באוניברסיטה העברית מתגלים מדי פעם מצבורים מוזנחים של חומרים מסוכנים

באוניברסיטה אף מתגלים מפעם לפעם מצבורים מוזנחים של חומרים ישנים שאינם בשימוש, שהצטברו במשך עשרות שנים ומקצתם לא מזוהים.

המכון למדעים, טכנולוגיות ואמנויות בחולון פתח בשנות הלימודים תשנ"ג ותשנ"ה ארבעה מסלולי לימוד חדשים לקראת תואר אקדמי, בלי לקבל ממליאת המועצה להשכלה גבוהה היתר כמתחייב בחוק, והמשיך ללמד בהם במשך שנים.

גם בתחומי המינהל האקדמי, המינהל הכספי והמינהל הכללי במכון נמצאו ליקויים, ובהם: חוסר הקפדה על התנאים לקבלת סטודנטים; הקמת מרכז טכנולוגי בין לאומי בהליך לא תקין; מינויים ומתן דרגות לחברי סגל אקדמי ללא סמכות וקביעת תנאי שכר לעובדים בכירים, החורגים מהנהוג בשירות המדינה.

הביקורת העלתה, כי אוניברסיטת בר-אילן אינה מקפידה על קיום נהליה בתחום רכש המחשבים. נתגלו מקרים של חוסר הקפדה על קבלת הצעות מחיר, או הסתמכות על הצעות מחיר שהתקבלו לאור רכישות קודמות; בחירת הספקים נעשתה בידי מנהל מרכז המחשבים במקום בידי ועדת התקשרויות או ועדת מיכרזים. לא כל ההזמנות אושרו בידי הגורם המוסמך לכך.

הטכניון מנהל זה שנים רבות בית ספר תיכון מקצועי (בסמ"ת) שצובר גירעונות מדי שנה. חלק גדול מהגירעון נובע מהתחייבויות אקטואריות, והגירעון הרשום במאזן בסמ"ת אף אינו משקף את המצב הכספי במלואו.

הגירעון הריאלי המצטבר של בסמ"ת נכון ליום 31.8.98 - הכולל את ההתחייבויות האקטואריות לגמלאות בסך 96.8 מיליון שקל ואת יתרת הגירעון הרשום במאזן לאותו מועד בסך 15.3 מיליון שקל - מסתכם ב-112.1 מיליון שקל. הבעלים הבלעדי של בסמ"ת הוא הטכניון, ולכן הוא הנושא באחריות לכיסוי גירעון זה. הטכניון לא כלל במאזנים של בסמ"ת את מלוא התחייבויותיו. הוא גם לא כלל התחייבויות אלה במאזן הכללי של הטכניון, בניגוד למתחייב מכללי חשבונאות מקובלים.

בביקורת נמצא, כי הטכניון לא נקט את האמצעים שהיה יכול לנקוט, כדי להקטין את הגירעון, כגון לשנות את תנאי השכר של העובדים המינהליים החדשים ולהתאימם לתנאים הנהוגים בבתי ספר מקבילים המתוקצבים על ידי משרד החינוך והרשויות המקומיות; לצמצם את מצבת העובדים המינהליים בהתאם לתקן שאישר משרד החינוך; לקבוע את גיל הפרישה ושאר תנאי הפרישה בהתאם לנהוג ולמוסכם בשירות המדינה ולהימנע מאישור תקציבים גירעוניים.