הכותרות של בנק איגוד; הצרות של הבינלאומי ובנק הפועלים

הנקודה הקומי-טרגית בכל הסיפור היא, שההלוואה שגרמה לבנק איגוד לרוץ לבית המשפט, כלל לא נלקחה על ידי גד זאבי. זאת הלוואה היסטורית, קטנה יחסית, (יתרה של כ-8.3 מיליון שקל מהלווואה מקורית בסך 15 מיליון שקל) ששכבה בספרי זאבי אחזקות עוד מימיה ככלל סחר. הלוואה זו כלל אינה קשורה למינוף של זאבי, והיא נלקחה עוד בימים שכלל היתה בעלת השליטה בכלל סחר, טרם עידן זאבי.

הרומן של זאבי עם המשק הישראלי התחיל בסוף 97', כשאיש העסקים השנוי במחלוקת רכש את השליטה בכלל סחר, תמורת כ-550 מיליון שקל במזומן. חברת גלקסו, שבשליטת זאבי (75%) ומשפחת חפץ (25%), הגישה הצעת רכש בינואר 98' לרכישת מניות החברה מכלל ישראל (כ-88%), שבעקבותיה נמחקו המניות מהמסחר. המימון לעסקה נעשה בדרך סיבובית: הדו"חות של זאבי אחזקות מגלים כי החברה האחות של גלקסו העמידה לרשותה את כל הערבויות והכספים שנדרשו לצורך מימון הצעת הרכש. זאת, באמצעות מימון בנקאי (מדובר, כנראה, בבנק הבינלאומי). כלל סחר (לימים זאבי אחזקות) העבירה, עד למועד סגירת הדו"חות הכספיים לשנת 2000, סך של כ-466 מיליון שקל לחברה האחות, כתשלומים על חשבון מניות. התשלומים הנ"ל שימשו לפירעון המימון הבנקאי הנ"ל.

כך או אחרת, עסקיו של גד זאבי, דרך זאבי אחזקות, לא צלחו במיוחד (בעיקר בגלל הנפילה בבלקן אייר) והדו"חות המצורפים לכתבה משקפים זאת היטב. כרגע, החובות הבולטים של זאבי אחזקות הן לבנק הפועלים (כ-40 מיליון דולר) והבנק הבינלאומי (כ-65 מיליון דולר). קשה לראות כיצד הוא משרת את החובות הללו, בלי איזשהו הסדר. הדו"חות שצורפו לבקשה של בנק איגוד, מפרטים שורה של אשראים אשר ניתנו לחברה עם שיעבודים והתניות מסוימות, שחלקם פשוט לא שווים את הנייר שעליהם הם כתובים. הכישלון הבנקאי הצורב ביותר בפרשה הוא דווקא של שלמה פיוטרקובסקי, יו"ר הבינלאומי, שהפך לבנקאי הבולט של זאבי (גם במקרה של בזק) וכעת מתמודד עם חובות של מאות מיליוני שקלים.

הדו"חות הכספיים של שנת 2000 מגלים שזאבי אחזקות קיבלה אשראי שוטף מתאגידים בנקאיים בכ-162 מיליון שקל ויש לה התחייבויות לזמן ארוך מבנקים בכ-222 מיליון שקל (בסך הכל, כ-90 מיליון דולר). לזאבי אחזקות מניות באוטו דיפו (שדווקא הרוויחה בשנת 2000), באייס קנה ובנה (חברה פרטית), בזאבי מחשבים (61% מהמניות ששוות בשוק כ-7.3 מיליון שקל), שידורי קשת (29%, חברה פרטית), מלם (69% מהמניות ששוות בשוק כ-18 מיליון שקל) וטרנסכלל (39% מהמניות ששווות בשוק כ-29 מיליון שקל). בקיצור, לזאבי אחזקות אין מספיק נכסים טובים כדי לרשת את החוב של החברה.

כאמור, סיפורה של עסקת בלקן-אייר הוא, אולי, הסימפטום לכל עסקיו של זאבי בארץ. הסיפור הזה נפרש לכל אורכו ורוחבו בדו"חות הכספיים של זאבי אחזקות ובחרנו להביא אותו במלואו.

ובכן, בסוף יוני 99' נחתם הסכם בין רשות ההפרטה של בולגריה לבין זאבי אחזקות וחברת כנפיים לרכישת 75% ממניות חברת התעופה, תמורת 150 אלף דולר. הקונים התחייבו להזרים לבלקן-אייר, במשך 10 שנים, סכום כולל של 30 מיליון דולר, אשר ישמשו בידי בלקן-אייר לפירעון חובות. עד ליום 31 בדצמבר 1999, בהתאם להסכם, העבירה זאבי אחזקות לבלקן-אייר סכום בסך של 6 מיליון דולר, מתוך הסך הנ"ל. יתרת הסכום תושקע במשך 10 שנים החל משנת 2000 - 2.4 מיליון דולר בכל שנה.

בנוסף, התחייבו הקונים להכין ולהעביר לממשלת בולגריה תוכנית השקעות לחמש השנים, 2004-2000, על פיה בלקן-אייר תשקיע בתקופה הנ"ל סך כולל של 100 מיליון דולר, בקצב של 20 מיליון דולר בשנה (בכפוף לשיעור סטייה מסוים שניתן להעביר משנה לשנה).

אבל, הרומן בין ממשלת בולגריה לבין זאבי היה קצר מאוד. בלקן אחזקות, שרכשה בפועל את המניות, הודיעה בהמשך לממשלת בולגריה כי בשל הפרות מסוימות של הסכם הרכישה על ידי ממשלת בולגריה, לא עלה בידה להשלים עד כה את הכנת תוכנית ההשקעות. עד ליום 31 בדצמבר 2000 השקיעה החברה סך של כ-99 מיליון שקל בבלקן אייר, שנמחקו בדו"חות של שנת 2000.

עקב רצונה של ארקיע לצאת מהעסקה, העבירה ארקיע לחברה ביום 5.11.99 את מניותיה ב-Balkan Holding. החברה השיבה לארקיע את כל הסכומים ששילמה וההוצאות שהוציאה (כולל שחרור ערבויות בנקאיות) בקשר לעסקת בלקן- אייר, וכן התחייבה לפעול לשחרור ארקיע מהתחייבויותיה כלפי ממשלת בולגריה, על פי הסכם הרכישה. נוצר מצב שבו כאילו מלכתחילה נכנסה החברה לבדה להסכם.

בתחילת פברואר 2001, הגישה החברה כתב תביעה בבוררות נגד רשות ההפרטה הבולגרית, על סך 230 מיליון דולר. כתב התביעה מתייחס לטענות זאבי נגד רשות ההפרטה הבולגרית, בנוגע להפרות מצדה של חוזה הרכישה. על פי כללי הבוררות שנקבעו בהסכם, על פיהם תתנהל התביעה, כל צד ממנה בורר מטעמו, ושני הצדדים ביחד ממנים בורר שלישי. למועד הדו"חות הכספיים של שנת 2000 מינה כל צד את הבוררים מטעמו, והצדדים מצויים כעת במגעים למינוי הבורר השלישי.

הסכסוך עבר לבוררות, אבל החברה קורקעה. במחצית פברואר 2001 הפסיקה בלקן-אייר את פעילותה, עקב היותה חדלת פירעון. לבקשת נושי החברה ובעלי מניותיה, מונו לבלקן-אייר מפרקים. היות והשליטה הפורמלית של זאבי אחזקות בבלקן-אייר אינה קיימת בפועל, החברה לא איחדה את התוצאות הכספיות של בלקן-אייר לשנת 2000, ורק הדו"חות לשנת 99' נותרו כזיכרון עגום.