בחודשים האחרונים התפרסמו טיעונים רבים בעד ונגד הבאת עובדים זרים לתעשיות
ההיי-טק. מפתיעה במיוחד התפנית החדה של מקבלי ההחלטות, שאך לפני תקופה קצרה
דחו את הרעיון לייבא עובדים לתחום זה.
לאחרונה התבשרנו, שהכנסת החליטה לאפשר לתעשיות ההיי-טק לייבא מהנדסי תוכנה
ואלקטרוניקה מחו"ל. פרט לטיעונים המוכרים, שייבוא עובדים יגרום להאטת קצב ההשקעות
החיוניות בהכשרת כוח-אדם איכותי להיי-טק, ויביא לירידה של ישראלים מוכשרים
לחו"ל בשל ירידת רמת שכר, קיים טיעון עקרוני ראשון במעלה כנגד ייבוא כזה: פיתוח
תעשיות ההיי-טק בארץ בקצב מואץ התאפשר בשל ההכשרה המעולה במוסדות להכשרה גבוהה,
ובשל הניסיון הרב שנרכש במערכת הביטחון בתחומי היי-טק.
ההיי-טק בישראל אינו סוג של מלאכה מודרנית נוספת, אלא תרבות מקורית מדהימה
באיכותה, שפורחת הודות לידע ישראלי מקורי, שהפך לכוח משיכה מיוחד לצעירים ולצעירות
מבטיחים. אם לצטט את התעשיין סטף ורטהיימר, תרבות זו היא "הציונות המגשימה".
החדרת תרבות זרה להיי-טק תגרום לזעזוע חינוכי תרבותי במירקם החדש והעדין שישראל
מקימה בגאווה רבה.
הריני פונה לגורמים ממשלתיים, לגורמי התעשייה ולהנהגת ההשכלה הגבוהה, לשתף
פעולה בכל האמצעים המקומיים האפשריים כדי להתגבר על המחסור בכוח-אדם איכותי
להיי-טק. אני תמה על כך שראשי האוניברסיטאות והטכניון, שתחת חסותם פועלות פקולטות
למקצועות ההיי-טק מהטובות בעולם, אינם מוחים בפומבי כנגד הייבוא של מהנדסים
להיי-טק.
כולנו היינו עדים לגורל ענפי החקלאות והבנייה, אשר נקלעו לתהליך בלתי-הפיך,
בין היתר, כתוצאה מיבוא עובדים זרים. אסור שדבר זה יישנה גם בתחום שעליו גאוותנו
הלאומית.
אלחנן אילת, נשיא המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
