על ליקויי בנייה וליקויים אחרים

המערערים רכשו דירות בבנין שבנו משיבות מס' 1-4, ואשר בנייתו הסתיימה בשנת 1985. בחודש אפריל 1996 הגישו המערערים תביעה לבית המשפט המחוזי בת"א, בגין ליקויי בניה קונסטרוקטיביים שונים. המשיבים ביקשו לדחות את התביעה על הסף, מחמת התיישנות. את טענותיהם העלו הן בכתב ההגנה והן בבקשות נפרדות שהוגשו מטעמם. שופטת בית המשפט המחוזי בת"א, הילה גרסטל, נענתה לבקשתם ודחתה את התביעה מחמת התיישנות.

גם העירעור נדחה. לפי סעיף 6 לחוק ההתיישנות, תקופת ההתיישנות מתחילה ביום שבו נולדה עילת התובענה. סעיף 8 לחוק מהווה חריג לכלל המצוי בסעיף 6, ולפיו אפשר ותקופת ההתיישנות תידחה אם נעלמו מעיני התובע עובדות המהוות את עילת התובענה, מסיבות שלא היו תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא יכול היה למונען (שלושה תנאים).

התובעים לא טענו בתביעתם מה שהיה עליהם לטעון כדי לצאת ידי חובת סעיף 8 (שלושת התנאים) ותקנה 9(5) לתקנות סדר הדין האזרחי. כל שנטען הוא, שבסמוך להגשת התביעה התברר להם כי הבניין סובל מהליקויים, שעליהם לא ידעו קודם לכן.

מטענה זו משתמע, כי הליקויים נולדו במועד כלשהו, שלא פורט בכתב התביעה, ונודעו לתובעים רק בסמוך להגשת התביעה. מנגד, המשיבים טענו כי בניית הבניין הסתיימה בשנת 1985, ומשתמע מטענותיהם כי הליקויים, אם יש כאלה, נוצרו במהלך הבנייה, וכי המערערים היו חייבים לגלותם עם כניסתם אז לדירותיהם.

כאן ממוקם מחדלם של המערערים, שהיו חייבים להשיב בכתב תשובה (על פי תקנה 61 לתקנות סד"א) לטענותיהם אלו של המשיבים, אך לא עשו כן. היה עליהם להסביר את נסיבות הגילוי, את מועד גילוי הסדקים בקירות, מדוע המתינו שנים לקבלת חוות דעת, וכדומה. תפקידו של כתב התשובה אינו הכחשה סתמית של טענות הנתבע, המוכחשות ממילא, אלא להעלות בפני בית המשפט עובדות חדשות הנוטלות מטענות הנתבע את העוקץ שבהן.

משלא הוגש כתב תשובה, נותרו להכרעת בית המשפט רק הטענות המצויות בכתב התביעה ובכתבי ההגנה, מבלי שייפתח פתח לטענות התשובה העובדתיות של המערערים (לטענותיהן האמורות של המשיבים).

(ע"א 7261/97 שרבני ואח' נ. חברת האחים שבירו ואח', פס"ד מיום 7.9.00. הנשיא אהרון ברק והשופטים דליה דורנר ויעקב טירקל. בשם המערערים עו"ד משה גוטסמן, בשם המשיבים עו"ד גבריאל טימיאנקר, יגאל יהלומי ורונית קדם-פור)