כצפוי: עתירה נגד תוכנית השימור בתל-אביב

עשור שלם מתגלגלת תוכנית השימור של ת"א, עד שהופקדה לבסוף בינואר 2001; משך כל השנים הללו גרמה להפחתה בהליכי הבנייה, ולנקיטת משנה זהירות מצד יזמים בנוגע להשקעות ולעסקי נדל"ן במבנים לשימור בעיר, בעיקר בשל חוסר ודאות לגבי הוראות התוכנית ותחולתה; עקב כך, נגרם גם נזק לקופה הציבורית * ארגון הקבלנים והבונים בת"א ואחרים הגישו עתה עתירה מנהלית

העתירה המנהלית לבית המשפט המחוזי בת"א נגד הוועדה המחוזית והוועדה המקומית לתכנון ולבנייה הוגשה באמצעות עוה"ד עופר טויסטר וחגית המאירי, ובה ביקשו העותרים מבית המשפט להורות לוועדה המחוזית:

1. לסיים לאלתר משלוח הודעות כחוק, בנוגע להפקדתה של תוכנית מתאר מס' 2650ב' "שימור מבנים ואתרים בתל-אביב", לכל בעלי ומחזיקי מבנים בתחום התוכנית, ולמצער לבעלי ומחזיקי המבנים לשימור, המבנים במתחמים לשימור והמבנים הגובלים להם, כהגדרתם בתוכנית;

2. לסיים את הטיפול בתוכנית במועד הקבוע בחוק;

3. להקפיד ולפעול בהתאם להוראות החוק, ככל הנוגע להליך אישורה של התוכנית. בחודש ינואר 2001 הופקדה התוכנית בוועדה המחוזית, והיא מייעדת למעלה מ-1,300 מבנים לשימור, תוך הטלת מגבלות על מספר דומה של מבנים נוספים המצויים במתחמים לשימור, והטלת נטל כלכלי כבד על הציבור.

העותרים המתנגדים לתוכנית טוענים, כי מצבם של עשרות אלפי בעלי זכויות ועניין במבנים המיועדים לשימור, או המצויים במתחמים לשימור, הנתונים כיום באי ודאות תכנונית-כלכלית, יוטב לכאורה עם סיום הליכי הטיפול בתוכנית, היינו, בין אם תתקבלנה מאות ההתנגדויות שהוגשו לתוכנית זו, ובין אם תדחינה והתוכנית תאושר.

בשני המקרים יימצא להם, תיאורטית לכל הפחות, מזור כלכלי. אולם, המצב הנוכחי, בו מחד מוקפאים הליכי התכנון בבניינים אלה, ומאידך, העדר תוכנית מאושרת (המקנה זכאות לפיצויים) - פוגעת קשות וללא תכלית בנכסים אלה ובבעליהם.

לטענת העותרים, הנזק העתיד להיגרם לבעלי זכויות ועניין במבנים המיועדים לשימור, ולעותרים בכללם, בשל עיכובים באישורה של תוכנית השימור, מקבל משנה תוקף נוכח גלגוליה של תוכנית השימור, עובר להפקדתה, אשר השלכותיהם על בעלי עניין במבנים לשימור בעיר, לרבות העותרים, נמשכות מזה כעשור, הגם שהתוכנית הופקדה רק בחודש ינואר 2001.

ביוני 1991 פורסמה לראשונה הודעה על הכנת תוכנית שימור לעיר תל-אביב. התוכנית נדונה בוועדה המחוזית, וזו פרסמה הודעה לפי סעיף 78 לחוק, בדבר הגבלת הבנייה בעיר למשך שלוש שנים. הודעה זו גרמה להפחתה בהליכי הבנייה, ולנקיטת משנה זהירות מצד יזמים בנוגע להשקעות ולעסקי נדל"ן במבנים לשימור בעיר, בעיקר בשל חוסר ודאות לגבי הוראות התוכנית ותחולתה. עקב כך, נגרם גם נזק לקופה הציבורית, היינו להכנסות העירייה שמקורן במיסוי וברישוי, באשר פחתו הליכי התכנון ובנייה במבנים לשימור בעיר.

העותרים טוענים, כי לאחר כשלוש שנים, משהבינה הוועדה המקומית, כי אין ביכולתה להביא את הוועדה המחוזית להחליט על הפקדתה של תוכנית 2650, החליטה לפרסם תוכנית שימור חדשה, היא תוכנית 2650א', הדומה לתוכנית המקורית למעט שינוי מדגמי במבנים המפורטים בה. ושוב, פורסמו הודעות על פי סעיף 78 לחוק, ושוב נוצרה אי ודאות, אשר השפיעה על התכנון והבנייה של מבנים המיועדים לשימור.

בפברואר 1999 הוגשה תוכנית שימור נוספת, תוכנית 2650ב', אשר אף היא, כצפוי, דומה לקודמותיה בכל הנוגע למבנים המיועדים לשימור, למעט שינויים במספר מבנים המפורטים בה והעובדה כי נערכה בהתאם להוראות התוספת הרביעית לחוק. החידוש הקבוע בתוכנית זו נוגע לקיומם של מתחמים לשימור, בנוסף לבניינים לשימור, הטומנים בחובם הגבלות שונות.

בינואר 2000 קצה נפשה של ארגון הקבלנים והבונים בתל-אביב, אשר חבריה היו בין הנפגעים מהקפאת הבנייה בבניינים לשימור, והוגש בשמה ערר למועצה הארצית, אשר חייבה את העירייה להפקיד את התוכנית לשם אישורה.

לדברי העותרים, התוכנית הופקדה להתנגדויות רק בינואר 2001, לאחר שנים רבות של המתנה וציפייה, ואף אז הופקדה לאחר התערבות המועצה ארצית ועל פי הוראותיה, דבר הניכר היטב בפגמים שנפלו בהפקדת התוכנית.

הכנתה של התוכנית במשך תקופה כה ארוכה גרמה נזקים רבים לבעלי עניין במבנים לשימור ואף במבנים גובלים, ובכללם לעותרים, וכל עיכוב נוסף בהליך אישורה של התוכנית גורם להם נזק מצטבר נוסף, כפי שיפורט בהמשך הדברים. על רקע זה הוגשה העתירה.

העותרים טוענים, כי עם קבלת מאות ההתנגדויות שהוגשו לאחר קבלת התוכנית, הבינה הוועדה המקומית, כי התוכנית אינה ערוכה על בסיסה של פרוגרמה כלכלית המבטיחה את הדרכים למימושה, ובניגוד לסברת עורכיה, אף אינה כוללת בחובה את האמצעים הכלכליים אשר יסיעו ויבטיחו המימוש. עלות שיפוץ המבנים לשימור, הנכללים בתוכנית, תגיע לכדי עלות של 1.65 מיליארד דולר.

העותרים מזכירים את עמדתה של אדריכלית ניצה סמוק, שהינה האחראית על המבנים לשימור מטעם הוועדה המקומית, כי יש לקדם הקלות במיסוי על ידי שינויים בחקיקה הארצית ועזרה בגיוס משאבים דרך הבנק העולמי לשיקום העיר ההיסטורית, אשר זקוקה לאשראי של כ-2 מיליארד דולר כדי להשיב עטרה ליושנה. בכתבה שהתפרסמה ב"גלובס נדל"ן" הודה לפני מספר חודשים מהנדס העיר, דני קייזר, כי "קופתה המדולדלת של העירייה לא יכולה לשאת בעלויות השימור של המבנים הראויים לשימור בת"א-יפו".

העותרים טוענים, כי הוועדות לתכנון מעכבות את סיום הטיפול בתוכנית, תוך שהן מודעות כי אין לה כל תקומה כלכלית, ולכן היא נעדרת תכלית. המשיבות טרם הגיבו על העתירה.

עדיין לא הוגש כתב הגנה.