מאמצים את המראה הטכנולוגי

כל זאת, על חשבון העיצובים השמרניים, מגדלי השיש וכיפות הנחושת שאפיינו את בנייני המשרדים של שנות ה-80. בעלי הנכסים מגלים נכונות לשתף פעולה עם הטרנד הזה של המעצבים.

לדבריהם, העיצוב המודרני יוצר עניין כללי, במיוחד בקרב דיירים פוטנציאלים מענפי ההיי-טק, המולטימדיה ותעשיית הבידור. הדיירים הללו מוכנים לשלם תעריפי שיא עבור שכירת שטחים במגדלי המעוצבים כלבבם. במקרים לא מעטים, מגדלי הזכוכית והפלדה מושכרים במלואם עוד לפני השלמת הבנייה.

הארכיטקט חוזה פאלאסיוס שעיצב את בניין הזכוכית המרהיב של רולקס בבוורלי הילס, משווה את המגמה החדשה למעבר מחליפות ורסצ'ה לחליפות של ארמני. העיצוב המודרניסטי בלוס אנג'לס, למשל, מאפיין יותר בניינים חדשים במערב היוקרתי, היכן שחברות מולטימדיה, אינטרנט והפקות מעדיפות להתמקם.

דאון טאון לוס אנג'לס, לעומת זאת, משופעת במגדלי שיש שמרניים שנבנו בשנות ה-80 תחת ההגדרה דאז, פוסטמודרניסטיזם. לוחות הזכוכית הענקיים, מבטיחים המעצבים, סופגים את קרני השמש ודוחים את החום, אך יחד עם זאת, הם נותרים שקופים לחלוטין, למרות התרכובות החדשות.

החלל הפנימי בתוך מגדלי הזכוכית והפלדה מתאפיין במוטיבים תעשייתיים האופייניים ללופטים הטרנדים: רצפות וקירות חשופים, קורות פלדה וכיוב'.

הטרנד המחודש העתידני הזה מתפשט גם מעבר לרובעי עסקים יוקרתיים בלוס אנג'לס, אל הפרברים ונקלט גם אצל אדריכלי אולמות ספורט וקונצרטים. הסטייפלס סנטר, אולם הספורט המרכזי של לוס אנג'לס שאירח את ועידת המפלגה הדמוקרטית ומשמש ביתה של הלוס אנג'לס לייקרס, מוקף שמשות ענק, כך שהעומדים מחוץ לאולם יכולים לצפות בקהל הנוהר פנימה או החוצה. פרוייקט גראנדיוזי אחר, Disney Hall, אולם קונצרטים עתידני למראה המתבסס על קליפת מתכת נוצצת, עוצב על ידי מחשב תחת פיקוחו הצמוד של האדריכל הידוע פרנק גארי.

כמובן שלא כולם יוצאים מגדרם להשתכן בבנייני הזכוכית והפלדה העתידניים וחדי הקווים, ובשל כך יש יזמי נדל"ן המאלצים את אדריכליהם לרסן ולמתן את העיצוב, כדי שלא להרתיע חברות שמרניות יותר של הכלכלה הישנה שלא היו רוצות להשתכן בבניינים חדשניים, המתהדרים בחזות הכלכלה החדשה.