המשטרה חושדת: בין דוד אפל לעודד טל מהמינהל התקיימו יחסי שוחד של "קח ותן" במשך תקופה ארוכה

את אפל ממליצה המשטרה להעמיד לדין בעבירות של מתן שוחד, קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות וקשירת קשר לביצוע פשע. לטל מייחסת המשטרה עבירות של לקיחת שוחד, מירמה והפרת אמונים של עובד ציבור וקשירת קשר לביצוע פשע.

כמו כן ממליצים החוקרים להעמיד לדין את אשתו של טל, ששימשה כעורכת דין של חברת מגדלי הזוהר. החברה נמצאת רשמית בבעלות עו"ד דרור חוטר-ישי, ואפל מוגדר כיועץ לחברה. את הפרשה חשפה נעה ווסרמן-עמיר.

אפל אמר בתגובה: "המלצת המשטרה היא ניסיון נוסף להשחיר את דמותי ולפגוע בי, בעסקי ובמקורבי על לא עוול בכפי. לא עשיתי את המעשים המיוחסים, וכמובן שלא נתתי דבר לעודד טל ולא קיבלתי ממנו דבר.

"לצערי, ההאשמות הופכות לחלק בלתי נפרד מהזיכרון הציבורי, וזאת למרות שפעם אחר פעם מתברר שאין בהן ממש".

סניגורו של טל, עו"ד מיכה פטמן, מסר בתגובה: "אנחנו מאמינים ומשוכנעים שחפותו של טל תצא לאור, ושלפרקליטות תהיה תבונה כדי להבחין בין מילוי החובה כדין, שרק בכך עסק טל, לבין רצונו הלגיטימי להיות מקודם במסגרת עבודתו ובאי קיום זיקה כלשהי בין השניים".

היחידה הארצית לחקירות הונאה החלה בחקירת הפרשה במארס 1999, בעקבות תלונה שהוגשה נגד טל, ששימש באותה תקופה כממלא מקום מנהל מחוז המרכז במינהל מקרקעי ישראל. התלונה עסקה במכרז פינוי-בינוי בשכונת בר-גיורא בגבעת שמואל, בו זכתה מגדלי הזוהר.

על-פי החשד, היטיב טל את החוזה עליו חתם עם אפל, כאשר הוסיף שטחים נוספים לעיסקת הנדל"ן כדי להעלות את כדאיותה, ובכך ששינה את סעיף פינוי הדיירים במכרז והעבירם לאחריותו של המינהל. בכך, חשדו החוקרים, גרם טל נזק כבד של עשרות מיליוני דולרים למדינה.

לטענת חוקרי המשטרה, יחסי השוחד בין טל ואפל התנהלו במשך תקופה ארוכה, והוגדרו על-ידי החוקרים כיחסי "תן וקח". טל, על-פי החשד, הדליף למגדלי הזוהר מידע פנימי שסייע לזכייתה במכרז, קידם את ענייניה של החברה במינהל, ניהל עם אפל מו"מ מאחורי הקלעים, ובכך לטענת המשטרה סייע בזכיית החברה במכרז.

טל הכחיש בחקירתו שפעל להיטיב עם אפל, וטען, כי ההטבות לכאורה נועדו לממש את המכרז במתחם גיורא. אך המשטרה הגיעה למסקנה, כי לא היה מדובר בטעות לגיטימית בשיקול הדעת, כי אם הפעולה ממניעים פסולים.

בהודעת המשטרה נאמר, כי על-פי החשד, חתם טל מטעם המינהל על חוזה המהווה תוספת לחוזה המקורי, המיטיב עם אפל בהשוואה לחוזה שצורף למסמכי המכרז, וכן שמסר לאפל מסמך נוסף, הכולל הטבות משמעותיות המגיעות לשווי של עשרות מיליוני דולרים.

על-פי החשד, בתמורה פעלו אפל וגורמים מטעמו לסייע בקידומו של טל במינהל מקרקעי ישראל. טל קודם לבסוף לתפקיד מנהל המחוזות במינהל, ואולם על-פי אחת הטענות, מטרת הקידום (כפי שבוצע בידי מנכ"ל המינהל דאז, אבי דרכסלר) היתה להרחיקו ממוקדי קבלת ההחלטות, לאחר שעלה חשד למניעים לא כשרים בהתנהלותו.

חקירת הפרשה עסקה גם בקשרים שבין אפל לרעייתו של עודד טל, שהועסקה כעורכת דין במגדלי הזוהר. לטענת המשטרה, פעל אפל "לתגמל את עודד טל, תוך העברת עבודה משפטית לטיפול גורם המקורב אליו (רעייתו - א.ז), לרבות כוונה להעסיקו בפרוייקט גבעת שמואל בעצמו. כל זאת תוך מעורבות ברורה של עודד טל במו"מ שנערך סביב עניין זה".

המשטרה הוסיפה, כי במהלך החקירה נאספו ראיות המבססות חשדות לעבירות נוספות כנגד החשודים המעורבים, שגם הן נוגעות להטבות שונות שקיבלו המעורבים. כמו כן התברר בחקירה, כי טל ביצע פעולות שונות, תוך ניצול מידע פנימי, על מנת לקדם עסקים פרטיים של אשתו.