במהירות הברק

דו"ח ועדת מילגרום, בו 96 עמודים, נמסר לשרים אברהם שוחט ויוסי ביילין 48 שעות לפני כן. השניים אמרו אתמול, כי טרם הספיקו ללמוד את הדו"ח. שוחט הוסיף, שהוא מעריך שיהיה קשה בתקופה כה קצרה של בחירות, להכריע בסוגיה כה מסובכת ובעלת השלכות כלכליות, חברתיות ופוליטיות.

בהודעתו אתמול הוסיף ברק, "כי יש להביא בחשבון את תרומתה של ההתיישבות העובדת, הקיבוצים והמושבים, לבניין הארץ בהחזיקם ובעבדם את הקרקע החקלאית מימי ראשית הציונות, והכרה זו אינה באה דיה לידי ביטוי בדו"ח".

אתמול העבירה אסנת מנדל, מנהלת מחלקת הבג"צים בפרקליטות, הודעה משלימה לבג"ץ בעתירת הקשת המזרחית, בענין הקרקעות החקלאיות. היא כותבת: "לאחר שחברי צוות השרים ילמדו את דו"ח הוועדה לעומקו ויקבלו ההבהרות הנדרשות, מתעתד שר האוצר לכנס את חברי צוות השרים, לשם דיון בהמלצות הצוות המקצועי וגיבוש המלצות לממשלה. הממשלה תדון במכלול הסוגיות הנוגעות לענין".

אבל אהוד ברק מהיר מכולם, יעיל מכולם. עובדה. ב-48 השעות האחרונות, תוך כדי פעילות מדינית מתחדשת ומואצת מול יאסר ערפאת, טלפונים לבוש ג'וניור וחיזור גורלי אחרי ביל קלינטון, ותוך מאבק פוליטי פנימי אינטנסיבי, חוק ביבי, פיזור הכנסת והליכה לבחירות - מצא ראש הממשלה זמן לקרוא וללמוד על בוריו את דו"ח מילגרום. אין ספק, שראש הממשלה קורא מהר ותופס מהר. מתברר, שהוא עושה את זה בעיקר כדי לקרוא את מפת האינטרסים הפוליטיים והאישיים שלו ושל מפלגתו.

הודעת לשכת ראש הממשלה אתמול, היתה משהו שדומה מאוד לכלכלת בחירות. ברק מיהר מאוד להיכנע לקריאות התגר של המושבים, באמצעות ח"כ שלום שמחון (ישראל אחת), ושל הקיבוצים באמצעות שרול בן-יעקב, שאמר לא מכבר: "אנחנו רואים באהוד ברק את המנהיג שלנו גם היום וגם בעתיד, אבל מי שלא יכיר ויפעל לעיגון זכותנו על הקרקע, לאלתר ובחקיקה - אינו ראוי, מבחינתנו, להיות המנהיג שלנו ואנחנו נבוא עימו חשבון".

ברק נבהל. הוא הזדרז אתמול לסגור את החשבון הפוליטי הפנימי, הרבה לפני שלמד באמת את מלוא חומרת הבעיה הציבורית ועשרות המיליארדים שהיא צופנת בתוכה.