בישראל עומדים לאשר את חוק נתוני האשראי - בעוד שבארה"ב מגבילים אותו

החוק האמריקני ייכנס לתוקף סמוך למועד שבו עומדת ועדת הכלכלה לאשר את חוק שירות נתוני אשראי בישראל.

החוק הישראלי הוא היפוכו של החוק האמריקני החדש, האוסר את איסוף המידע והפצתו, אלא אם כן ניתנת הסכמה מראש של הלקוח לבנק.

החוק הישראלי עומד להתיר גם איסוף ומסירת מידע על יכולת הפירעון של לקוחות הבנקים ועמידתם בהתחייבויותיהם הכספיות, אולם הדרך שבה יוכל הלקוח למנוע זאת עדיין שנויה במחלוקת בממשלה.

שר המשפטים, מאיר שטרית, מנמק את תמיכתו בהיתר בהסתמך על המצב בארה"ב, שהיה נכון עד קבלת החוק החדש בקונגרס לפני שנתיים (חוק גראם-ליץ'-בליליי), ופרסום תקנות הביצוע מטעם הגופים הכלכליים והפיננסיים השונים.

שטרית לא היה מעודכן במידע החדש המתפרסם באתרי האינטרנט, כשנימק את עמדתו בדיון שנערך בכנסת לפני שבוע על מחדלי ההוצאה לפועל והפיזור הלא-מרוסן של צ'קים ללא כיסוי. הוא אמר לוועדת חוקה, חוק ומשפט, כי חוק שירות נתוני האשראי הוא "הפתרון האמריקני" לבעיה הישראלית.

שופט פדרלי בוושינגטון פירסם לפי חודש פסק דין, התומך במגבלות החדשות על מכירת נתוני אשראי מצד החברות הפרטיות האוספות ומספקות אותם (שדוגמתן מתוכננות לקום בארץ).

סוכנות רויטרס דיווחה באינטרנט על פסיקתו של השופט, אלן סיגל יובייל, שקבעה כי התקנות על-פי החוק החדש הן "חוקיות ועומדות במבחן החוקה". הוא פסק זאת בדיון בעתירה שהוגשה נגד הפדרל רזרב, נציבות המסחר הפדרלית ושאר הרגולטורים האמריקניים, שהיו צריכים להשלים את חקיקת המשנה עד מאי 2000. התקנות אוסרות למעשה מסירה ללא הסכמה מראש לצד ג' של כל פרט מזהה של הלקוחות, כפי שמופיע בראש תיק האשראי שלהם.

את העתירה הגישו מספר קבוצות של חברות אמריקניות המספקות נתוני אשראי. הן טענו, כי החקיקה החדשה חצתה את הקווים, והיא בלתי סבירה לחלוטין. עיקר ההתנגדות היתה לאיסור מסירת הפרטים האישיים של הלקוח. אולם השופט מצא שהתקנות הן "מותרות וראויות" במסגרת החוק החדש. הוא ציין, כי הקונגרס סיפק בחוק זה "הגנה רחבה על פרטיות הלקוח", במיוחד על המידע האישי הנוגע אליו, שאיננו פתוח לציבור.

חוזר שהופץ באינטרנט של אחד הגופים האמריקניים המאגדים את נותני השירותים הפיננסיים, ומנחה את חבריו במגבלות החוק החדש, אומר בסיכום: "חוק גראם-ליץ'-בליליי הוסיף כוח לצרכנים, למנוע בעד מוסדותיהם הפיננסיים לחלוק את המידע הנוגע להם עם רוב הגורמים החיצוניים, והוא משלים בנוסף את ההליכים והמגבלות הקיימים כבר בחוק אחר - החוק לדיווח הוגן בענייני אשראי".

החוק הישראלי, שיזם משרד המשפטים אך טרם עבר סופית בכנסת, התמקד במקורו באיסוף ומסירה של מידע שלילי בלבד על פושטי רגל וחייבים, שנמצאים בטיפול ההוצאה לפועל, ושל לקוחות מוגבלים על-ידי בנק ישראל, לאחר שנתנו צ'קים ללא כיסוי. מדובר במידע שמתקבל ממקורות גלויים, לעומת התוספת המאוחרת של המידע החיובי החסוי, עליה המליץ הממונה על ההגבלים העיסקיים, אשר יכול להתקבל בעיקר מהבנקים.

בכל שלבי החקיקה בכנסת חזרו המצדדים בחוק והסתמכו על הנורמה האמריקנית, אך נראה שהתעלמו מהחוק החדש, שייכנס שם לתוקף ב-1 ביולי, אשר מחייב את הבנקים ואת כל התאגידים הפיננסיים בארה"ב לגלות ללקוח את הדרכים שבהן נשמרת סודיות המידע האישי שלו, וכיצד הם מתכוונים להשתמש בו. החוק גם מחייב אותם לתת ללקוח את האפשרות לאסור כל העברה או מכירה של המידע האישי לצד ג'. מגבלות אלה חלות גם על כל צד ג', כאשר מידע מסוג זה הגיע לידיו בדרכים אחרות.

יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ אברהם פורז (שינוי), דחה ל-3 ביולי את אישור חוק שירות נתוני אשראי לקריאה שנייה ושלישית. זאת, בהנחה שעד אז תחליט הממשלה על עמדתה לגבי מגבלות המסירה של המידע החיובי.

הממשלה הטילה על צוות של שרי האוצר, המשפטים והפנים, לגבש נוסח פשרה, לאחר שהתקבל ברוב (11:7) ערר של השר נסים דהן, לפיו המידע החיובי יימסר רק בהסכמה מראש של הלקוח. שר האוצר, סילבן שלום, תמך בו, אך הסכים להקמת הצוות, לבקשת השר שטרית, שנותר במיעוט. זאת, כדי למנוע לדבריו "סחבת חוזרת בוועדת השרים לחקיקה". החלטה טרם נפלה.