בשנים האחרונות הולך וגובר היקף הבנייה במוסקבה, בירת רוסיה, וברחבי המדינה,
אם כי לא בקצב מהיר כפי שהיה בימי בריה"מ לשעבר: אז בכל שנה ניבנו לפחות מיליון
מטרים מרובעים של דיור לאוכלוסייה. כעת הבנאים הרוסיים מסתפקים בבניית 500-400
יח"ד בשנה.
לפי הנתונים של הלמ"ס במוסקבה, שליש מהבתים והדירות נרכשים על ידי אזרחי רוסיה
בשוק החופשי, 30% מכלל הדיור במוסקבה ניבנה על ידי חברות ומפעלים תעשייתיים
פרטיים, שלאחר מכן מחלקים את הנדל"ן בין מנהלים ועובדים, אם כי תמורת כסף רב.
חמישית מכלל הווילות, הקוטג'ים והבתים המפוארים נבנים על ידי תושבים זרים -
בעלי עסקים, חברות, מפעלים, ובנקאים שבאו לעבוד ולהשתקע ברוסיה בעשור האחרון.
רק כ-20% מכלל הדירות ב-89 אזורי רוסיה נבנים במיוחד לתושבים מעוטי יכולת,
פנסיונרים ונכים, ולעשרות אלפי תושבים שעומדים בתור ארוך כדי לקבל מהממשלה
את הדירות, חינם אין כסף.
ראוי לציין, שיותר מ-6 מיליון תושבי רוסיה מחכים לפחות כ-20-15 שנים על מנת
לקבל דירה חינם. מי שזכאי ראשון לקבל את הדירות הם ותיקי מלחמת העולם השנייה
(הווטרנים. המערכת), יוצאי המלחמות באפגניסטן ובצ'צ'ניה, נכים קשים וילדים
יתומים.
יותר מ-64% מהממתינים לדיור ציבורי גרים עשרות שנים בבתים עלובים בני 5 קומות,
שניבנו עוד בתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה, בזמן שלטונו של ניקיטה חרושצ'וב,
ואף פעם לא עברו שיפוצים.
גם הם נמצאים בתור לדירות חדשות. מעניין שכעת את הדירות החדשות במוסקבה מקבלים
האזרחים שנרשמו בתור עוד בשנת 1982, אך למעשה, משפחות מעוטות יכולת ופשוטי
העם נאלצים להסתפק רק ב-3% מכלל הדירות שנבנות מדי שנה ושנה במוסקבה.
עיריית מוסקבה מוכרת לעמיתים בשוק החופשי שני שליש מהדירות שניבנו במיוחד לאזרחים
פשוטים, שממתינים בתור שנים רבות, על מנת לממן דירות המיועדות להימסר חינם
לתושבים.
להערכת מומחי בנייה ונדל"ן, מצב הבנייה במוסקבה נחשב עוד סביר. למשל בכ-30
אזורים ברפובליקות ברחבי המדינה, היקף הבנייה של דירות ובתים לאוכלוסייה צומצם
בשנים האחרונות באופן משמעותי, או שכלל לא בונים דיור לאזרחים.
כמו, למשל, בעיר הצפונית נורילסק או בחצי האי קמצ'טקה שבצפון מזרח רוסיה, שם
במשך השנה האחרונה ניבנו רק 1,000 מ"ר של דירות.
ברפובליקת אינפושניה שבדרום רוסיה ניבנו 500 מ"ר בלבד של דיור, שהם למעשה בית
אחד.
בעיר הגדולה ייקאטרינבורג שבהרי אורל ביטלו השלטונות באופן חד צדדי את הרשימה
של כ-18 אלף אזרחים שהמתינו שנים רבות בתור לקבלת דיור מהעירייה, ואילו בעיר
הצפונית ארכנגלס, מתוך כ-85 אלף משפחות הזקוקים לדירות קיבלו דיור רק 4,000.
אך בינתיים מתוך אוכלוסייה של 150 מיליון אזרחים ברוסיה, 5 מיליון עדיין גרים
במעונות שאינם מיועדים כלל למגורי אדם, ויותר מ-3.5 מיליון תושבים גרים בתנאים
קשים מאוד לדירות משותפות (כמה משפחות בדירה אחת).
במוסקבה העירייה התחייבה לבנות לאזרחים העומדים בתור כ-2.2 אלף מ"ר בכל שנה,
אך זו נחשבת טיפה בים, אם לוקחים בחשבון שמיליוני אזרחים בעיר בת 11 מיליון
אזרחים עומדים סוף סוף לקבל את הדירה המיוחלת.
המצב שונה לגמרי בצמרת השלטון. צירי הפרלמנט הרוסי, למשל, קיבלו באחרונה מהממשלה
יותר מ-1,000 דירות ששטחן הכולל מגיע ל-100 אלף מ"ר.
יתירה מכך, עיריית מוסקבה בונה במיוחד לנבחרי העם 5 בתים רבי קומות, שהדירות
בהם מיועדות אך ורק לנבחרי העם ובני משפחותיהם.
ראוי לציין שמחיר מטר רבוע בדירות בבתים המפוארים האלה מסתכם ב-1,300-1,000
דולר, ושטח דירת שני חדרים מגיע ל-93 מ"ר.
מכיוון שבכירי הפרלמנט חוטפים בבניינים אלה דירות בנות 3 ו-4 חדרים, נאשר תמיד
מלאי של דירות 2 חדרים.
בנוסף, חברי פרלמנט שלא נבחרו לקדנציה נוספת, עושים הכל כדי להפריט את הדירות
בהם הם גרים, על מנת להישאר במוסקבה ולא לחזור לאזורים מהם הגיעו.
שוק הנדל"ן במוסקבה וברחבי רוסיה מתייקר מידי שנה לשנה. אם כי בשנת 99' ירדו
באופן פתאומי מחירי הדירות, אך בשנת 2000 נרשמה עלייה ניכרת במחירי דירות ובתים,
בפרט במוסקבה.
בפועל, אין היצע גדול של דירות פנויות. למשל, במוסקבה מחיר מ"ר לדירה נע בין
360-350 דולר. בבניין חדש רגיל נע המחיר בין כ-1,200 עד 1,500 דולר בבית מפואר
עם תוספות. המחיר גם תלוי בבית עצמו - אם הוא בבלוקים או בלבנים מהאיזור. למשל,
אם הבית קרוב למרכז, הוא יותר יקר. מחירי הדירות בקומות ראשונה ואחרונה יותר
זולים. הדירה שהיתה כבר בשימוש, נמכרת בהנחה מסויימת.
בערים גדולות ברחבי המדינה, מחירי דירות ובתים קצת פחות יקרים מאשר במוסקבה.
למשל, בעיירה רוזא שבאזור מוסקבה, אין בתים מפוארים ומטר אחד מרובע של דירה
עולה 190-180 דולר.
בעיר גדולה אחרת, רוסטוב שבדרום רוסיה, אפשר לרכוש מ"ר בשכונה רגילה החל מ-300-200
דולר, ואילו במרכז רוסטוב אפשר לקנות ב-500 דולר מ"ר של דירה.
בעיר איבאנובו המחירים עוד יותר נמוכים - מחיר מ"ר נע בין 100 עד 300 דולר,
ואילו דירות בבתים ישנים שניבנו עוד בזמן שלטון חרושצ'וב בעיר איבאנובו אפשר
למכור ב-3,500-2,600 דולר דירה שלמה.
בעיר גרסנויארסק שבסיביר עבור מ"ר בדירה תשלמו 150 דולר, ומחיר דירת חדר אחד
עולה כ-7-5 אלף דולר. המחירים בדרום רוסיה קצת יותר גבוהים. למשל, בעיר הגדולה
קרסנודאר נע מחיר מ"ר של דירה בין 200 ועד 400 דולר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.