אהרון נמדר מצא את הדרך לפיצוי

שופטת ביהמ"ש המחוזי בת"א, הילה גרסטל, קובעת כי את ערך הפיצוי הראוי בשל ביטול זיקתו של בעל המקרקעין מכוח תוכנית בניין עיר ללא פסיקת פיצוי כלשהו, יש לקבוע בהסתמך על מידת הפגיעה בזכות הקניין שלו, על פי ערך המקרקעין לפני ואחרי תחילתה של התוכנית הפוגעת.

לדברי השופטת, מעמדה של זכות הקניין הוא כשל זכות חוקתית ואין לשלול זכויות קניין ללא מתן פיצוי הולם לבעל הקניין. כמו כן, יש לבחון את הנתונים העובדתיים באספקלריה של זכויות היסוד, באופן שתישלל זכות הקניין של בעל המקרקעין רק במקום שנתמלאו באופן ודאי ומוחלט כל התנאים הדרושים לשלילה שכזאת, אף על פי שחוק התכנון והבנייה נחקק לפני חוק היסוד, ועל כן חוק היסוד אינו פוגע בתוקפו.

עוד היא קובעת, כי יש לבחון באופן מהותי את הפגיעה בזכות הקניין, אף אם אין להכפיף את חוק התכנון והבנייה לתנאי פסיקת ההגבלה שבחוק היסוד. השופטת החליטה לקבל ערעור של מומחה המיסוי פרופ' אהרון נמדר, בעלי שטח של כחמישה דונם, על החלטת ועדת הערר מחוז תל אביב, שלפיה נדחתה תביעת פיצויים שהגיש, המתייחסת לחלק מהמקרקעין בשטח של כשלושה דונם, אשר יועדה לדרך.

השופטת דחתה את עמדת ועדת הערר, שלפיה תוכנית המתאר הקודמת הקובעת את המצב התכנוני של המקרקעין היא היא התוכנית הפוגעת, ועל פיה ייעודה של החלקה היה לדרך ולא היה לה כל פוטנציאל תכנוני. השופטת קבעה, כי התוכנית החדשה היא היא התוכנית הפוגעת וביטלה את קביעת הוועדה - שלפיה תוכנית המתאר הארצית לדרכים (תמ"א 3) היא התוכנית הפוגעת, מאחר שמדובר בתוכנית מתאר ארצית בקנה מידה של 100:1 אלף, ולא ניתן לקבוע באופן ודאי שבעל המקרקעין יכול היה לאתר בה את חלקתו.

לדברי השופטת, במקרה הנדון בוטלה זיקתו של בעל המקרקעין מכוח תוכנית בניין עיר ללא פסיקת פיצוי כלשהו, והשלילה המוחלטת לזכאות לפיצויים בגין ירידת ערך הקרקע אינה נתמכת בחומר שעמד בפני ועדת הערר ובחומר הראיות שהוצג מטעם הוועדה המקומית לתכנון ובנייה רמת גן. עוד קובעת השופטת, כי אין לקבל כמובן מאליו את הקונספציה, שלפיה לא היה לחלקה כל פוטנציאל כלכלי עובר לכניסת התוכנית הפוגעת לתוקף, וכי סביר להניח ששוויים של המקרקעין בייעוד חקלאי, אפילו הם משמשים לדרך חקלאית, גבוה משוויים של מקרקעין המשמשים לדרך ציבורית.

השופטת החליטה לקבל את הערעור, שהוגש באמצעות עו"ד אפרת בר-און סולומון, ולהורות על החזרת הנושא לוועדת הערר, כדי שתקבע, לאחר שמיעת ראיות, מה מידת הפגיעה במקרקעין, אם קיימת פגיעה כזאת, ותיתן החלטה מנומקת ומבוססת בעניין. (ע.א 2076/00).