כים תבעו לאסור על טמפו להשתמש בשם המסחרי האמריקני בהתאם לאמנת ליסבון
להגנה על כינויי מקור של מוצרים, עליה חתומות מספר מדינות באירופה וישראל.
ההגנה היא על כינויים ליינות כמו שמפניה, קוניאק ופורט, כשמם של האיזורים הגיאוגרפיים
של ייצורם והם בעלי תכונות מיוחדות. ישראל הצטרפה לאמנה כדי להגן על מותג הדגל
של יצוא ההדרים - תפוזי ג'אפה (יפו). ארה"ב אינה חתומה על האמנה. הצ'כים הקדימו
ב-10 שנים את רישום כינוי המקור באדוויזר אצל רשם סימני הרשם הישראלי בישראל
לפני התחלת ייצור הבירה האמריקנית בארץ. בתביעה שהגישו הצ'כים לביהמ"ש המחוזי
בת"א לאסור את השימוש בשם המותג האמריקני, טענו טמפו וחברת הבירה האמריקנית,
כי לכינוי הצ'כי אין תוקף, מאחר שהוא נרשם בלי שנבדק ע"י הרשם הישראלי. הסוגיה
המשפטית היתה אם כינוי המקור באדוויזר גובר על הסימן המסחרי הזהה.
הדיון בגוף התביעה לא התקיים, מאחר שבית המשפט העליון פסק, כי לטמפו ולאמריקנים
אין זכות להתגונן. הוא הסתמך על פסיקה קודמת שלו, לפיה בית משפט ישראלי לא
יכריע בדבר תקיפות כינוי המקור, בין אם נרשם כדין ובין אם לא, ולא יקבע מי
צודק, אלא יאכוף את החוק כלשונו. כל טענה לגבי תקיפות הכינוי צריכה להתברר
לדעת העליון במדינה שהולידה אותו.
הלחץ האמריקני לתיקון החוק, בהשראת חברת באדוויזר, החל לאחר שנחתמה אמנת "טריפס"
הבינלאומית החדשה להגנת הקניין הרוחני במסגרת האמנה של אירגון הסחר העולמי.
אמנה זו, שארה"ב וישראל חתומות עליה, אומנם לא סותרת את עקרונות אמנת ליסבון
ומעניקה הגנה גם לכינויי מקור. אבל היא קובעת, כי ניתן להשתמש במותג מסחרי
למוצר כלשהוא רק אם קדם לו כינוי מקור בעל תוקף. האמנה החדשה נכנסה לתוקף בישראל
בראשית השנה.
בפניית ממשלת ארה"ב לישראל נאמר, כי פסיקת בית המשפט העליון, שחסמה את הדרך
ליצרני באדוויזר להתגונן בשאלת התוקף של הכינוי הצ'כי ומנעה למעשה את ייצור
הבירה האמריקנית בישראל - היא הפרה של אמנת ה"טריפס".
התיקון לחוק שהביא משרד המשפטים ושאושר היום לקריאה שנייה ושלישית בוועדת החוקה,
מאפשר למערכת המשפט הישראלי לדון ולהכריע בכל מקרה שבו בעלי זכויות של כינוי
מקור רשום מנסים למנוע את השימוש בו לגבי מוצר אחר או דומה, כאשר הצד השני
מתגונן בטענה שלכינוי אין תוקף. זאת בלי להפנותו לארץ המקור כנהוג עד כה.
עוד נקבע בתיקון, כי בהתאם לאמנת ה"טריפס" ניתן להשתמש בסימן מסחרי אם הבקשה
לרישומו בישראל הוגשה לפני שנת 2000, ובכל מקרה של רישום עתידי - בתחרות שבין
כינוי המקור לשם מסחרי - כל הקודם זוכה.
חשיבותו העקרונית של התיקון היא בכך, שהוא פותח לדיון משפטי לא רק את סכסוך
באדוויזר, אלא גם את השימוש המסחרי בכינויי מקור מוגנים של מוצרים אחרים, כמו
היינות הנ"ל, וגבינות כמו רוקפור הצרפתית ואמנטאל השווייצרית.
התיקון הוגש עוד בכנסת הקודמת, במסגרת תיקון לדיני הקניין הרוחני, בעקבות הסכם
"הטריפס". אולם בגלל חשיבותו והוויכוח סביבו, שהואץ בעקבות הלחץ האמריקני -
הוא הופרד מהצעת החוק הרחבה ואושר בנפרד.
תיקון נוסף לדיני הקניין הרוחני, שאושר היום בוועדה לקריאה שנייה ושלישית,
מסמיך את שר המשפטים להטיל על עובדי משרדו, שהם עורכי דין בעלי כשירות להתמנות
לשופט מחוזי, למלא כל תפקיד שיפוטי המוטל היום על רשם הפטנטים וסימני המסחר.
זאת כדי להקל על העומס השיפוטי שמוטל היום על הרשם.
התיקון גם מעלה את רף הכשירות של סגן הרשם, שאף היא תהיה זהה לכישורי הרשם,
במקום דרישות המשרה הקיימות שמסתפקות בעורכי דין שהיו רשומים 5 שנים לפחות
בפנקס עורכי הפטנטים.
כל התיקונים יאושרו סופית במליאת הכנסת בראשית מושב החורף.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
