הפקעות ופיצויים

אחד המכשירים החזקים ביותר בידי הרשות לכפות את רצונה בדבר תכנון העיר הינו "הפקעה". כאן הרשות למעשה מפקיעה את בעלותו של בעל הקרקע, בכדי להשתמש במקרקעין למטרה ציבורית

אחד המכשירים החזקים ביותר בידי הרשות לכפות את רצונה בדבר תכנון העיר הינו "הפקעה". כאן הרשות למעשה מפקיעה את בעלותו של בעל הקרקע, בכדי להשתמש במקרקעין למטרה ציבורית.

ההפקעות העיקריות במדינת ישראל מתבצעות לפי אחד משני החוקים: פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור) מתקופת המנדט, ומכוחה ניתן להפקיע עד 25% מהמקרקעין ללא תשלום פיצויים; חוק התכנון והבנייה תשכ"ה 1965, שמכוחו ניתן להפקיע עד 40% מהחלקה ללא תשלום פיצויים. במסגרת הפקעות לפי חוק התכנון והבנייה, הנפגע זכאי לקבל פיצוי מלא גם על ירידת ערך המקרקעין שלו, לדוגמא בגין שינוי ייעוד במקרקעין, לפי סעיף 197 לחוק המקרקעין.

יודגש, כי אם הפגיעה במקרקעין אינה פגיעה מעל הסביר (לפי סעיף 200 לחוק התכנון והבנייה), אזי לבעל הקרקע לא ישולמו פיצויים.

ההבדל העיקרי בין שני מישורי ההפקעה הינו, כי בהפקעה לפי חוק התכנון והבנייה על הרשות לפרסם את דבר ההפקעה ברבים, ולאזרח יש תקופה מסויימת בה ניתן להגיש התנגדות, ועל הרשות לדון בהתנגדות ולהחליט עליה. ואילו בהפקעה לפי פקודת ההפקעות, מספיקה החלטה של הרשות המתאימה, שהוסמכה לצורך כל משר האוצר, לבצע את ההפקעה.

בעבר, הליכי הפקעה היו פחות נתונים לביקורת של בג"צ, אך לאחרונה שיקולי הרשות בהחלט נתונים לביקורת, והיום הסמכות לדון בעניינים אלו הועברה לבתי דין מינהליים, הדנים בענייני תכנון ובנייה, כשלבתי משפט אלו סמכויות של בג"צ, אך מבחינת ההיררכיה הינם בתי משפט מחוזיים.

פסקי דין מנחים

בג"צ 2390/96, 360/97, 1947/97בעלי קרקע שהופקעה נ' המדינה. ביהמ"ש מורה לצדדים לסכם בעניין תחולתה של ההלכה, הקובעת כי עם התבטלותה של המטרה הציבורית שבבסיס ההפקעה, יש להשיב הקרקע לבעליה.

בג"צ 26/70 ראובן בר נ' שר פנים ואח' פד"י כד (1) 645. הרשות התכנונית יכולה לבצע איחוד וחלוקה במקום הפקעה, וכך להימנע מתשלום של פיצויים.

ע.א. 474/83 ועדה מקומית לבנייה ולתכנון ערים, ראשון לציון נ' חממי ואח' פד"י מא (3) 370. בתשלום פיצויים לצורך פיצויי פגיעה לפי ס' 197, אין להוריד את ה-40% אלא רק מפיצויי הפקעה.

ע.א. 186/87 גדעון טור נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה רמת השרון פד"י לד (2) 265. יש להתעלם מהשפעת שינוי ייעוד על שווי יחסי של המגרש.

בג"צ 4914/91 קימי איראני נ' שר הפנים ואח' מו (4) 749. אין להתעלם מהשפעת שינוי ייעוד על השווי היחסי של המגרש. הפיכת הלכת טור.

ע"מ (בי"מ לעניינים מינהליים ת"א) 51/98 אלה ואורי גורן ואח' נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה. המינוח "גובלים עימה" לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה, פירושו רק מקרקעין המשיקים פיזית לתחום התוכנית.