תוכנית הרכש החכמה ביותר

גם משלם המיסים האמריקני יצא נשכר מהחלטת הפנטגון להעניק את החוזה ללוקהיד-מרטין

לוקהיד מרטין ושותפותיה אינן המנצחות היחידות בתחרות על בניית מטוס הקרב הפצצה המשולב (JSF). החלטת הפנטגון מיום שישי להעניק את החוזה לקונסורציום אחד היא בבחינת בשורות טובות למשלם המיסים האמריקני ולאלו השואפים לפתיחות רבה יותר של שוקי ההגנה משני צידי האוקיינוס האטלנטי.

למה זה טוב? ראשית, תוכנית JSF, אשר יחליף בבוא העת את מטוסי הקרב הפצצה האמריקנים המיושנים, שווה לפחות 200 מיליארד דולר בפריסה על פני 40 שנה. כחוזה הרכש הגדול ביותר בהיסטוריה, ובמצב שבו תקציבי ההגנה צפויים לתפוח בוודאי, תקבע דרך ניהולו סטנדרטים חדשים בתעשייה העולמית.

התוכנית נתפסת בעיני רבים כרכש החכם ביותר שגובשה על ידי זרועות הצבא האמריקניות. מפקדי המטות והזרועות השונות בצבא האמריקני אולצו לשם שינוי לעבוד בשיתוף פעולה על תכנון המטוס החדש, במקום שכל מטה וזרוע צבאית יפתחו להם מטוס מיוחד.

הדגמים השונים של JSF, שיותאמו בנפרד לכל זרוע צבאית, ייבנו על פלטפורמה אחידה, ועל 70% עד 90% רכיבים משותפים, עובדה המשפרת את מבנה העלויות של המטוס. JSF מיועד להיות מטוס בייצור המוני שעלותו הבסיסית תעמוד בטווח שבין 40 ל-50 מיליון דולר. וזה זול בהשוואה לאירופייטר שתג המחיר שלו טיפס ל-60 מיליון דולר, שלא לדבר על המפציצים ומטוסי הקרב האמריקנים הקודמים שהגיעו לעלויות אבסורדיות.

שנית, אמריקה העניקה לבריטניה מעמד והשפעה חסרי תקדים בעיצובו של המטוס, השפעה הגדולה בהרבה מהיקף ההזמנות הבריטי הצפוי. עובדה זו כשלעצמה יכולה להדגים לממשלות אחרות, ובמיוחד באירופה, את ערכו של שיתוף פעולה.

שלישית, הפרוייקט יעודד קביעת סטנדרטים משותפים בתחום פיקוח הייצוא. זה יקרה הן משום שמדובר בעיסקת שיתוף פעולה טראנס-אטלנטית והן משום ש-BAE סיסטמס, שותפתה של לוקהיד מרטין, מעורבת באופן משמעותי בפרוייקטי הגנה שונים באירופה.

רביעית, פרוייקט JSF נמנע עד כה מהסכמי חלוקת עבודה המסבכים פרוייקטים המסתמכים על שיתוף פעולה, ובמיוחד באירופה. הפנטגון התנגד לפיצול התוכנית, למרות שיכול היה לעשות זאת ובכך לסייע לבואינג הכושלת, אולם הוא החליט בצדק שלא לעשות זאת. הסתמכות על יצרן אחד עלולה להוריד את הסטנדרטים וליקר את העלויות בטווח הארוך, אולם ב-30 השנים הקרובות עשויה בכלל ארה"ב לעבור לשימוש במטוסים ללא טייס, תחום שבו קיימת תחרות משמעותית.

זוהי בכל מקרה רק תחילתה של תוכנית JSF. הקונגרס מחזיק בפנקס ההמחאות קרוב לחזה וכמה מחבריו כבר דוחפים את עניין בואינג. חששות גוברים מבעיות ביטחון לאומי עלולים לחבל בשותפות הטראנס-אטלנטית בתעשיית ההגנה ולא לסייע. הפנטגון עשוי להתפתות להוסיף עוד ספציפיקציות בכל מחיר, או להשתמש ברכש ככלי של מדיניות תעשייתית. מוטב לה לארה"ב שלא להתפתות.